עורק הטבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עורק הטבור
שיוך subdivision of anterior division of internal iliac artery
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (540) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) Arteria umbilicalis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A12.2.15.020 עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אמבריולוגיקה E6.0.1.3.0.0.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 18820 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A07.231.114.929 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014469 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עוֹרֵק הַטַּבּוּר (TA: arteria umbilicalis) הוא עורק בבטן ובאגן המסתעף מעורק הכסל הפנימי ומספק דם לשלפוחית השתן, ולעיתים גם לצינור הזרע בזכר. בעובר, עורק זה מוביל דם עני בחמצן מן העובר אל השליה.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור הדם העוברי. עורק הטבור נושא דם עני בחמצן (סגול) לכיוון הטבור והשליה.

עורק הטבור הוא בין העורקים הראשונים להתפתח בעובר, עת הוא מתחיל את דרכו כהמשכו הזנבי של אבי העורקים הגבי הפרימיטיבי. לאחר איחוי שני אבות העורקים הגביים, הוא יוצא, אחד מכל צד, מההיבט הגחוני-צדי של אבי העורקים המאוחד, ועובר תיכון לצינור ההפרשה הראשי (אשר יהפוך למערכת השתן) לעבר הטבור.[1] מהטבור הוא ממשיך בחבל הטבור, יחד עם עורק הטבור המקביל מהצד הנגדי ועם וריד הטבור, ונע לעבר השליה. בשליה העורק משיק עם מקבילו מהצד הנגדי כחמישה מ"מ מכניסת חבל הטבור, ומהשקה זו מסתעפים עורקי השליה.

בשלב מאוחר יותר בהתפתחות העוברית, החלק המקורב של העורק מתחבר לעורק הבין-מקטעי המותני החמישי, שיהפוך לעורק הכסל הפנימי, ומתנתק מהמוצא הישיר מאבי העורקים. קוטר העורק במוצאו מעורק הכסל הוא 2–3 מ"מ, וככל שהעורק מתקדם לעבר הטבור הוא נעשה צר יותר, עם התעבות הגלימה האמצעית כתוצאה מעלייה במספר סיבי השריר החלק והסיבים האלסטיים.

לפני הלידה מתרבה רקמת החיבור בדופן העורק, ואילו העורק עצמו נעשה מוצר על רקע שינויים בלחץ החמצן בו. לאחר חיתוך חבל הטבור עורק הטבור מתכווץ במטרה למנוע איבוד דם, וקרישי דם נוצרים לעיתים קרובות בקצהו המרוחק. בסופו של דבר, בחודשים הראשונים לאחר הלידה, העורק נסתם בקצהו המרוחק.

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת ההתפתחות מוצאו של העורק הוא בחטיבה הקדמית של עורק הכסל הפנימי. העורק נע קדימה ומטה לאורך מרחק קצר בין שלפוחית השתן לדופן הצדית השל האגן עד שמתפצלים ממנו עורקי שלפוחית השתן העליונים. לאחר פיצול זה העורק נסתם, והחלק הסגור הופך לרצועת הטבור התיכונה. ספרי אנטומיה אחדים מגדירים את העורק המסתעף מעורק הכסל הפנימי כעורק שלפוחית השתן העליון, שממנו יוצא החלק הסגור של עורק הטבור.

היבטים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורק טבור יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך של חבל הטבור, בצביעת המטוקסילין-אאוזין, שבו נצפים עורק טבור אחד (מימין למעלה) ווריד הטבור.

עורק טבור יחיד הוא מצב שבו בחבל הטבור נצפה עורק טבור אחד המלווה את וריד הטבור. מצב זה מתרחש אחת ל-200 לידות לערך,[2] ובשכיחות גבוהה יותר בהיריון רב-עוברים. כשלעצמו מצב זה אינו מסכן את העובר, כאשר 75% מהתינוקות הנולדים איתו הם בריאים. עם זאת, לעיתים מום זה נלווה למומים נוספים, ובפרט מומי לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gray's anatomy : the anatomical basis of clinical practice, [Philadelphia]: Elsevier, Forty-first edition, 2016
  2. ^ A. Geipel, U. Germer, T. Welp, E. Schwinger, Prenatal diagnosis of single umbilical artery: determination of the absent side, associated anomalies, Doppler findings and perinatal outcome: Prenatal diagnosis of SUA, Ultrasound in Obstetrics and Gynecology 15, 2000-2, עמ' 114–117 doi: 10.1046/j.1469-0705.2000.00055.x