עזרא (תנועת נוער)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנועת הנוער עזרא
סמליל התנועה
שם מלא תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל
תאריך ייסוד אב ה'תרע"ט, (1919)
ארגון גג בעבר פועלי אגודת ישראל
כיום המפלגות הדתיות לאומיות
השתייכות פוליטית ציונות דתית
מספר יישובים 11 מושבים וקיבוצים
מספר חניכים (על פי התנועה) 25,000 חניכים
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 19,000
אישים בולטים רבני התנועה הרב שלמה יוסף וייצן והרב דוד סתיו
מזכיר כללי שאול דה-מלאך
יושב ראש שמואל הורביץ
מרכז ההנהלה הארצית בירושלים
תלבושת
{{{תמונת תלבושת}}}
חולצת תנועה
האתר הרשמי
חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923

עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל. לתנועה כ-25,000 פעילים הפרוסים בכלמעלה מ-50 סניפים בישראל[1], ומספר קטן של סניפים בעולם. במהלך הועידה הי"ז של התנועה הוחלט על שינוי שמה של התנועה מ"חרדית לאומית" ל"תורנית-לאומית". כיום (2016) מזכ"ל התנועה הוא שאול דה מלאך.

על התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה נוסדה בסוף חודש אב ה'תרע"ט - 1919 בגרמניה, על ידי קבוצת סטודנטים מקומיים, שומרי תורה ומצוות, שחונכו בשיטתו של הרש"ר הירש - "תורה עם דרך ארץ". שיטה זו ראתה את היהודי משתלב בכל תחומי החיים - גם אלו "החוליים", מתוך התורה. סטודנטים אלו הבינו שכדי לחנך לשיטה זו צריך ליצור מסגרת בלתי פורמלית גם לשעות הפנאי, שתשלים את החינוך הפורמלי ותקרב את בני הנוער מקרב היהדות האורתודוקסית לאמונה מעמיקה יותר, להשתתת התורה בכל ענפי החיים ולעלייה לארץ ישראל.

התנועה קרויה על שם עזרא הסופר אשר העלה את גלות בבל ארצה, היטיב את רמתו הרוחנית של הדור, וחיזק אותו רוחנית ואמונית.

דרכה החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של התנועה, כתנועה דתית לאומית, היא חינוך דור נאמן בעל בסיס תורני איתן והשתלבותו בכל תחומי החיים תוך שאיפה למצוינות ולחתירה להקמת חברה תורנית במדינת ישראל, אשר היא ראשית צמיחת גאולתנו.

התנועה מחנכת להכרה בתורת ישראל כערך החשוב והבסיסי ביותר שאין שווים לו, בארץ ישראל ובעם ישראל. התנועה פועלת כשסיסמתה היא "תורה עם דרך ארץ" כפי שטבע אותה הרש"ר הירש וביישומה ב"תורה עם דרך ארץ ישראל" כפי שהתאימה לימינו הרב ד"ר יצחק ברויאר. רבני התנועה הם הרב שלמה יוסף וייצן והרב דוד סתיו.

