עוצמה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוצמה לישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד אריה אלדד, מיכאל בן ארי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אריה אלדד ומיכאל בן ארי
תקופת הפעילות 2012–2013 (כשנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון איחוד מפלגות ימין
אידאולוגיות שמרנות לאומית, ארץ ישראל השלמה, נאו-ציונות
כנסות 18
אותיות נץ
שיא כוחה 2 מנדטים (בכנסת השמונה עשרה לאחר התפלגות מתוך האיחוד הלאומי)
נוצרה מתוך התקווה וחזית יהודית לאומית (פורשי ארץ ישראל שלנו)
התמזגה לתוך עוצמה יהודית
מיקום במפה הפוליטית ימין רדיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוצמה לישראל הייתה סיעת ימין קיצוני, בראשות אריה אלדד ומיכאל בן-ארי. אשר הוקמה בשלהי הכנסת השמונה עשרה והתמודדה כרשימה בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) אך לא עברה את אחוז החסימה.

הסיעה מבוססת על מפלגת התקווה - מפלגה ציונית לאומית בראשות אריה אלדד וקבוצה של פורשי מפלגת ארץ ישראל שלנו (אנשי חזית יהודית לאומית במקור ששבה לפעילות) בראשות מיכאל בן-ארי, שתיהן מפלגות שהיו שותפות במסגרת האיחוד הלאומי במהלך מרבית הכנסת השמונה עשרה.

מצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוצמה לישראל היא סיעה ימנית המאמינה שלעם היהודי ישנה זכות נצחית על ארץ ישראל. במצעה כתוב: "ארץ ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי מאז ומקדם". סיעת "עוצמה לישראל" מצהירה: "זכותנו על ארץ ישראל איננה ניתנת לערעור, ומכריזה שאנו חיים כאן בתוקף זכותנו בת אלפי השנים ונמשיך לחיות בארץ ישראל לעד".

הפתרון המדיני שהיא מציעה הוא סיפוח שטחי יהודה, שומרון ועזה והחלת החוק הישראלי על כל שטחי ארץ ישראל "מהירדן ועד הים התיכון". היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, והיא בעד ביטול הסכמי אוסלו ופירוק המשטרה הפלסטינית. הרשימה תומכת בגירוש המסתננים מאפריקה בחזרה למולדתם.

במצעה כותבת הסיעה שהיא תפעל להעמקת הזהות היהודית בקרב בני הנוער, וזאת באמצעות חינוך. המפלגה מכירה בשפה העברית כשפה הרשמית של מדינת ישראל.

בתחום הכלכלי הסיעה תפעל למלגה מלאה לחיילים משוחררים (לוחמים ותומכי לחימה), הסרת המע"מ על רכישת דירה ראשונה, הוזלת עלויות הבנייה בפריפריה ויצירת מקומות תעסוקה בגליל ובנגב. כמו כן, "סיעת עוצמה לישראל תפעל להגברת התחרות ההוגנת במשק וביטול מונופולים, תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים של ישראל וחיזוקם".

בתחומי החוק והמשפט תפעל הסיעה להפרדת התביעה הכללית ממוסד היועץ המשפטי לממשלה, שינוי האופן המקובל כיום של בחירת שופטים ו"אכיפת חוק השוויוניות על כל אזרחי ישראל בכל המישורים, כגון: תשלומי ארנונה ומיסים, חוקי בנייה ותחבורה וכדומה" כאשר ההצהרה האחרונה מכוונת בעיקר כלפי ערביי ישראל, שלפי הסיעה המדינה נמנעת מלאכוף עליהם את החוק בגלל פחד ממהומות אלימות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת בחירות, דצמבר 2012

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוצמה לישראל התבססה על שתי התארגנויות פוליטיות שחברו יחד לריצה משותפת. פרופסור אריה אלדד היה חבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת (במסגרת האיחוד הלאומי) משנת 2003 עד 2008, אז פרש והקים את התקווה - מפלגה ציונית לאומית, שבראשה עמד בבחירות 2009. מפלגת התקווה התמודדה ב-2009 במסגרת האיחוד הלאומי, רשימה שהוקמה מחדש בסמוך לבחירות לאחר ניסיון איחוד כושל בין מולדת, תקומה והמפד"ל במסגרת חדשה שנקראה הבית היהודי. האיחוד הלאומי, שאז כלל את תקומה, מולדת, ארץ ישראל שלנו והתקווה, קיבל 4 מנדטים ואלדד נבחר מטעמה לכנסת.

