עוצבת סיני

עוצבת סיני

תג היחידה של עוצבת סיני
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	אוגדת מילואים משוריינת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1968–הווה (כ־58 שנים)
מלחמות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	פיקוד הדרום
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל יהודה ואך
מפקדים	מפקדי האוגדה

עֻצְבַּת סִינַי (אוּגדה 252, "אוּגדַת סיני", וגם "מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני") היא אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הדרום, והעוצבה הקבועה הראשונה שהוקמה בצה"ל. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף יהודה ואך. מפקדת העוצבה נמצאת במרכז הלאומי לאימונים ביבשה, ומפקד העוצבה שימש כמפקד הבסיס עד לשנת 2016.

העוצבה הוקמה ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים, במטרה לאגד את הכוחות המשוריינים בסיני ולהקים חזית ישראלית איתנה בהגנת הגבול הישראלי-מצרי. את הפיקוד על העוצבה החדשה קיבל האלוף אברהם אדן.

העוצבה לקחה חלק פעיל במלחמת ההתשה (1969–1970) תחת פיקודו של האלוף שלמה להט, וכן במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), כשנטלה חלק נכבד בקרבות בסיני ובצליחת תעלת סואץ תחת פיקודם של האלופים אברהם מנדלר (שנהרג במהלך הקרבות) וקלמן מגן.

במלחמת לבנון הייתה העוצבה בין הכוחות הפורצים בגזרה המזרחית בלבנון במסגרת הגיס הצפוני.

העוצבה השתתפה בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת ששת הימים ועד למלחמת חרבות ברזל.

מבנה

תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות

יחידות עוצבת סיני
תג	שם	מספור	סוג
חטיבות מילואים
	חטיבת הנגב	12	חטיבת חיל רגלים
	חטיבת ירושלים	16	חטיבת חיל רגלים
	חטיבת רמון	261	חטיבת חיל רגלים
	חטיבת הראל	10	חטיבת חיל שריון
	חטיבת המחץ	14	חטיבת חיל שריון
	עוצבת התבור	454	חטיבת אש
יחידות מסייעות
	אגד לוגיסטי אוגדתי (אלו"ג)
	גדוד תקשוב אוגדתי (גדחי"ק)

יחידות בעבר

שם	תקופת שייכות	סוג	הערות
חטיבה 275	1969–1974	חטיבה מרחבית – חי"ר	נסגרה
חטיבה 278	2004–2014	חטיבת שריון במיולאים	הועברה מאוגדה 380, פורקה ומוזגה עם חטיבה 14
חטיבה 330	1982–1990	חטיבת שריון במילואים	נסגרה
חטיבה 401	1968–1985	חטיבת שריון סדירה	עברה לפיקוד הדרום, כיום שייכת לעוצבת הפלדה
חטיבה 576	1974–1981	חטיבת שריון במילואים	הועברה לאוגדה 720, בהמשך שונה שמה וכיום שייכת לאוגדה 99
חטיבה 646	2000–2020	חטיבת צנחנים במילואים	עברה לאוגדה 99

היסטוריה

רקע

במהלך מלחמת ששת הימים ביוני 1967 נכבש חצי האי סיני בידי צה"ל עד לתעלת סואץ. לאחר המלחמה הוחזק קו התעלה בידי חטיבת שריון, גדוד חרמ"ש, גדוד ארטילריה ורביעיית מטוסי קרב שנפרסו בבסיס רפידים. מתפיסת הקו אירעו לאורכו תקריות אש, שביולי 1968 נוספו אליהם מארבים מצריים ובספטמבר 1968 נוספו הפגזות עזות.

בעקבות הפגזה מצרית כבדה ב־26 באוקטובר בה נהרגו 14 חיילים ואזרח הטיל המטכ"ל חיים בר-לב על ועדה בראשות סגן מפקד גייסות השריון אברהם אדן לבחינת הגנת סיני. בר-לב אישר את המלצות הוועדה ב־21 בנובמבר 1968 והנחה את אדן לגשת לתכנון קו התעלה, תוך שהוא קובע כי עליו להיות מושלם עד מרץ 1969. התוכנית כללה הקמת מפקדה מרחבית עצמאית ותוכנית מעוז להתבצרות נרחבת (לימים קו בר-לב), שנועדה להתבצע על ידי המפקדה.

