עזרא (תנועת נוער)

עזרא

סמל התנועה
שם מלא	עזרא – תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל
תאריך ייסוד	אב ה'תרע"ט, (1919)
השתייכות פוליטית	ציונות דתית
מספר יישובים	9
מספר סניפים	70
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-15,000
אישים בולטים	הרב אורי שרקי (רב התנועה)
מזכיר כללי	לירן גרוס
https://ezra.org.il

חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923

עזרא – תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הראשונה מסוגה בארץ ישראל והשלישית בגודלה מבין תנועות הנוער הדתיות במדינת ישראל. לתנועה כ-15,000 חניכים הפרוסים בכ-70 סניפים בישראל. מזכ"ל התנועה הוא לירן גרוס ורב התנועה הוא הרב אורי שרקי.

היסטוריה

ראשית הדרך בגרמניה (1915–1936)

תנועת עזרא נוסדה בגרמניה בראשית המאה ה־20, על רקע חיפוש של צעירים יהודים־אורתודוקסים אחר מסגרת חינוכית וחברתית המשלבת נאמנות להלכה עם השתלבות בעולם המודרני. פעילותה הראשונית של התנועה כללה חוגי לימוד, טיולים ופעילות חברתית־תרבותית, שנועדו לחזק את הזהות היהודית של בני הנוער.

בשנת 1919 נערכה ועידה בעיר וירצבורג, שבה קיבלה התנועה את שמה – עזרא – על שמו של עזרא הסופר. התנועה הושפעה ממשנתו של הרב שמשון רפאל הירש ומעקרון "תורה עם דרך ארץ". במהלך שנות ה־20 פעלה עזרא בערים שונות בגרמניה, ובהן פרנקפורט, ברלין והמבורג, והוציאה כתבי עת לנוער שעסקו בשאלות של אמונה, מוסר, חברה ותרבות יהודית.

הכשרות ועלייה לארץ ישראל (1920–1936)

במקביל לפעילותה בגרמניה החלה התנועה לעסוק בהכשרת צעירים לעלייה לארץ ישראל. בין ההכשרות הבולטות הייתה הכשרת רודגס, שפעלה במתכונת של עבודה חקלאית, לימוד תורה וחיים במסגרת קבוצתית.

בשנת 1925 הוקמה בארץ ישראל חוות ההכשרה "מחנה ישראל", אשר שימשה מסגרת חלוצית־דתית להכשרת צעירים לקראת עבודה חקלאית והתיישבות. בתקופה זו התקיים בתנועה ויכוח פנימי סביב שאלת מידת הזיקה לארץ ישראל והאם עיקר פעילותה של עזרא נועדה להישאר באירופה או להתמקד במפעל הציוני.

עליית הנאצים והקמת התנועה בארץ ישראל (1936–1948)

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה והחמרת רדיפות היהודים, נסגרו סניפים רבים של התנועה בגרמניה, וחלק מפעילותה נמשכה במחתרת. חברים ובוגרים רבים של עזרא עלו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית.

בשנת 1936 נוסדו בארץ ישראל שני הסניפים הראשונים של התנועה – בפתח תקווה ובתל אביב. ושנה לאחר מכן גם בירושלים וחיפה. בשנת 1939 התקיימה הוועידה הארצית הראשונה של התנועה בארץ ישראל, שבה הוגדרו מבנים ארגוניים וסדרי פעילות.

במקביל פעלו חברי עזרא בעשייה חינוכית וקהילתית ביישוב היהודי, סייעו בקליטת פליטים, ובשנים שאחרי המלחמה לקחו חלק בעבודה חינוכית במחנות העקורים ובמחנות המעפילים בקפריסין.

מראשית המדינה ועד שנות ה־60 (1948–1962)

מסדר תנועתי - מבוא חורון תשכ"ט (1969)

מאז קום המדינה חל שינוי רב במבנה החברתי בארץ ובמסגרות החינוכיות השונות. תמורות אלה נתנו את ביטוין גם בתנועות הנוער וכמובן גם בתנועת הנוער "עזרא". משך זמן הלימודים גדל ושתים עשרה שנות לימודים הם דבר מובן ורבים מוסיפים עוד עליהם לאחר מכן, בנוסף לחובת הבנים בשרות צבאי.

התנועה ראתה כמגמה חינוכית ויעד לבוגרים את הקיבוץ וכך הצטרפה לתנועות הנוער החלוציות בהקמת החיל המיועד "הנח"ל". חיל זה הוקם במיוחד על מנת לאפשר לחניכי תנועות הנוער חברי גרעינים התיישבותיים, לצאת למשימה חלוצית, עוד בעת השירות הצבאי, בכדי לאפשר את המשכיות החינוך החלוצי במסגרת תנועות הנוער מאפשר הנח"ל לעשרה אחוז מחברי הגרעין לצאת לעבודה בסניפים – כרכזים (שליחים).

עם התרחבות התנועה, גידול הסניפים בעיירות פיתוח, ועבודה רבה בהנהלה הארצית שריכזה וארגנה את הפעילות הענפה, נהפכה חלק מהעבודה שהייתה עד קום המדינה אך ורק בהתנדבות ואחרי שעות העבודה או הלימוד, למשרה מלאה, דבר שחייב תקציב יותר גדול. בשנת תש"ח הצטרפה תנועת "עזרא", כארגון נוער, לתנועת פועלי אגודת ישראל והוקם משרד קבוע למזכירות ההנהלה הארצית בתל אביב וחלק מחברי המזכירות עבדו במשרה מלאה או חלקית, כן נתווספו הרכזים לעבודה ריכוזית בסניפים.

