עוצבת יפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוצבת יפתח
חטיבה 679 / חטיבה 434
Logo-hativa-434.png
תג היחידה
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג חטיבת מילואים משוריינת
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1970
מלחמות מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי מרכבה סימן 3
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשןאוגדת הבשן  אוגדת הבשן
מפקדים ראו בהמשך

עוצבת יפתח (חטיבה 679, בהמשך חטיבה 434, מוכרת גם כעוצבת עקבות הפלדה), היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל השייכת לעוצבת הבשן בפיקוד צפון. החטיבה הוקמה בשנת 1970 על בסיס טנקי צנטוריון, ומוכרת במיוחד בשל חלקה בקרבות הבלימה ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, החטיבה השתתפה בלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה והייתה חטיבת המילואים הראשונה שהוסבה לטנקי מרכבה סימן 3.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה הוקמה כחטיבה 679 בדצמבר 1970 במחנה מנסורה ליד יקנעם כחטיבת מילואים משוריינת, עם טנקי צנטוריון בעלי מנועי בנזין (שוט מטאור). חיילי החטיבה היו בעיקר חיילים שהשתחררו משירות סדיר בחטיבה 188 וחטיבה 7, וכן לוחמי נח"ל (ברובם מישיבות הסדר) שהוסבו בסוף שירותם הסדיר לשריון. בדצמבר 1971 התקיים האימון הראשון של החטיבה במחנה צאלים. החטיבה הספיקה לקיים עוד אימון נוסף יחיד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

בסביבות יולי 1973 עברה החטיבה למחנה הקבע שלה ביפתח, ליד ראש פינה. המחנה טרם חובר לרשת החשמל והתחמושת עבור הטנקים של החטיבה הייתה באופן זמני במחנה פילון הסמוך.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה 3 גדודים: גדוד 57 בפיקוד משה הראל, גדוד 93 בפיקוד רן גוטפריד, וגדוד 289 בפיקוד רפאל שפר. המח"ט, אורי אור, התמנה לתפקיד רק מספר חודשים לפני כן. בחצות הלילה הראשון למלחמה הגיעו הטנקים הראשונים של החטיבה לרמת הגולן והצטרפה לקרבות הבלימה בדרום ובמרכז הרמה, החל בקרב על נפח, והמשך בקרב על חושניה. החטיבה השתתפה בקרבות ההבקעה לסוריה, ובקרבות במובלעת הסורית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר המלחמה, עברה החטיבה תהליך שיקום והתארגנות מחדש. כמו כן שונה מספרה ל-434. בשנות ה-90 עברה החטיבה הסבה למרכבה סימן 3.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה בפיקוד גיל מעוז כללה 3 גדודים: גדוד 8108 בפיקוד זיו אבן-חן, גדוד 9232 בפיקוד בני צימרמן, וגדוד 8112 בפיקוד עמית חדד. החטיבה גויסה במהלך ה-4 באוגוסט 2006, במסגרת אוגדת נתיב האש בפיקוד ארז צוקרמן. ב-9 באוגוסט בשעות הערב נכנס גדוד זיו ללבנון, כשפניו למארג' עיון, ומתלווה אליו המח"ט גיל מעוז. עקב בעיות תיאום לא קיבל הגדוד לרשותו פלוגת חי"ר מחטיבה 724 השכנה כפי שתוכנן.

בכניסה למארג' עיון ספגו 2 טנקים מפלוגה ג' פגיעות מטילי נ"ט ומטעני חבלה. באותו זמן סבלו כמה מטנקי פלוגה ב' מתקלות טכניות עקב תנאי השטח הקשים. עקב כך החליט המג"ד להחזיר לארץ חלק מפלוגה ב' ולהחליפה בפלוגה א'. באופן תמוה יצאו עם הטנקים גם מ"פ ב' וסגנו, במקום להישאר עם הכוח מלפנים.