מלחמת ההתשה

ב־28 בנובמבר 1968 אישר הרמטכ"ל את הקמת מפקדת סיני שנועדה לפקד על מרחב מערב סיני. המפקדה קיבלה את הפיקוד על כוחות התעסוקה המבצעית במערב סיני, תכנון וביצוע תוכנית פקודת סלע, ואחריות לאימון ותרגול הכוחות במערב סיני. בפקודת הארגון שהוציאה מחלקת תוא"ר נקראה המפקדה החדשה "מפקדת מרחב מערב סיני". בדצמבר 1968 המליצה המחלקה כי המפקדה תהיה מפקדת אוגדה בחירום. המלצה זו התקבלה על ידי הרמטכ"ל מאוחר יותר באותו חודש, ונקבע כי האוגדה החדשה תורכב משתי חטיבות שריון (חטיבה 401 וחטיבה 14), שלושה גדודי ארטילריה וגדוד הנדסה, וכי היא תהיה כפופה פיקודית למפקדת גייסות שריון ומבצעית לפיקוד הדרום.

בינואר 1969 קיבלה האוגדה את המספר 252, ובמרץ 1969 אישר הרמטכ"ל את שינוי שמה לאוגדה 252. לדברי מאיר פינקל, הקמת האוגדה כאוגדה הסדירה הראשונה קודמה בעיקר על ידי תומכי האוגדה הסדירה ומפקדת גייסות שריון בראשות אלוף ישראל טל, בעוד הרמטכ"ל בר-לב ראה בה בראש ובראשונה מפקדה מרחבית. טל עצמו העדיף כי האוגדה הסדירה תוקם בנפרד מהמפקדה לביטחון שוטף.

המבצע הראשון של האוגדה החדשה היה ביצור קו החזית לאורך תעלת סואץ. במבצע הופעלו בתחילה גדוד 601 הסדיר ומפקדת גדוד 606 עם שתי פלוגות מילואים מתחלפות. בהמשך הוקמה מפקדת אגד לגדודי ההנדסה, אליהם הצטרפו פלוגות מגדוד 602, ולאחר מכן הוקם גדוד 271 כגדוד הנדסה סדיר שני על מנת לשחרר את מרבית מערך המילואים.

ב-3 במרץ 1969 הכריז נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר רשמית על פתיחה במלחמת ההתשה, ובשלב זה הייתה תשתית הביצורים והמעוזים כמעט מוכנה.

באפריל 1969 מונה אלוף שלמה (ציץ') להט למפקד העוצבה, בעיצומה של מלחמת ההתשה. המצרים הפגיזו מדי יום את קו המוצבים במטחי ארטילריה כבדים, ומפקד העוצבה המליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה, כדי שלא להרחיב את מעגל העימות. ביוני 1969 הוקמה תחת האוגדה חטיבת החי"ר המרחבית 275 (בלוזה) שהופקדה על גזרת צפון התעלה.

בשנים 1970–1973 שררה רגיעה יחסית בגזרת העוצבה. מפקד העוצבה בשלביה האחרונים של מלחמת ההתשה, אלוף דן לנר, הקפיד על מלאכת הסברה מקיפה בין חיילי המעוזים, לגבי חשיבות ומשמעת השהייה במקום. במקביל, הוחלט בצה"ל על מעבר לאסטרטגיות של יוזמות התקפיות. עוצבת סיני המשיכה במאמץ המתמשך לביצור קו המוצבים ("קו בר-לב"), כאשר מפקד העוצבה ואלוף הפיקוד אריאל שרון הבינו כי המצרים יכולים לחצות את התעלה בכל מקום ובכל זמן. לאור מצב זה נוהלו בעוצבה תרגילי-פתע רבים לתגובות על מתקפות דמה של האויב. אלוף אברהם (אלברט) מנדלר, שנכנס לפקד על העוצבה בתקופה זו, הקפיד לשמור על מורל חייליו במטרה למתן את תחושת הניתוק מהעורף.

מלחמת יום הכיפורים

בצהרי יום שני, 8 באוקטובר 1973, אמור היה אלוף אלברט מנדלר לפנות את מקומו בפיקוד על העוצבה לתא"ל קלמן מגן, שאמור היה לעלות בדרגה. עם זאת, בצהרי יום שישי, 5 באוקטובר, הוכרזה כוננות בגזרה.

