עוזניית הנגב
עוזניית הנגב | |
---|---|
מצב שימור | |
סכנת הכחדה (EN)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | דורסי יום |
תת־סדרה: | תרופודה |
משפחה: | נציים |
תת־משפחה: | נשרי העולם הישן |
סוג: | עוזניית הנגב |
מין: | עוזניית הנגב |
שם מדעי | |
Torgos tracheliotus פורסטר, 1791 | |
תחום תפוצה | |
עָזְנִיַּת הַנֶּגֶב[2] (שם מדעי: Torgos tracheliotus) היא מין דורס גדול בן למשפחת הנציים בסדרת דורסי יום והמין היחיד בסוגו.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]העוזנייה דומה במראה לנשר אך גדולה ממנו בהרבה ובעלת מקור חזק וקשה יותר. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים עם לחיים כחולות ומקור גדול ואפור. הרגליים חזקות ויציבות והחזה ואזור השת לבנים. אורכה של העוזנייה 98–112 ס״מ בממוצע, מוטת כנפיה 2.5–2.8 מטרים ומשקלה 6.5–9 ק"ג בקירוב, מה שהופך אותה לאחד הדורסים הגדולים ביותר והגדולה מבין נשרי העולם הישן. היא גדולה ותוקפנית ביותר כשהיא מוצאת פגר ולרוב שאר החיות מפנות לה את הנבלה.
לעוזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת פיל, גמל ופרה, את עורן החזק. עוזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות. את השערות היא מקיאה בגושי צנפות.
קינה של עוזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר שיטה) מזרדים ומענפים גדולים. הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים. קוטרו 120–220 ס"מ ועומקו 30–70 ס"מ. הגוזל בוקע באביב, לאחר 55 ימי דגירה. בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים. בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן. גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוזנייה הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העוזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות[3]. בניגוד לנשר המקראי אין עוזניית הנגב מקננת במושבות, ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, הנגב היה מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
ב-3 באפריל 2022 פרסמה רשות הטבע והגנים על בקיעת גוזל של עוזניית הנגב, גוזל ראשון מאז 1994.[4]
אזכורים בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזכורים בתנ"ך[5]:
"וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה"
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
Museum specimen
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנדלסון ה., "עזניית הנגב על סף הכחדה", טבע וארץ כג, 6 (תשמ"א 1981), עמ' 244–249.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוזניית הנגב, באתר ITIS (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר NCBI (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עוזניית הנגב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עוזניית הנגב, באתר GBIF (באנגלית)
- עזניית הנגב, באתר הצפרות הישראלי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוזניית הנגב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ עוזניית הנגב במילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ אחרי עשרות שנים שנעדרה מישראל: עוזניית הנגב נחתה בחי בר יטבתה, באתר וואלה, 28 באפריל 2021
- ^ דור חדש לעוזנית הנגב ושתפ בינלאומי עם איחוד האמירויות, באתר רשות הטבע והגנים, 3 באפריל 2022
- ^ וניגמר מפרס ועזניה - עזניית הנגב, באתר פורטל הדף היומי, המאמר מסביר למה נראה שעוזניית הנגב היא האמורה בתורה, ע"פ הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"א, עמוד ב'