התנועה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת העלייה החמישית, משנת ה'תרצ"ו (1936) ואילך, נוסדו סניפים של עזרא בארץ ישראל. התנועה בארץ הייתה מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל - מפלגה של יהודים דתיים יוצאי גרמניה שדגלו בהגשמה חלוצית ובהתיישבות בארץ ישראל ומצד שני ביקשו לחבור ליהדות החרדית בארץ. כביטוי לשאיפה זו כינו את התנועה "ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל" (ב-1991 החליטה התנועה לקרוא לעצמה "תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ ישראל", ובשנת 2009 במסגרת הוועידה ה-י"ז הוחלט שוב לשנות את שמה לשמה הנוכחי, "תנועת הנוער התורני-לאומי בארץ ישראל"). בקיץ תרצ"ו (1936) הוקמו סניפי "עזרא" הראשונים בארץ - בפתח-תקווה ובתל אביב, תחת השם "נוער חרדי". בשנת ה'תרצ"ז (1937) נוסד הסניף בירושלים ובשנת ה'תרצ"ט (1939) נוסד הסניף בחיפה. הכינוס הראשון של התנועה בארץ התקיים בירושלים בשנת ה'תרצ"ז (1939). בחנוכה ה'תרצ"ט (1939) נערך הכינוס הארצי השני בשכונת "בית וגן" בירושלים, בכינוס זה נבחרה לראשונה הנהלת התנועה בארץ ישראל, שתפקידיה העיקריים היו הקמת ארגון ממוסד, שמירת הקשר עם הסניפים, ריכוז התנועה והקמת מחלקת הדרכה. הכינוס הארצי השלישי התקיים בפתח תקווה בחודש אב ה'תרצ"ט (1939), בכינוס זה יש לראות את "כנס היסוד" של התנועה בארץ ישראל, מאחר שבו נקבעו למעשה קווי היסוד של התנועה בארץ. התנועה מיסדה מתחילת דרכה פעילויות ארציות שונות שעם השנים התעצמו מבחינה כמותית ותוכנית. מחנה הקיץ הראשון של התנועה התקיים בפתח תקווה בשנת ה'תרצ"ח (1938). מחנה העבודה הראשון של התנועה התקיים בקיבוץ חפץ חיים בשנת ה'תרצ"ט (1939). סמינריון ההדרכה הראשון התקיים בגת רימון בשנת ה'תש"ב (1942).

יישובי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.

חפץ חיים:

הקיבוץ שוכן באזור המועצה האזורית נחל שורק כ- 2 ק"מ מדרום מזרח לגדרה. הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת 1944 כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, שכונה "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.

בקיבוץ מתקיימת "מדרשת הארץ ומצוותיה" העוסקת בלימוד המצוות התלויות בארץ, המכון לחקר החקלאות על פי ההלכה, פארק המים – "חפץ חיים", אולם אירועים - "גן עצי הזית", אולפנת "צביה", בית הארחה ועוד.

יסודות:

מושב עובדים שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח לגדרה, גם הוא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי פליטי השואה וחברי תנועת פועלי אגודת ישראל כגרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה". למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, על מנת להוות נקודת שליטה על דרך בורמה והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי. במושב היום תלמוד תורה וחיידר לבנים, ובית ספר בית יעקב המשמש כבית ספר יסודי אזורי לבנות יישובי הסביבה, וכן ישיבה קטנה לצעירים. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה "משכנות הרועים".

גת רימון:

גַּת רִימּוֹן הוא מושב בבקעת אונו, ששייך למועצה אזורית דרום השרון וממוקם בין שטח המועצה המקומית גני תקווה והעיר פתח תקווה.

שעלבים:

הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ- 3 ק"מ ממזרח למשמר איילון. מייסדיו של הקיבוץ, חניכי תנועת ה"עזרא" בני הארץ ויוצאי ארצות שונות, חברי גרעין הנחל "שלהבת". הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה). עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון. ממסמך שנפל לידי צה"ל, תכננה מפקדת הצבא הירדני להרוג את כל תושביו, וזה נוסח המכתב:

"כוחותינו! מטרת מפקדת החזית המערבית לבצע התקפה על המושבה סלבית, הריסתה והריגת כל הנמצא בה, וחיסול היחידה הצבאית החונה בה. פשיטה זו הוטלה על מפקד החטיבה האשמית, אשר יטיל אותה על מפקד העתודה לביצועים. …גדוד העתודה יבצע הפשיטה על מושבה סלבית במגמה להרוס ולהרוג כל יושביה עם קבלת מילת הצופן "ברק"."

בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים" ישיבה תיכונית לבנים ואולפנא לבנות. בחצר הקיבוץ נמצאת אנדרטת היסוד עליה כתובים דברי הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל…"

מבוא מודיעים:

מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ- 7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן. בתחילת דרכו וקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב. שמו של המקום הוא סמלי בעקבות שמה של עיר בית חשמונאי מודיעים. בשנת 1984 המילה "מבוא" במילה "מאור" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב.

מבוא חורון:

התנחלות ומושב עובדים שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא ממאור מודיעים. ממוקם כ- 10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית.