בשבת, 6 באוקטובר 1973, בשעה 14:00, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בכל החזיתות דווח על הפגזות כבדות, וכוחות קומנדו מצריים החלו לצלוח את התעלה בסירות גומי. תוכנית המגננה של צה"ל, שנודעה בשם "פקודת שובך יונים", התבססה על עיכוב המצרים בקו המעוזים ולא עלתה יפה. המצרים צלחו את התעלה וגשריהם שנפגעו על ידי חיל האוויר תוקנו במהירות. העוצבה נפגעה קשות, אולם על-אף המצב הקשה ניהל אלוף מנדלר את המערכה בשלווה ובביטחון.

בבוקר יום שני החלה מתקפת נגד בגזרה המרכזית, אשר נבלמה על ידי המצרים ככל שקרבו הטנקים אל התעלה. אוגדות מילואים נוספות הוכנסו לגזרה על-פי הוראתו של אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש). ביום השני למלחמה נותרו בעוצבה 130 טנקים בלבד (שהם כמחצית הכוח), ותוכנית טיהור קו-התעלה אשר כללה חדירה אל המעוזים שנפלו השתבשה. אלוף מנדלר הורה לסייע למעוזים המכותרים על ידי ארבעת קני הארטילריה אשר נותרו ברשותו, אולם המעוזים נפלו בזה אחר זה. ב-13 באוקטובר הגיע אלוף מנדלר עם מפקדתו לחפ"ק חטיבה 164^{[דרוש מקור]} שהייתה במהלך קרב, ובאחד מקטעי הדרך, בעת שעלה עם הנגמ"ש לעמדת תצפית, נפגע על ידי פגז ישיר ונהרג במקום. בתחקיר שנערך לאחר המלחמה הועלתה האפשרות כי המצרים הצליחו לזהות את נגמ"ש הפיקוד כאשר מנדלר לא שמר על כללי הקוד ברשת הקשר. בעקבות כך מונה תא"ל קלמן מגן, שהיה אמור להחליף את מנדלר בפיקוד על האוגדה ב-7 באוקטובר, הוזעק לפקד על העוצבה מן הגזרה הצפונית שם פיקד על כוח נמר, ולצורך כך הועלה לדרגת אלוף בטקס קצר בחמ"ל הפיקוד. מגן שירת בעוצבה מאז הקמתה ונחשב למפקד מוערך, לכן עם הגיעו לפקד על העוצבה הצליח להחזיר את כוחות העוצבה לעשתונותיהם ולנסוך בהם ביטחון, אף על פי ששכלו את מפקדם.

כבר ב-18 באוקטובר הוחלט כי עוצבת סיני היא שתצלח את התעלה ותתקוף לכיוון העיר סואץ. הכוחות הצולחים השמידו בסיסי טילים מצריים וטיהרו את האזור כולו, תוך כיתור הארמייה השלישית של מצרים. העוצבה הפגועה והמדוללת פעלה בצמוד לאוגדה 162, תחת פיקודו של אלוף אברהם אדן, במטרה להשלים את כיתורה של הארמייה המצרית לפני הכרזתה של הפסקת האש.

עם הרגיעה התמסר אלוף מגן לתנופת בנייה ושיקום. לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, בקילומטר ה-101, נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלה, ולקליטת טנקים חדשים. באחת השבתות בהן נותר מגן במפקדה מצאו אותו חייליו לעת בוקר בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו. עם מותו של האלוף מגן קיבל אלוף יקותיאל אדם את הפיקוד על העוצבה.

בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה

לאחר תקופה קצרה בתפקיד מונה אדם לאלוף פיקוד הדרום, ומפקד האוגדה תא"ל אברהם רותם קיבל על עצמו את משימת גיבוש העוצבה מחדש וכניסה לשגרת אימונים צה"לית. תא"ל אברהם ברעם קיבל את הפיקוד על העוצבה לקראת שלב ב' של הנסיגה על פי הסכמי הביניים. ב-1974 הועברה חטיבה 576 לחטיבת טנקי מגח מילואים באוגדה.

לאחר נסיגת צה"ל בעקבות הסכם ההפרדה התחלקה האחריות לגזרה בין עוצבת סיני בגזרה הצפונית ועוצבת הפלדה בגזרה הדרומית. תא"ל ברוך הראל (פינקו), שהחליף את ברעם בתפקיד מפקד העוצבה, השקיע מאמצים רבים בהחתמת קצינים לצבא הקבע, ונאלץ להיאבק בשוק האזרחי הקורץ ובתדמית הלא-זוהרת של צה"ל שלאחר המלחמה.