במהלך התנועה דרומה של פלוגה ב' נפל טנק הסמ"פ נפל לתעלה והיה צורך לחלצו. העיכוב שנגרם בשל מאמצי החילוץ וטעות בניווט הביאה להתגלות הכוח בשעות הבוקר של ה-10 באוגוסט לתצפיות של החזבאללה מאל חיאם. על הכוח נורה מטח טילי נ"ט שגרם להריגתו של לוחם אחד ולפציעתם של כמה לוחמים אחרים. המג"ד ירד מהעיירה יחד עם פלוגה ג' לסייע בחילוץ והורה לסמג"ד להישאר בעיירה עם פלוגה א'. עקב חוסר הבנה הצטרפו אף הם למאמץ החילוץ, וכך נותר בעיירה רק המח"ט גיל מעוז, עם טנק ונגמ"ש.

בשעות הצהריים קיבל גדוד בני הוראה להיכנס ללבנון אך המג"ד בני צימרמן סירב להוביל את הגדוד, משום שחש כי אינו כשיר למשימה. מפקד האוגדה ארז צוקרמן הטיל את משימת הובלת הגדוד על המג"ד הקודם, והמג"ד בני עבר לכהן כאיש צוות חמישי בטנק המג"ד. הגדוד נכנס לאחר הצהריים לחלץ את הטנקים הפגועים מעמק עיון, אך תפקד בקושי. בליל ה-10 באוגוסט היה אמור גדוד עמית שעד אז פעל תחת פיקוד חטיבה 724 לחבור למח"ט. הגדוד נערך למשימה אך זו בוטלה, לאחר שבמטכ"ל הוחלט שתנועת טנקים נוספים עלולים להחריף את המשבר עם סוריה. לבסוף חולץ המח"ט על ידי כוח מחטיבה 724 השכנה. לאחר המלחמה הודח המג"ד בני צימרמן, ובינואר 2007 הוחלט לקצר את כהונת המח"ט גיל מעוז (צעד שהתפרש כהדחה).

החטיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מזוהה החטיבה עם משוחררי סדיר מחטיבה 188 ובשנים האחרונות היא "מאופיינת ברוב גדול של סטודנטים".[1]

ביולי 2012 נערך טקס חנוכת מצפור ואתר מורשת בהר שיפון, הצופה לגזרת הלחימה הקשה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים.[2]

ב-2015 זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אהרון גל דצמבר 1970 - מאי 1973
אורי אור מאי 1973 - יוני 1974 מפקד החטיבה במהלך מלחמת יום הכיפורים. לימים אלוף פיקוד המרכז והצפון
עמיר יפה פברואר 1974 - יולי 1976
אמציה חן אוגוסט 1976 - ספטמבר 1979
אלי גבע אוקטובר 1979 - ספטמבר 1981
יצחקי חן אוקטובר 1981 - יולי 1983 מלחמת לבנון
שלמה ינאי אוגוסט 1983 - אוקטובר 1985 לימים ראש אגף התכנון
איל בן ראובן מאי 1985 - אוקטובר 1988 לימים מפקד המכללות הצבאיות
חנן ברנשטיין מאי 1988 - נובמבר 1992
אבי מזרחי נובמבר 1992 - אוקטובר 1994 לימים אלוף פיקוד המרכז
יוסי סילמן אוקטובר 1994 - יולי 1997
הלל קוברינסקי יולי 1997 - אוגוסט 2004
גיל מעוז אוגוסט 2005 - נובמבר 2006 מלחמת לבנון השנייה
ארי סינגר דצמבר 2006 - יולי 2011 לימים קצין מילואים ראשי
אמיר חמוד יולי 2011 - 2014
אופיר לוי 2014 - 2016
רפי וולפסון 2016 - 2018
נריה ישורון 2018 -

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת החטיבה ברמת הגולן, ברקע טנק שוט מהסוג ששימש את החטיבה בתחילת דרכה.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנדרטה לחללי חטיבה 679

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוס הראל ואבי יששכרוף, "קורי עכביש", הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
  • חגי בן ארצי, מגילת הגבורה במלחמת יום הכיפורים - סיפורה של עוצבת יפתח (679) במלחמה, ה'תשע"ח, 2018[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]