עזרא נשרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזרא נשרי
2019EzraNishry.jpg
עזרא נשרי 2019
לידה 7 באפריל 1952 (גיל: 68)
פרוד, ישראל
ענף מדעי אלקטרוניקה והיסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל,
אוניברסיטת תל אביב,
אוניברסיטת חיפה,
אוניברסיטת בן-גוריון
מנחה לדוקטורט פרופ' טוביה פרילינג
מוסדות רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
תרומות עיקריות

ניהול פיתוח מערכות חיוניות לביטחון המדינה

השתתפות בהקמת גילון,
שמירת איכות הסביבה,
חשיפת הפעילות הבריטית כנגד עצמאות ישראל.

ד"ר עזרא (עיזי) נשרי (נולד ב-7 באפריל 1952) הוא מהנדס אלקטרוניקה, שניהל פרויקטי פיתוח גדולים ברפאל - מערכות לחימה מתקדמות. שירת ביחידה 8200. היסטוריון, חוקר שנות הקמת המדינה והפעילות הבריטית נגד הקמת מדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות.

משפחה ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של נשרי: ניסן (אדלר) ולאה (גנץ) ניצולי שואה, העפילו לארץ ישראל מטרנסילבניה ומרמורש (ברומניה), לאחר מלחמת העולם השנייה, בחיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) ובמדינת היהודים (אוניית מעפילים), האוניות נתפסו על ידי הבריטים והמעפילים נלקחו למחנות המעצר בקפריסין. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו והשתתפו בהקמת קיבוץ האון. עם נישואיהם עברתו את שם המשפחה המשותף לנשרי. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד עברו לקיבוץ פרוד, בו נולד עזרא. ניסן רכש בקיבוץ את מקצועו כמכונאי ולאה למדה והייתה לגננת.

בשנת 1955 עברה המשפחה למושב שדמות דבורה, למרחבי הטבע של הגליל התחתון, מול הר התבור. אביו עבד במושב כמנהל המוסך והמסגרייה והאם כגננת. במושב נולד אחיו הצעיר אהוד (אודי).

בשנת 1961 עברה המשפחה לקריית מוצקין. בשנת 1967 החל נשרי בלימודי אלקטרוניקה בבסמ"ת בחיפה, ובשנת 1971 הוסמך לתואר הנדסאי.

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1972 התגייס נשרי לצה"ל ושרת ביחידה 8200, כאחראי על מערכות אלקטרוניות לאיסוף מידע על מכמי"ם של מערכות טילי נ"מ שבידי צבאות ערב. בפעילותו שם עבד עם חלק מהאנשים שתרמו רבות להתפתחות חברות הטכנולוגיה העילית בישראל. במהלך שירותו החלה כניסתן של חברות ישראליות לפיתוח מוצרים מתוחכמים עבור היחידה.
בשנת 1973 הוטס בהליקופטר, במיוחד מסיני, שהביאו לפתיחת קורס קצינים בבה"ד 1. לקראת סיום הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים ונשרי נשלח לפעול ביחידה 8200, בסיני. ובשנת 1974 סיים את שירותו הסדיר כקצין טכני.

הנדסת אלקטרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 החל נשרי את לימודיו לתואר מהנדס חשמל בטכניון, במסלול מקוצר לבעלי תוארי הנדסאי, אותם סיים בשנת 1979.
בשנת 1980 החל את עבודתו ברפאל. כמהנדס פיתוח וכמנהל פרויקטים של מערכות לדיכוי אותות של חוסמים במקלטי תקשורת ומכ"ם. בנושא זה עסק בעשר שנותיו הראשונות בחברה, והגיע למעמד מנהל התחום.
בהמשך עבר נשרי לעבוד על פיתוח סימולטורים לפיתוח טילים מונחי מכ"ם.

רפאל הגיעה למעמד של מובילה עולמית בתחום זה, ונשרי נעשה למנהל הבכיר בקו מוצרים זה. [א]
נשרי ניהל פרויקטי פיתוח גדולים, בתחומים נוספים, ובשנת 2007 פרש מרפאל במעמד ראש שטח.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 יצא נשרי ללימודי תיאר שני במנהל עסקים למנהלים בפועל (EMBA), באוניברסיטת תל אביב.