בדצמבר 1978, בזמן תחילת תהליך השלום עם מצרים, מונה תא"ל יוסי פלד למפקד העוצבה. בחודשים הראשונים לתהליך השלום, התייצבה העוצבה על קו-ההגנה החדש וגיבשה נוהלי בט"ש, שכללו מגעים עם המצרים. מפקד העוצבה הבא, תא"ל אהוד ברק, החליט לשים דגש על צמצום הצורך באלתורים תוך-כדי לחימה. ברק אימן את חייליו לפעול גם באזורים שונים: יחידות העוצבה קיימו תרגילים שונים עם יחידות חי"ר ושריון סמוכות לה.

בינואר 1980 פינתה האוגדה את בסיס רפידים בה שכנה מפקדתה, במסגרת מבצע רמון בו פינה צה"ל את סיני. עם השלמת פינוי סיני ב־1982 עברה האוגדה לבסיס קציעות.

ב-1981 החל צה"ל בהכנות לקראת כניסה ללבנון. יחידות העוצבה נקראו שוב ושוב לרמת הגולן במגמה לגרום לצה"ל לכלול אותה במערך הכוננות באזור, ובתרגילים הגיעה האוגדה ה"דרומית" לתוצאות טובות יותר מהעוצבות ה"צפוניות". לפיקוד על העוצבה התמנה תא"ל עמנואל סקל. בשל המעברים התכופים מסיני לרמת הגולן, זכתה העוצבה לכינוי "סינירמה". במהלך אותה שנה הועברו 2 גדודי טנקים וגדוד הנדסה של האוגדה לאוגדה 162, ואילו חטיבת המילואים של האוגדה – חטיבה 576 הועברה לאוגדה 720.

מלחמת לבנון הראשונה ולאחריה

עם מתן פקודת הכניסה ללבנון, במבצע שלום הגליל, תחת פיקודו של תא"ל עמנואל סקל, הייתה העוצבה הכח הפורץ בגזרה המזרחית. המשימה הראשונה שהוטלה עליה ועל חטיבה 7 שהוכפפה לה מבצעית יחד עם כוחות נוספים, הייתה השמדת מחבלים לאורך ציר התנועה הקשה ומאוחר יותר יצירת מגע עם הכוחות הסורים שיצאו לפנים לקדם את פני האוגדה. ימי הקרבות, מנקודת הראות של לוחמי העוצבה, הסתיימו ביום השישי למלחמה וחודשו רק מאוחר יותר, בשלבי אחזקת הגזרה ובניית הקו בלבנון מול הכוחות צבא סוריה וקבלת האחריות על כל מרחב הגזרה המזרחית. ביוני 1983 התחלפו מפקדי האוגדה ותא"ל יעקב לפידות קיבל את הפיקוד על העוצבה, בזמן שהעוצבה הייתה בכוננות מתמדת מול הצבא הסורי ומול אפשרות של התלקחות מלחמה מחודשת. בתום שנתיים של שירות קשה, יצאה העוצבה מלבנון. תקופת האימון הבאה, שהתקיימה בבקעת הירדן, התאפיינה בהתארגנות לוגיסטית יסודית.

לקראת אפריל 1985 חזרה העוצבה ללבנון. עם החלטת הממשלה על הנסיגה מלבנון, הוחל במפקדת העוצבה בתכנון מדויק של יום הנסיגה האחרון, וביום הזיכרון תשמ"ה נסוגה העוצבה מלבנון לרמת הגולן, והותירה כוחות קטנים ברצועת הביטחון. לאחר הפינוי מלבנון ב-1985 הוחלט על פירוק האוגדה הסדירה והפיכתה לאוגדת מילואים. בעקבות כך הועברה חטיבה 401 לפיקוד הדרום וחטיבה 14 פורקה. האוגדה התמזגה עם אוגדה 440, וקיבלה אחריות על הגנת הגבול עם מצרים מחולות רפיח ועד הר הנגב.

ב־1990 שונה מספרה של חטיבה 330 לחטיבה 14, במטרה לשמר את זיכרונה.

בשנת 2004 התמזגה עם אוגדה 380 (מתקן צאלים). האוגדה קלטה את חטיבה 278 וחטיבה 896 (שמספרה הוסב לחטיבה 14) של אוגדה 380, וחטיבה 14 של האוגדה נסגרה. מפקד מתקן צאלים שימש במקביל כמפקד האוגדה.