נחליאל: התנחלות השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ. שמו של היישוב הוא על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, ממנהיגי היהדות החרדית.

גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.

המנון, סמל, סיסמת התנועה וחזון התנועה.[עריכת קוד מקור | עריכה]

פה נעבוד צורנו בחדווה וברננה,
פה נחיה את חיינו תחת שלטון התורה.
בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!
חזקו חברים. חזק ונתחזק.
חזקו חברות. חזק ונתחזק.
חזקו חברים וחברות. חזק ונתחזק.
    • סמל התנועה:
סמל התנועה הוא מגן דוד, המורכב ממשולש בהיר המונח על משולש כהה, בתוך עגול. ממגן דוד יוצאים 12 קווים. ובראשו מצוירים לוחות הברית, ומתחתם כתוב שם התנועה (עזרא).
העיגול מסביב לסמל מסמל את כל העולם. שלושת המשולשים הכהים מסמלים את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואת השילוב ביניהם. המשולש הבהיר יוצר מגן דוד שהוא סמל עם ישראל המקשר ביניהם. לוחות הברית מסמלים את התורה. שנים עשר הפסים מסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, שהם אור לגויים.
    • סיסמת התנועה:
הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו[1].
  • חזון התנועה (החליף את הסיסמה לאחר ועידת ה90 (ועידת הי"ז) בשנת תש"ע:
"תנועת הנוער עזרא תבנה חברה
המגשימה את הצו האלוקי
של ממלכת כהנים בארץ ישראל.
חברה אשר תקרא בשם ה'
ותחיה חיי קודש
לצד מחויבות מלאה לעולם של מעשה
ומתוך אחריות למדינת ישראל כולה. מתוך דברים אלו
נגזרת מטרת התנועה
והיא לחנך לתורה עם דרך ארץ
תוך שמירה על רף תורני וערכי גבוה.
יחד עם זאת רואה התנועה בעשייה דרך מרכזית בהגשמת מטרתה "

שמות הקבוצות והגרעינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בתנועה מתחלקת לפי שלוש הגדרות: קבוצות (שכבות הגיל), חבריות (שכבת גיל הכוללת מספר קבוצות), וגרעינים. שמות הקבוצות מתחלפים ברוב הסניפים בל"ג בעומר, בסניפים בודדים - בקיץ או בסביבות חנוכה בחודש הארגון.

כיתה ג'- נטעים

כיתה ד'- עיינות

כיתה ה'- נירים

כיתה ו'- נתיבות

כיתה ז'- נח"לים

כיתה ח'- נחליאל

כיתה ט'- אורות

כיתה י' ומעלה- גרעין (שם חדש)

שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה, "נח"לים" לכיתה ז' - ראשי התיבות של נחמה ליבוביץ ממעצבות דרכה של התנועה, "נחליאל" לכיתה ח' - על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, בן חתנו של הרש"ר הירש ו"אורות" לכיתה ט' - על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

עד שנת ה'תשע"ו קבוצת נח"לים נקראה - "העולים" ע"ש ד"ר נתן בירנבוים אך שמה שונה במסגרת הועידה הי"ח, שכן שמה מכיל מסרים אנטי ציונים, שאינם מזוהים עם דרך התנועה בהווה.

בכל שנה, בסביבות ל"ג בעומר, בני כיתות ט' יוצאים למסע מיוחד- "מסע גרעין" (בעבר "שבת גרעין")- אשר בסופו הם מקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", ונהפכים מ"קבוצה" ל"גרעין". הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת.

הוועידה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים הבאות. בוועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.

בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים.

הוועידה האחרונה נערכה בתאריכים ט'-י' בניסן ה'תשע"ה, 2015, והיא הוועידה הי"ח במספר. ובה הוחלט בין היתר על שינוי שמה של קבוצת "העולים" וכן שהתנועה תעודד את חבריה למעורבות פוליטית. בוועידה שלפניה, שנערכה בשנת ה'תש"ע 2010 הוחלט בין היתר, לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער התורני לאומי, בעוד לפני כן נקראה התנועה "תנועת הנוער החרדי לאומי"[2].

