עזראל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עזראל
Azarel
עזראל.jpg
מידע כללי
מאת קארוי פאפ
שפת המקור הונגרית
סוגה רומן
הוצאה
שנת הוצאה 1937
הוצאה בעברית הוצאת כרמל
שנת הוצאה בעברית 2004
תרגום לעברית רמי סערי
מספר עמודים 211
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002380762

עזראל (Azarel) הוא אחד הרומנים שכתב הסופר והמחזאי ההונגרי-יהודי קארוי פאפ. הספר, שראה אור בהונגרית בשנת 1937, תורגם לעברית בידי רמי סערי והתפרסם בהוצאת כרמל בשנת 2004.

עזראל הוא סיפורו של ילד יהודי חריג במשפחה הונגרית: בנו של רב נאולוגי נמסר לסבו האורתודוקסי, ש'סחט' בעבר הבטחה מהורי הילד: למסור לו את בנם הבכור, כפיצוי על הדרך הרעה (הנאולוגית) שההורים בחרו בה. ההורים מסרבים בדיעבד לתת את בנם הבכור, אולם נאלצים לקיים את הבטחתם כשנולד בנם הבא: ג'ורי, המְספר. סיפורו של עזראל הנו, לדברי יוצרו, סיפור "ילדותו של גֶ'רְג' עֲזַרְאֵל", אולם לא בכדי נושא הספר את שם משפחתו של הילד ג'ורי ולא את שמו הפרטי. מבעד לקורות ילדותו של המספר נגלים אחדים ממאפייניהם הבולטים ביותר של שלושה דורות שונים בהיסטוריה של יהודי הונגריה. היצירה אומנם איננה סאגה משפחתית, אולם חלקה הראשון מוקדש להתנגשות בין הדור הישן, האורתודוקסי, האדוק בדתו והשמרני באורחות חייו לבין הדור הבא אחריו, דור שהתקרב יותר לחיי העולם הזה של יהודים ולא-יהודים כאחד, דור שנהה אחר האמנציפציה וראה בעצמו משכיל, מפוכח וליברלי. סבו של ג'ורי מתואר אמנם כשריד מסורתי, מאובן ואחרון כמעט של עולם העומד על סף היכחדות, אולם פאפּ מתאר נאמנה את מאווייו של כל דור ודור ואת חלומותיו המתנפצים על מפתן המציאות של עולם משתנה. תשתית האוניברסליות של היצירה היא דווקא התמקדותה בבחינת ההתפכחות המרה מהכמיהות, בין כשמדובר בכיסופיו של זאטוט להתגשמותם של חלומות, בין כשהנדון הוא רצון אמו במעדנים נדירים ובחפצי נוי ומשכית אשר ידה אינה משגת, ובין כאשר מדובר בערגת סב קשיש העומד למות לטעת בנכדו את אורח חייו ואת ראיית עולמו.

בשלב שג'ורי נלקח בחזרה מאוהל סבו אל בית הוריו, נפער כבר אחת ולתמיד הפצע המדמם בנפשו, וקרוב לוודאי כי לעולם לא יעלה עוד בידו לאחות את הקרע, להתעלם מחריגותו ולהיות בסביבתו הקרובה – במשפחתו, בכיתתו, בקהילתו, בחברה – אדם כאחד האדם. מבט הילד העקור והתלוש על האנשים שחייו תלויים בהם הוא בהכרח מבטו של חריג, אשר בשום פנים ואופן אינו יכול להכות שורש חדש במשפחה, שלמיטב הבנתו ויתרה עליו מרצונה. תוצאות התבוננותו הרגישה בסביבתו אינן יכולות להוביל אותו אלא להתנהגות יוצאת-דופן ולתחושות עזות של חוסר-שייכות ושל אובדן זהות במישור האישי, המשפחתי, הדתי והלאומי. הסתכלותו על הוריו, על אחיו ועל אחותו איננה מצליחה כמעט אף-פעם לפצותו על חוסר-הביטחון שהוטבע בנשמתו משהועבר לטיפולו של סבו. במבטו הנוקב בוחן הילד החריג את סביבתו, ומשהוא מגלה את צביעות אביו ואת נהנתנותה חובבת המותרות של אמו, הוא מסרב לשתוק. רגישותו המוקצנת ואי-התאמתו לעולמם הזעיר-בורגני של הוריו מודגשות עוד יותר לנוכח ההשוואה המתבקשת בינו לבין אחיו ואחותו, שני ילדים העונים על ציפיות הוריהם וממלאים את תפקידם במשפחה ובחברה כיאה וכנאה.

עזראל הוא אפוא סיפור ילדות אישי, אוטוביוגרפי בחלקו, אולם אי-אפשר להתעלם מנקודות אחרות, שהסופר מתייחס אליהן בעקיפין או במישרין: התמודדות החברה היהודית עם זהותה אינה באה לידי ביטוי בספר רק בפערים בין הדורות ובהתייחסות להבדלים בין אורתודוקסים לנאולוגים, אלא גם ביחס היהודים למדינה ובהבדלי המעמדות שקיימים בחברה היהודית. הד להבדלי המעמדות בחברה ההונגרית הלא-יהודית נשמע באזכור הקתוליות הכפרית של העוזרת בבית הרב ובציון קיומו של המיעוט הגרמני בסביבה. עזראל הוא גם סיפור חניכה, שיש בו שילוב רבדים יהודיים ונוצריים: בתהליך ההתבגרות של הגיבור כלולות ההתמודדות עם חרדות ופחדים, עזיבת הבית וההצטרפות הזמנית אל קבוצת קבצנים – מעשה העשוי להיתפש כאקט נוצרי קדום של אחווה עם החלכאים והנדכאים. בנוסף על כל אלה אפשר לראות ברומן לא רק יצירה ספרותית, אלא גם מסמך היסטורי: צוואה חסרת נמען של ילד שחייו נגמרו עוד לפני שהתחילו, ותיאור חלקי וסובייקטיווי של קהילה שלמה ערב חורבנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]