ב־2014 נסגרה חטיבה 278 ואוחדה עם חטיבה 14.

ב־2016 הוחלט להפריד את תפקיד מפקד האוגדה ממפקד מתקן צאלים. תא"ל סער צור מונה למפקד האוגדה, בעוד תא"ל מוני כץ מונה למפקד צאלים. במאי 2017 מונה צור למפקד מתקן צאלים במקביל לתפקידו כמפקד האוגדה. בפברואר 2018 הופרדו שני התפקידים בשנית.

במהלך השנים האחרונות מבצעת העוצבה תפקידי בט"ש לאורך גבול ישראל–מצרים, תוך המשך השמירה על כשירות מבצעית של יחידותיה הסדירות ושל יחידות המילואים שלה, ובהן עוצבת שועלי מרום.

מלחמת חרבות ברזל

ביום הטבח בעוטף עזה בשמחת תורה, כוחות האוגדה השתתפו בלחימה ובהגנה על היישובים במשימות חילוץ והגנה על היישובים והצירים. יחידה שלה נסעה לקו הגבול לחסום באש את הפרצות, ויחידה אחרת ביצעה משימות שבאופן רגיל לא שייכות לצבא. למשל פינוי מאות הרכבים שבתוכם שכבו גופות במשך שלושה ימים, על ציר רעים־בארי.

במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל פתחה האוגדה יחד עם כוחות נוספים שהוכפפו אליה במתקפה על העיירה בית חאנון במטרה לטהר אותה ממחבלי החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. בנוסף, תמרנה האוגדה גם במרחב ג'באליה. במהלך הקרבות, האוגדה חיסלה מאות מחבלים, בהם גם מפקדים בכירים, וסיכלה מנהרות ותשתיות צבאיות של חמאס. הכוחות השמידו בין השאר בסיסי לחימה של חמאס הכוללים עמדות לחימה קדמיות, ומתחברות באמצעות מערכות מנהור למפקדות במוקדי אוכלוסייה אזרחית. לאחר כחודשים של לחימה, כבשה האוגדה את העיירה וסיימה את משימתה בגזרה. בתום הקרבות, חלק מיחידות האוגדה פעלו תחת פיקוד אוגדות אחרות במשימות שונות בכל רחבי הארץ, בין היתר בגזרת ח'אן יונס.

ביולי 2024 קבלה האוגדה אחריות על מסדרון נצרים. באוגוסט 2024 עבר הפיקוד על האוגדה לתא"ל יהודה ואך. בתקופת תמרון האגודה במסדרון נצרים בין יולי עד נובמבר 2024 הורחב רוחב המסדרון ל-7 ק"מ והושמדו במרחבו מרבית המבנים הבנויים, כשלצורך כך הופעלה יחידת צמ"ה מאולתרת בפיקוד אל"ם גולן ואך, אחיו של מפקד האוגדה.

בנובמבר 2024 החליפה עוצבת הבזק (אוגדה 99) את עוצבת סיני בגזרת צפון רצועת עזה. בפברואר 2025, כחלק מההיערכות בעקבות הסכם חמאס–ישראל, החליפה עוצבת סיני את עוצבת הפלדה (162) במרחב האבטחה בצפון רצועת עזה. ביוני 2025 התחלפה האוגדה בשנית עם אוגדה 99 שקיבלה אחריות על הגזרה, ובאוקטובר 2025 שבה אוגדה 252 וקיבלה את האחריות לצפון הרצועה.

סמל היחידה

תג היחידה של עוצבת סיני עד שנת 2023

סמל היחידה מורכב מפסים צבעוניים אלכסוניים: האדום המסמל את הקרבות העקובים מדם במלחמות בהן השתתפה העוצבה בסיני, הצהוב המסמל את המרחב המדברי שבו העוצבה לוחמת, וביניהם צבעי חיל השריון – שחור וירוק – הפורצים את הגבולות. מסגרת הסמל בצבע כחול מסמלת את גבולותיו של חצי-האי, המוקף מים מרוב עבריו. ב־2023 נוסף לרקע התג שועל מסמל פיקוד הדרום.