מחלקות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים וסניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אזור מר"צ (מרכז-צפון) – אזור מרכז צפון (מר"ץ) הוא הגדול באזורי התנועה והוא פועל באזור גוש-דן ופתח תקווה ועד לקריות בצפון. בסניפי אזור מר"צ כ-7,500 חניכים בכ-25 מוקדי הדרכה והגשמה בערים. אזור מר"ץ הוא גם נושא הדגל של פרויקט השל"פ התנועתי הפועל בחצור ובת-ים.
  • אזור ירושלים – אזור ירושלים הוא האזור החולש על ירושלים ובנותיה - החל מאפרת ועד למעלה לבונה. באזור פועלים כ-20 סניפים והגשמות וגדלים בו למעלה מ-6,500 חניכים. באזור פועל אגף היישובים שמאגד בתוכו את מרבית הסניפים בתנועה שנמצאים ביישובים, מושבים והתיישבויות. באזור נמצא גם הסניף הוותיק בתנועה - סניף מרכז (שכונת קטמון במרכז ירושלים), שהוקם עוד ב-1937.
  • אזור דרום – אזור דרום משתרע על השטח הגדול ביותר - מלוד בצפון ועד באר שבע בדרום. גדלים בו כ-5,500 חניכים וחניכות ב-18 מוקדי הדרכה והגשמה. אזור דרום הוא האזור החם - ולא רק במזג האויר: האווירה החמה והמשפחתית בין סניפי האזור בולטת מאד ולא מעט סניפים נעזרים אחד בשני במקרה הצורך.

מחלקת הדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הדרכה עומדת בראש החץ החינוכי של התנועה ואחראית על נושאי וחומרי ההדרכה התנועתיים, ובכלל זה הכשרת המדריכים, ליווי והכוונת המרכזות, הפקת חוברות, שיבוץ מדריכים ועוד.

הכשרת המדריכים מתבצעת בסמינריון הכשרת מנהיגות בקיץ, בימי עיון במהלך השנה, בשבתות סניפיות ובסדנאות נקודתיות בסניפים.

ליווי המרכזות והכשרתן במהלך השנה על ידי ימי עיון מרוכזים לכל המרכזות וליווי צמוד של רכז האזור ורכזת הקומונה.

מחלקת חג"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת חג"ס פועלת לקידום החגס (חבריא ג') לאחר יציאתם מתקן חניכים בסניף אל תפקידי ההנהגה בתנועה.

מחלקת מפעלים וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה אחראית על הפקת האירועים הגדולים של התנועה ועל הטיולים (גם אלו הסניפיים) במהלך השנה. בין היתר, המחלקה מפיקה את מחנות הקיץ, הנטיעות בט"ו בשבט, המסעות ואת כל פעילויות החוץ של התנועה על כל נגזרותיה: ביטחון, בטיחות, בריאות ושמירה על איכות הסביבה, ארגון וניהול ההיבט הלוגיסטי של כל פעילות: עבודה מול ספקים רבים, חברות הסעים, חברות אבטחה, רפואה ולוגיסטיקה, ספקי שירות, ציוד מחנאי ושכירת כלי רכב וכו'. נושאים רבים אלו מצריכים עבודה מקיפה מול גורמים מקצועיים במשרד החינוך בכל הקשור לפעילות חוץ, כתיבת נהלים בתחום הבטיחות והביטחון והבריאות לפי נוהלי חוזר מנכ"ל.

מחלקת כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה אחראית על גיוס מרכזות.

מחלקת מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחראית על הפייסבוק התנועתי, ולכל הדברים הנוגעים לתנועה הקשורים בטכנולוגיה.

"עזרא עולמי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצורכי התנועה בחו"ל. התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפרייה, וכן בקרב מהגרים רוסים בארצות הברית ובקהילות בבריטניה, בצרפת, באנגליה, באוקראינה ובבלרוס. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית בברית המועצות לשעבר[3]. מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי. כמזכ"ל עזרא עולמי משמש כיום דני אלינסון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]