בשובו לרפאל ניהל פרויקט פיתוח חיוני של מאמן מתוחכם לצוותי הפעלה של טילים מונחים, ובהמשך ניהל פרויקט שדרוג גדול לטיל מבצעי.
בשנת 2005 יצא נשרי מטעם רפאל ללימודים במכללה לביטחון לאומי, שכללו לימודים לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

יישוב הגליל ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 עלה נשרי עם משפחתו בקבוצה השנייה של המתיישבים לגילון יישוב קהילתי חדש, שהוקם במסגרת תוכנית המצפים בגליל.
היישוב הוקם ב-1980, בגליל התחתון הצפון-מערבי, הצופה אל הנוף של עמק זבולון, מחיפה ועד ראש הניקרה. בארבע השנים הראשונות גר עם משפחתו בקרוואן קטן, עד שסיים את בניית ביתו. רבים מהמתיישבים הראשונים היו גם הם עובדי חברת רפאל.

במשך שלושים ושש שנותיו בגילון עסק נשרי גם בפעילות ציבורית, ובמיוחד בכמה נושאים גדולים לשמירת איכות הסביבה. כגון: הובלת צוות ייעודי בארגון אזרחי, לשם פתרון מחודש, למערכת הביוב והניקוז המרכזית בבקעת בית הכרם שקרסה. מציאות, שקודם לכל סיכנה את בריאותם וחייהם של תושבים רבים בכפרים הערביים בבקעה, שרחובותיהם הוצפו בחורף במי ביוב. מציאות זו גם זיהמה ביותר את קניון "בית הכרם". הפעילות נעשתה על ידי ארגונים אזרחיים, רובם בשיתוף יהודי-ערבי[ב], עם ועדת הכנסת, מנכלי"ם של משרדי ממשלה, עיריית כרמיאל, ראשי היישובים הערביים ועוד.

השכלה ומחקר היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז בית הספר היסודי היה קורא ספרים שקדן, ובהמשך רוכש ספרים מושבע וחובב היסטוריה. כך, לאחר שבשנת 1999 קרא את ספרו של ג'ון קמחי "שבעת העמודים שהתמוטטו" התמקד נשרי בנושא הצד הבריטי במלחמת העצמאות, הנפרס בספר זה ביריעה וידע רחבים מאוד. במשך השנים הבאות אסף וקרא ספרים רבים בנושא מלחמת העצמאות. ד"ר אילן אסיה היה היחיד (עד שנת 2018) שכתב דוקטורט והוציא בעקבותיו ספר בארץ בנושא הגורם הבריטי במלחמת השחרור (ועד 1956), בשם "מוקד הסכסוך", בשנת 1994.

בשנת 2008 לאחר שפרש מעבודתו ברפאל, החל נשרי את מחקרו לתואר שני בהיסטוריה, בנושא "הגורם הבריטי בארץ ישראל", בהנחיית פרופ' מאיר זמיר מאוניברסיטת בן-גוריון, אליו חבר לאחר שקרא מאמרים שפרסם זמיר בנושא הבריטים במזרח התיכון. בהמשך עבר להנחייתו של פרופ' טוביה פרילינג ובשנת 2012 כתב תזה בשם: "תוכנית קלייטון- קנוניה בריטית לסיכול הקמת מדינה יהודית?".

בהנחיית פרופ' פרילינג חקר וכתב עבודת דוקטורט "מהלכי משרד החוץ של הלייבור הבריטי כנגד הקמת מדינה יהודית", (2016), המבוססת בעיקרה על מסמכי הארכיון הלאומי הבריטי (וכן מסמכים ישראלים ואמריקניים וספרות מחקרית קודמת) . תוצאות המחקר הוגדרו על ידי פרילינג כמהפך בפרדיגמה של מלחמת השחרור, בהיותן מנוגדות לעמדה המקובלת באקדמיה עד אז.

בעבודת הדוקטורט אושש נשרי באופן אקדמי את טענת הנהגת היישוב והמדינה, בזמן האירועים, כי הבריטים ארגנו, חימשו ודחפו את מדינות ערב לפלישה במלחמת העצמאות. ההחלטות המרכזיות לגבי עתיד ארץ ישראל התקבלו על ידי ההנהגה הבריטית הבכירה ביותר בלונדון. החלטות אלו בוצעו באזור על ידי יד ימינו של שר החוץ הבריטי בווין במזרח התיכון קצין הביון הפוליטי הבכיר באזור, הבריגדיר אילטיד קלייטון, ונציגים בריטיים נוספים, במקרים רבים בשיטות של חתרנות (Covert Action).

