עזרא הכהן מסלתון טראב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עזרא הכהן מסלתון טראב
Rabbi Ezra Maslaton Tarab.jpg
לידה דמשק, סוריה
פטירה 17 בפברואר 1920
כ"ח בשבט ה'תר"ף
דמשק
מקום פעילות דמשק
תחומי עיסוק ראש ישיבה ואב בית דין, שליח ציבור, מוהל ומחבר.
רבותיו אביו הרב אליהו, והרב חיים רומאנו
תלמידיו בנו הרב יהודה הכהן מסלתון טראב
חיבוריו שו"ת שערי עזרא, ספר עזרא, ויאמר עזרא, מילי דעזרא, (בכתב יד - לי לעזרא, פתח העזרה)

הרב עזרא הכהן מסלתון טראב[1] ( ? - כ"ח בשבט ה'תר"ף, 17 בפברואר 1920), היה ראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק שבסוריה. מוהל דרשן ומחבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדמשק, לאסתר[2] ולרב אליהו הכהן טראב (נפטר בשביעי של פסח ה'תרנ"ט). משפחת טראב הייתה משפחה מיוחסת ונכבדה בדמשק, והרב אליהו היה אחד מארבעת בניו של "רבי יעקב הזקן" (שנפטר בר"ח חשוון ה'תר"ו), ושימש רב חשוב בעירו, ומקורב לרב שלמה הררי, מהדמויות הבולטות בעלילת דמשק[3]. את ספרו "ויעל אליהו" (מחידושיו בדברי הפוסקים, ודרושים, קהיר התרצ"ח) הדפיס נכדו, רבי יהודה, בנו של רבי עזרא, ומעט מחידושיו הדפיס בנו רבי עזרא ב"ספר עזרא" (דף צ"ו ע"א) בדברי הספד שנשא עליו, כן יש בכתבי ידו חידושים נוספים[4].

הרב עזרא למד את תורתו מאביו, ומחכמי דמשק נוספים, בפרט מהרב חיים רומאנו שהיה דיין בבית דינו של הרב יצחק אבולעפיה בעיר.

מצעירותו נחשב לשקדן והיה לבקיא גדול בתורה, בהלכה, בקבלה ובדרוש. את דרשותיו נהג לדרוש מידי שבת וחג לפני ציבור גדול בבית הכנסת הגדול "שמאע" שבדמשק.

הרב עזרא שימש כראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק, וכבעל קול נעים שימש גם כחזן קבוע בבית הכנסת "אלפראנג", שהיה בית התפלה של גדולי הרבנים, ביניהם הרב אהרן יעקב בנימין, הרב הראשי לדמשק. כמו כן היה מוהל.

נפטר בכ"ח בשבט ה'תר"פ (1920).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו היו הרב בכור יעקב, אב"ד ור"מ במדרש "כואג'ה רפאל" (נפטר בי"ז בטבת ה'תרע"ב). הרב חיים. הרב מאיר, ממנהיגי בית כנסת "אלראקי" (נפטר בשנת ה'תר"ץ). כן ידוע לפחות על שתי אחיות שהיו לו, שרה שנישאה לרב צאלח הלוי, וצלחה.

הרב עזרא נשא לאישה את לאה ונולדו להם שני בנים ושלוש בנות. בנו הגדול הרב יהודה חיים הכהן מסלתון טראב היה תלמיד חכם ואב בית דין בקהיר שבמצרים, ומוהל. בנו הרב מאיר היה שוחט ומוהל שנפטר בצעירותו, והותיר אחריו בן בשם עזרא. בתו רג'ינה, נישאה לרב אליהו מסלתון טראב, ראש השוחטים בדמשק, ובן אחיו הרב בכור יעקב, בנם השני היה נכדו הרב עזרא הכהן מסלתון טראב, "חכם עזור"[5]. בתו סניאר, נישאה לרב נסים בכור מהדיב. ובתו רחל נישאה למרדכי רפאל הלוי.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טארב היה מחבר פורה שהשכים קום בכל יום להעלות על הכתב את חידושיו ואת דרשותיו. בחייו הוציא לאור שלושה ספרים.

שני ספרים נוספים נשארו בכתב יד, "לי לעזרא" ו"פתח העזרה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם המשפחה הוא "טארב", ו"מסלתון" הוא כינוי ("מילי דעזרא" הקדמת בן המחבר)
  2. ^ סבלה מעיוורון, הספד אודותיה ראו בספר "ויאמר יהודה" (דף קע"ה ע"א), לנכדה הרב יהודה הכהן מסלתון טראב.
  3. ^ באוצר כתבי היד של משפחת מסלתון טארב יש כתב יד של פירוש על סדר "קדש ורחץ" במוסר ובהלכה מהרב הררי, שהועתק ונשמר על ידי הרב אליהו
  4. ^ ראו אודותיו - רבי אליהו הכהן מסלתון טראב מח"ס "ויעל אליהו", באתר שער בנימין
  5. ^ ראו אודותיו - רבי עזרא הכהן מסלתון טראב – 'חכם עזור', באתר שער בנימין