עור מלאכותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עור מלאכותי, המכונה גם עור סינתטי, הוא חומר המיועד להחליף עור בריפודים, ביגוד, הנעלה, ושימושים אחרים בהם רצוי גימור דמוי עור, אך החומר בפועל הוא יקר מדי או לא מתאים. עור מלאכותי משווק תחת שמות רבים, ביניהם "דמוי עור", "עור טבעוני", "עור PU".[1]

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלבים לייצור עור פוליאוריתן סינתטי:
1) בד הבסיס
2) הוספת שכבת פוליאוריתן
3) הוספת שכבת צבע נוספת
4) גימור מרקם נוסף[2]

שיטות רבות ושונות לייצור חיקוי עור פותחו.

אחת המוקדמות שבהן הייתה פרסטוף (Presstoff). הוא הומצא בגרמניה של המאה ה־19, ועשוי מעיסת נייר מרובדת ומטופחת במיוחד. הוא השיג את השימוש הרחב ביותר בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה במקום עור, שבתנאי מלחמה נקצב. ניתן היה להשתמש בפרסטוף כמעט בכל דבר שממולא בדרך כלל על ידי עור, למעט פריטים כמו הנעלה שנחשפו שוב ושוב ללבוש גמיש או לחות. בתנאים אלה פרסטוף נוטה לאבד את ההתלכדות.

פורומריקה (Poromerics) מיוצרת מציפוי פלסטי (בדרך כלל פוליאוריתן) בשכבת בסיס סיבית (בדרך כלל פוליאסטר). המונח פורומריק נטבע על ידי חברת דאודופונט כנגזרת של המונחים נקבובי ופולימרי. החומר הפורמרי הראשון היה קורפאם של דופונט (DuPont's Corfam) שהוצג בשנת 1963 בתערוכת הנעליים של שיקגו. קורפאם היה מרכז הידיעה של ביתן דופונט ביריד העולם של ניו יורק ב־1964. לאחר שהוצאו מיליוני דולרים בשיווק המוצר ליצרני נעליים, דופונט משך את קורפאם מהשוק בשנת 1971 ומכר את הזכויות לחברה בפולין.

Leatherette (חיקוי עור – imitation leather) מיוצר גם על ידי כיסוי בסיס בד בפלסטיק. הבד יכול להיות עשוי מסיבים טבעיים או סינתטיים אשר מכוסה בשכבת פוליוויניל כלוריד רכה (PVC). העור Leatherette משמש בכריכת ספרים והיה נפוץ על כיסויי המצלמות של המאה העשרים.

עור השעם (Cork leather) הוא חלופה מסיבים טבעיים העשויה מקליפת עצי אלון השעם שנדחסו, בדומה לפרסטוף.[3]

שיטת תסיסה לייצור קולגן, הכימיקל העיקרי בעור אמיתי, נמצאת בפיתוח.[4]

השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור ה־PVC המשמש לייצור עורות מלאכותיים רבים דורש חומר המכונה פתלט כדי להפוך אותו לגמיש ורך. PVC דורש נפט וכמויות אנרגיה גדולות ובכך הופך אותו לסמוך על דלקים מאובנים. בתהליך הייצור מיוצרים תוצרי לוואי מסרטנים, דיוקסינים, הרעילים לבני אדם ובעלי חיים.[5] דיוקסינים נשארים בסביבה זמן רב לאחר ייצור ה־PVC. כאשר PVC מגיע למזבלה הוא לא מתפרק כמו עור אמיתי ויכול לשחרר כימיקלים מסוכנים למים ואדמה.

פוליאוריתן פופולרי כיום לשימוש מאשר PVC.[6]

שימוש בבגדים ובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עור מלאכותי משמש לרוב בבדי בגדים, ריפוד רהיטים ושימושים לרכב.[7] חיסרון אחד של עור מלאכותי מצופה פלסטיק הוא שהוא אינו נקבובי ואינו מאפשר אוויר לעבור דרכו; לפיכך, זיעה יכולה להצטבר אם היא משמשת לבגדים, כיסויי מושב מכונית וכו'. אחד היתרונות העיקריים שלו, בעיקר במכוניות, הוא שהוא דורש תחזוקה מועטה בהשוואה לעור, ואינו נסדק או דוהה בקלות.

שמות מותג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצדס בנץ 280SE 1968 (W108) מושבים וכיסוי דלת בצבע כחול MB-Tex
  • קלרינו (Clarino): מיוצר על ידי חברת Kuraray Co. בע"מ של יפן.
  • פבריקואיד (Fabrikoid): מותג דאודופונט, בד כותנה מצופה ניטרוצלולוזה.
  • לוריקה (Lorica): תוצרת לוריקה סוד, בית חרושת איטלקי לעורות.[8]
  • MB-Tex: בשימוש של מרצדס בנץ.[9]
  • נאוגאהייד (Naugahyde): מותג אמריקאי שהוצג על ידי Uniroyal.
  • רקסין (Rexine): מותג בריטי.
  • קירצה (Kirza): צורה רוסית שפותחה בשנות השלושים המורכבת מבד כותנה, לטקס ורוזין.
  • פיניאטקס (Piñatex): עשוי מעלי אננס.
  • פגורו (Paguro): עשוי מגומי ממוחזר.[10]
  • MuSkin: עשוי מפטריות המטופלות ללא כימיות בכדי להפוך לעמידות במים.[11]
  • קנטלה (Kantala): חברת סרי לנקן המתמחה בעור המיוצר מצמח האנה (צמח אגבה).[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיקרופייבר - חומר המיוצר מסיבים סינתטיים דקים יותר ממשי טבעי; ניתן להשתמש בהם להכנת זמשים סינתטיים, כמו אולטרה-סוויד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עור מלאכותי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Claire Shaeffer (10 בנובמבר 2003). Sew Any Fabric: A Quick Reference to Fabrics from A to Z. Krause Publications Craft. עמ' 37. ISBN 1-4402-2033-6. 
  2. ^ "PU Synthetic Leather". Gofar Synthetic Co., Ltd. אורכב מ-המקור ב-11 May 2005. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2005. 
  3. ^ Oskar, Zieba (5 ביולי 2017). "Cork Leather – The Best Alternative to Animal Leather?". Blackwood Blog (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-3 August 2017. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2017. 
  4. ^ Kolodny, Lora (9 במרץ 2018). "This leather is made in a lab, not from livestock". CNBC. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  5. ^ US EPA, ORD (28 בינואר 2014). "Learn about Dioxin". US EPA (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  6. ^ "Vegan Leather Isn't As Ethical As You Think". Vocativ (באנגלית). 10 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  7. ^ Blesius, Jim (7 באפריל 2014). "What is Faux Leather?". בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2018. 
  8. ^ The Lorica "concept": Lorica Sud
  9. ^ "What is MB-Tex Seat Upholstery? - MB-Tex vs. Leather". www.loebermotors.com. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2018. 
  10. ^ "Paguro Upcycle". Paguro Upcycle (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  11. ^ "Muskin, the vegetable leather made from mushrooms". LifeGate (באנגלית). 21 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  12. ^ "Kantala - Handmade Ethical Fashion Accessories". Kantala (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018.