נשרי שיחזר את המהלכים הבריטים העיקריים להקמת קואליציית הפלישה הראשונה, שאיננה מוכרת כלל בהיסטוריוגרפיה של המלחמה. במסגרת הסכם פורטסמות' הגלוי, שנחתם באנגליה ב-15 בינואר 1948, בין ממשלות בריטניה ועיראק, נכלל נספח סודי שכונה "עסקת פלשתינה". שהייתה הסכמה על הקמת קואליציית פלישה לכיבוש א"י וחלוקתה בין המדינות הפולשות.
בכך אמורה הייתה בריטניה לעבור לשליטה עקיפה באזורים האסטרטגיים בארץ ישראל, באמצעות איש החסות שלה, עבדאללה הראשון מלך ירדן. התוכנית נפלה בשל מהומות בעיראק בסוף חודש ינואר 1948. במחקרו חשף נשרי גם את מהלכי הדחיפה הבריטית לפלישה שבוצעה בפועל ב-15 במאי 1948 והציג את המעורבות הבריטית בהתוויית תוכנית פולקה ברנדוט הראשונה, האנטי-ישראלית. [ג]
לפי המקורות הבריטיים, ההנהגה הבריטית הבכירה בלונדון קבעה את מועד סיום פינוי הכוחות הבריטיים מארץ-ישראל, הקדימה אותו, וחזרה שוב למועד המקורי על-פי צורכי תוכניות הפלישה שהשתנו בהתאם לשינויי הנסיבות בשטח. כלומר שההחלטות בלונדון בוצעו מתוך קשר ישיר בין תכנון תזמון תוכניות הפלישה לתכנון תזמון הפינוי הבריטי. [ד] ומכאן, ומההיבט הרחב של הדחיפה הבריטית של פלישת מדינות ערב, נובע שם ספרו של נשרי "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית".
בעבודתו הפריך את הטענות המרכזיות של ההיסטוריונים החדשים, אבי שליים, אילן פפה, ויוג'ין רוגאן, בנושא מלחמת העצמאות. הדוקטורט והספרים שכתב כוללים סקירה של הגורמים הפוליטיים-אקדמיים האפשריים לסילופים הקיימים ב"ההיסטוריה הישראלית החדשה" שנכתבה בבריטניה.

לכן, בהיותה של מלחמת העצמאות במידה רבה ביותר מלחמה נגד בריטניה כמעצמה קולוניאלית הגמונית במזרח התיכון, שהפעילה את מדינות ערב כשליחותיה, טוען נשרי שיש לקרוא למלחמה בשם "מלחמת השחרור".
כיום יש כבר קבוצת חוקרים ראשונית התומכת בתזה שאושש נשרי בעבודת הדוקטורט.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992, קיבל עם צוות את פרס רפאל על פיתוח מצטיין. בעקבות פיתוח וייצור של תת-מערכת ממוזערת, לתוספת יכולת ייחודית למקלטים - כנגד חסימות אלקטרוניות (נל"א) מתוחכמות.

בשנת 1995, קיבל עם צוות את פרס רפאל על פיתוח מצטיין. על פיתוח מערכת סימולטור לפיתוח טילי מכ"ם ללקוח זר.

ספרים ומאמרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עבודת הדוקטורט, בשנת 2018 הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרו בשם "מלחמת השחרור הישראלית", עם אפי מלצר. [ה]
בשנת 2019 הוציא נשרי לאור מהדורה שנייה בשם "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית" בהוצאת הספרים סטימצקי.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרא נשרי נישא בשנת 1980 ונולדו לו שני בנים. אשתו הראשונה נפטרה ממחלה קשה בשנת 1989.
בשנת 1990 נישא בשנית. אשתו אימצה את הבנים, ונולדו להם בת ובן.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון קמחי, שבעת העמודים שהתמוטטו הוצאת עם עובד, 1951.
  • אילן אסיה, מוקד הסכסוך- המאבק על הנגב 1947–1956, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההישג נבע במידה רבה מאוד מכך שברפאל (חברה קטנה במושגי החברות הביטחוניות בעולם), התרכזה קבוצה של אנשים מצוינים ביכולותיהם המקצועיות, ברמות ובתחומים השונים של העבודה, ורוב מוחלט מהם היו אנשים מסורים ביותר לעבודתם. במיוחד בעבודה על המערכות שפותחו למען ביטחון המדינה.
  2. ^ כולל שיתוף מרשים של תושבים מהכפרים הערבים בסביבה.
  3. ^ שהביאה בטעות בהכוונה הבריטית, דווקא להרס פנימי של המחנה הבריטי-ערבי במלחמת העצמאות.
  4. ^ ראו עזרא נשרי, ההגנה מול הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור מערכות הגנה, 2020.
  5. ^ מלצר נפטר תוך כדי תהליך ההוצאה לאור, והמשיכה בתו צאלה.