בראש ההתארגנות השנייה עמדו מיכאל בן ארי וברוך מרזל, שני אישים המזוהים עם הימין הרדיקלי בישראל. מרזל ובן ארי היו קשורים בעבר עם סיעת כך, ובהמשך רצו יחד לכנסת ברשימת חרות - התנועה הלאומית של מיכאל קליינר (2003) ועצמאית במסגרת חזית יהודית לאומית בראשות מרזל (2006), אך בשני המקרים לא עברו את אחוז החסימה. ב-2009 הקימו ברוך מרזל והרב שלום דב וולפא את מפלגת ארץ ישראל שלנו וד"ר מיכאל בן ארי נציגו של ברוך מרזל הוצב בראש נציגיה ברשימת האיחוד הלאומי ונבחר לכנסת. מרזל עצמו לא התמודד בבחירות אלו.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכנסת השמונה עשרה הודיעו נציגי מפלגת "תקומה" בסיעת "האיחוד הלאומי", יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל, על כוונתם לרוץ במשותף עם הבית היהודי (המפד"ל), זאת מבלי להתייעץ עם שאר חברי סיעתם.

לאחר שהיה ברור שאמצעי הגישור לא מועילים הודיעו ראש מפלגת "התקווה" פרופסור אריה אלדד וראש מפלגת "חזית יהודית לאומית" ד"ר מיכאל בן-ארי, שיחד עם ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר החליטו לפרוש ממפלגת "ארץ ישראל שלנו", על ריצה ברשימה משותפת בשם "עוצמה לישראל". בראש הרשימה המשותפת הוצב ח"כ פרופסור אריה אלדד ("התקווה"), אחריו ח"כ הד"ר מיכאל בן-ארי וברוך מרזל ("חזית יהודית"), אריה קינג ("התקווה") ואיתמר בן-גביר ("חזית יהודית"). לאחר המקום הרביעי דורגו לסירוגין נציג מרשימת ממפלגת "חזית יהודית" לכנסת ולאחריו נציג מרשימת מפלגת "התקווה" לכנסת[1].

ב-19 בנובמבר 2012 אושרה בקשת אלדד ובן-ארי מוועדת הכנסת להתפלג מהאיחוד הלאומי ולהקים את סיעת עוצמה לישראל[2][3].

הבחירות לכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה לא נכנסה לכנסת התשע עשרה מאחר שזכתה ב-66,840 קולות (1.76% מסך הקולות), 9,000 קולות פחות מאחוז החסימה, שעמד על 2%.

נציגי הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-18 (2009) 2 מנדטים: * הסיעה הוקמה ב-19 בנובמבר 2012 לאחר פרישת אלדד ובן ארי מסיעת האיחוד הלאומי
הכנסת ה-19 (2013) המפלגה לא עברה את אחוז החסימה

שהיה 2%

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נועם (דבול) דביר, מפלגה חדשה לאלדד ובן ארי: "עוצמה לישראל", באתר ynet, 13 בנובמבר 2012
  2. ^ סיעה חדשה בכנסת: עוצמה לישראל, הודעות הכנסת, 19 בנובמבר 2012, באתר הכנסת.
  3. ^ פרוטוקול מס' 313 מישיבת ועדת הכנסת, יום שני, ה' בכסלו התשע"ג (19 בנובמבר 2012), באתר הכנסת.