גדודי הנדסה קרבית אוגדתיים

סמל העוצבה, בתוספת חרב ופיצוץ, שימש כבסיס לסמל ותג היחידה של מספר גדודי הנדסה קרבית. הוא שימש את גדוד 601 בשנים שהיה כפוף לאוגדה (בשנות ה-70 של המאה ה-20), בשנת 1982 הוקם באוגדה גדוד הנדסה סדיר – גדוד 606 (מעוז) ותג זה שימש את הגדוד בשנות פעולתו באוגדה (כולל במלחמת לבנון השנייה), וכיום משמש כתג גדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית, שהוקם ב-1993 כגדוד סדיר אחרי שנים ששירת כגדוד מילואים.

מפקדי האוגדה

שם	תקופת כהונה	הערות
תא"ל אברהם אדן	1968–1969	לימים מפקד פיקוד הדרום
אלוף שלמה להט	1969–1970	לימים ראש אכ"א וראש עיריית תל אביב-יפו
אלוף דן לנר	1970–1972
אלוף אלברט מנדלר	1972–1973	נהרג במלחמת יום הכיפורים
אלוף קלמן מגן	1973–1974	נפטר בעת מילוי תפקידו
אלוף יקותיאל אדם	1974	לימים ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל
תא"ל אברהם רותם	1974–1975	לימים ראש מחלקת ההדרכה
תא"ל אברהם ברעם	1975–1977
תא"ל ברוך הראל	1977–1978
תא"ל יוסי פלד	1978–1980	לימים מפקד פיקוד הצפון
תא"ל אהוד ברק	1980–1981	לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה
תא"ל עמנואל סקל	1981–1982	מפקד מפקדת חילות השדה
תא"ל יעקב לפידות	1982–1983	לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
תא"ל עמוס כץ	1983–1985
תא"ל יום-טוב תמיר	1985–1986
ת"אל יוסי מלמד	1986–1989
תא"ל צביקה קן-תור	1989–1991
תא"ל אורי אגמון	1991–1994
תא"ל יצחק איתן	1994–1995	לימים מפקד פיקוד המרכז
תא"ל מאיר גחטן	1995–1997
תא"ל ישראל זיו	1997–1999	לימים ראש אגף המבצעים
תא"ל מאיר כליפי	1999–2001	לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
תא"ל יוסי סילמן	2001–2002
תא"ל דן ביטון	2002–2005	פיקד על האוגדה בעת איחודה עם אוגדה 380 ומל"י; לימים ראש אט"ל
תא"ל עוזי מוסקוביץ'	2005–2007	במקביל מפקד מל"י; לימים ראש אגף התקשוב
תא"ל גיא צור	2007–2009	במקביל מפקד מל"י; לימים מפקד זרוע היבשה
תא"ל אבי אשכנזי	2009–2012	במקביל מפקד מל"י
תא"ל רוני נומה	2012–2014	במקביל מפקד מל"י; לימים מפקד פיקוד המרכז
תא"ל מיקי אדלשטיין	2014–2016	במקביל מפקד מל"י; לימים נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל סער צור	יולי 2016 – פברואר 2018	ממאי 2017 שימש במקביל כמפקד מל"י; לימים מפקד מערך התמרון והגיס הצפוני
תא"ל יניב אלאלוף	פברואר 2018 – אוגוסט 2019
תא"ל דדו בר כליפא	אוגוסט 2019 – מאי 2022	לימים ראש אגף כוח אדם
תא"ל איציק כהן	18 במאי 2022 – אוגוסט 2022	ממלא מקום מפקד האוגדה, לימים ראש אגף המבצעים
תא"ל מורן עומר	אוגוסט 2022 – אוגוסט 2024	מפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל
תא"ל יהודה ואך	אוגוסט 2024 –	מפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל

לקריאה נוספת

• עמנואל סקל, ימי לבנון – אוגדה 252 במלחמת שלום הגליל, ליאור שרף, 2019
• אברהם זוהר, לוחמי קו המים והאש: 'מלחמת ההתשה' ('חרב אל אסתנזאף'): 1967-1970: אוגדה 252, כוחות מיוחדים וחיל האוויר בזירת סיני ומצרים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2011

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עוצבת סיני

מדיה וקבצים בנושא עוצבת סיני בוויקישיתוף

• עדות ברוך הראל, סגן מפקד האוגדה במלחמת יום הכיפורים, בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• אלוף (מיל') עמנואל סקל, ‏אוגדת סיני במלחמת שלום הגליל, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 39-32
• אוגדה 252 במלחמת יום הכיפורים - מסמכים, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
• מיכאל יעקובסון: סיבוב באנדרטה לאוגדה 252 בלטרון, באתר 'חלון אחורי', 20 במרץ 2025