עורק הכליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבי העורקים וסעיפיו. עורקי הכליה יוצאים בחלקה העליון של התמונה לעבר הכליות, מוסתרים על ידי ורידי הכליות.

עוֹרֵק הַכִּלְיָה (TA: arteria renalis) הוא עורק בבטן היוצא מאבי העורקים ומספק דם לכליה. דרך עורקי הכליה עובר כשליש מתפוקת הלב.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורקי הכליה יוצאים מצדדיו של אבי העורקים, ממש מתחת לעורק מתלה המעי העליון, בכיוון שוקי הסרעפת. קוטרם כחצי סנטימטר. בשל מיקומם של אבי העורקים, הווריד הנבוב התחתון והכליות, עורק הכליה הימני ארוך יותר ומעט נמוך יותר מן השמאלי. העורק הימני עובר מאחורי הווריד הנבוב התחתון, וריד הכליה הימני, ראש הלבלב והחלק היורד של התריסריון. לעומתו, העורק השמאלי נמצא מאחורי וריד הכליה השמאלי, גוף הלבלב ווריד הטחול, והוא נחצה על ידי וריד מתלה המעי התחתון.

סעיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם מגיע עורק הכליה לשער הכליה הוא מתפצל לארבעה או חמישה ענפים. הענפים הקדמיים נעים בין וריד הכליה לשופכן, כשווריד הכליה מלפנים והשופכן מאחור, ואילו ענף אחורי אחד או יותר נעים על פי רוב מאחורי השופכן. מעורק הכליה מתפצל גם עורק יותרת הכליה התחתון, המספק דם לבלוטת יותרת הכליה, לשופכן ולשרירים ורקמות נוספים.

שונות באוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קרובות ניתן למצוא עורקי לוואי לכליה, במיוחד בצד שמאל, שכן הם יוצאים על פי רוב ישירות מאבי העורקים, מעל או מתחת לעורק הכליה הראשי. עורקים אלה אינם נכנסים אל הכליה בשער הכליה, אלא חודרים את חלקה העליון או התחתון של הכליה.

היבטים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצרות עורק הכליה תביא ליתר לחץ דם, מאחר שהכליות המושפעות מכך חשות בנפח דם נמוך ומפרישות רנין על מנת להעלות את לחץ הדם ולשמור על אספקת הדם לכליות. מחלה זו מאובחנת על ידי אולטרה סאונד דופלר של עורקי הכליות. הטיפול בה הוא באמצעות אנגיופלסטיה ותומכנים.

טרשת עורקים גם כן עלולה לפגוע בעורקי הכליה ולהוביל לאספקת דם ירודה לכליות, ואף לאי-ספיקת כליות.