עזרא דנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מימין לשמאל: עמינדב אלטשולר, עזרא דנין ויצחק ארנון בצילום משנות השלושים. ברקע העיר באר שבע

עזרא דנין (2 באוגוסט 1903מאי[1] 1984) היה איש הש"י - שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרא דנין נולד ביפו בתשעה באב תרס"ג. אביו יחזקאל דנין (סוכובולסקי) היה מאנשי העלייה הראשונה, ואמו, רחל, הייתה בת למשפחה מ"היישוב הישן" - בתו של יהושע ילין האשכנזי ואשתו שרה העיראקית. יחזקאל ורחל דנין היו ממייסדי אחוזת בית והקימו את ביתם בה ב-1910. הבוטנאי פרופ' אבינעם דנין הוא אחיינו מצד אחיו, חירם.

היה איש ארגון "ההגנה". עוד בטרם ייסוד הש"י בשנת 1940, עמד עזרא דנין בראש שירות הידיעות האזורי של ההגנה במרכז הארץ ("גליל תיכון"). מאז ייסוד הש"י ועד למלחמת העצמאות עמד דנין בראש המחלקה הערבית של הש"י. היה ממקימי המחלקה הסורית של הפלמ"ח, שכללה מסתערבים שחדרו לסוריה וללבנון, שהיו בשלטון וישי בשנת 1941, לשם איסוף מודיעין לקראת הפלישה הבריטית שהתבצעה ביולי 1941.

ב-17 בנובמבר 1947, ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה, נתלווה דנין אל גולדה מאיר (אז מאירסון), לפגישתה עם מלך ירדן עבדאללה הראשון בנהריים, בה נוכח גם אליהו ששון (מומחה לענייני ערבים ולימים שר בממשלת ישראל). דנין כתב את פרוטוקול הישיבה. המלך הביע עמדה אוהדת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אמר כי הוא חפץ כי המדינה הערבית שתוקם על פי הצעת החלוקה תצורף לממלכתו והבטיח לכרות ברית עם המדינה היהודית. הפגישה השנייה נערכה בארמונו של המלך בעמאן ב-12 במאי 1948, בניסיון לשכנעו שלא להצטרף למלחמה, כשנתברר כי הוא עומד לשלוח את הלגיון הערבי למלחמה. דנין נתלווה לגולדה כמתורגמן וכמומחה לענייני ערבים. גולדה מאיר באה לפגישה מחופשת לאשה ערביה ודנין התחזה לבעלה. בפגישה לא הכחיש המלך את הבטחתו בפגישה הקודמת, אך אמר כי הדבר יצא מכלל שליטתו וכי עתה הוא אחד מחמישה שליטים ערביים המעורבים בעניין ארץ ישראל. המלך הציע כי ארץ ישראל תהיה בשליטת ממלכת ירדן והיהודים יזכו לאוטונומיה ולייצוג בפרלמנט. מאיר ודנין אמרו למלך כי הוא ינוצח במלחמה וגולדה נפרדה ממנו במלים: "נפגש לאחר המלחמה".

לאחר קום המדינה היה דנין יועץ לענייני ערבים והמזרח התיכון במשרד החוץ. דנין היה תושב חדרה והוענק לו התואר יקיר העיר חדרה.

עזרא דנין נפטר בשנת 1984.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תעודות ותמונות מגנזי הכנופיות הערביות במאורעות 1936 - 1939. הוצאת מאגנס, 1981. הספר יצא במקור ב-1944 והודפס בשנית ב-1981
  • ציוני בכל תנאי (אוטוביוגרפיה שנכתבה בעזרת יעקב שרת). הוצאת קידום, 1987.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]