פעילות הארגון הפכה לרבגונית ביותר. מפעלי קיץ כגון מחנות עבודה, סמינריונים לחברי חבריה ג', מחנות קיץ וגורים, ימי הדרכה וכנסי מדריכים, הוצאת חומרי הדרכה ושיעורי דינים, ארגון טיולים ומסעות ארציים וכמובן עבודה שוטפת הכוללת בין היתר חודשי ושבתות ארגון.

כמו כן, במהלך שנים אלו הוקם השירות הלאומי. עם הקמת המדינה, שלחו חברי התנועה את בוגרות התנועה לשירות בתוך קיבוצי תנועה מתוך תפיסה הרואה באחריות ובשותפות של כלל החברים כלפי המפעל הלאומי ערך, גם אם לא בשירות צבאי אשר לדעת רוב גדולי התורה באותה תקופה היה אסור לבנות. כך בחרו חברי התנועה לייצר תשתית עצמאית שלימים מוסדה והפכה לפתרון המוכר היום כשירות לאומי.

חלוצים גם בתורניות (1962 - 1973)

לימוד בישיבת שעלבים בשנותיה הראשונות

לאחר השנים הראשונות בהם התבסס היישוב והמדינה הפכה לעובדה מוגמרת, החלו מאמצים רבים לשלב נוסף בהעמקת והתאמת מבנה החיים לעידן ותקופה זו. המדינה ושואת יהודי אירופה חייבה שידוד מערכות. ברור היה כי האופן בו ימוסדו מסגרות החיים ביישוב החדש ובמדינה הצעירה יקבעו את מבני החיים. משכך, החליטו מוסדות התנועה כי הגיעה השעה לייצר מסגרות חינוך שיתנו מקום לרעיון הערכים והתפיסתה התנועתית ברוח "תורה עם דרך ארץ". בשנים אלו, הקימו בוגרי התנועה וחברי גרעין שלהבת את המסגרות השונות שלימים הפכו לישיבות ההסדר. תחילה בישיבת באר יעקב, לאחר מכאן בגרעין בישיבת הדרום ברחובות ובעזתה, ובסופו של דבר בקיבוץ שעלבים בשנת תשכ"ב. יחד עם ישיבת ההסדר המשיכו לחזק את קרן הלימוד ולא איפשרו למדריכים ובוגרים לשמש בתפקידים ללא פרק לימוד במוסדות אלו. כמו כן, הקימו בתנועה בימים אלו את התשתית הגרעינית למכוני ההלכה והחקר ובבניית התייחסות תורנית – הלכתית לבעיות השעה שהתעוררו. עם מכונים אלו נמנים המכון להלכה בהתיישבות ומכון התורה והארץ.

בירור זהות והתעצבות תורנית־לאומית (1973–2000)

סניפי המח"ר בתנועה

מלחמת יום הכיפורים והשינויים שהביאה בחברה הישראלית ועד למלחמת לבנון הראשונה שהיוותה נקודת שיא לתהליכים רבים שהתחילו עוד קודם והבשילו בה. תהליכים אלו נגעו להצלחת המהפכה התנועתית בבניית ישיבות ההסדר ובמיצוב וקיבוע לימוד התורה כחלק הכרחי מההתפתחות האישית והציבורית. אלא שהצלחה זו הביאה לגסיסתם ובסוף למותם של גרעיני הנח"ל. גרעינים אלו, שהיוו שנים רבות את חיל החלוץ בחיי העזראים הבוגרים וביישום מעשי ושלם של תהליכי למידה ובירור שהגיעו לידי מעשה בהקמת עשרות יישובי ומפעלי התנועה.

העידן החדש חייב את התאמת המסגרות לעולם המתפתח. התאמות אלו נעשו הן בהרחבת סניפי התנועה למקומות נוספים, אך בעיקר לציבורים חדשים אליהם עד כה היו תנועות הנוער זרות. וכך, הוקמו סניפי המח"ר (סניפים שמתקדמים בעיירות פיתוח ואוכלוסיות עולים. מח"ר - ראשי תיבות של 'מחייב, חברתי, רציני) בתנועה, מה שייצר והוביל למהפכת הגרעינים התורניים שהבשילה כמה שנים לאחר מכן. בנוסף, החלה מהפכה שקטה ועמוקה שהעבירה את מרכז הכובד מגרעיני עשייה משימתיים אל מסגרות ודגשים חינוכיים השמים במרכז את הדרך והרעיון. בשנים אלו צמחו וגדלו בסניפי התנועה רבנים ומחנכים רבים. בשנים אלו גם שונתה שמה של התנועה ואל השם הרשמי – 'עזרא תנועת הנוער החרדי', נתווספה בשנת תשד"מ גם התוספת "לאומי". הסיבה לכך איננה שינוי אידאולוגי, אלא תהליכים שהבשילו והביאו להקצנה וניתוק מצד פלגים שלמים של הציבור החרדי. התנועה, שהמשיכה להילחם להוביל את דרכה על פי ההלכה ובהתייעצות עם דעת תורה שתהא מקובלת על כלל הציבור, עשתה זאת מתוך אחריות שלא לייצר פירוד בין החלקים השונים בעם ישראל. יחד עם זאת, תהליכי ההקצנה שעברו על הציבור החרדי הביאו את חברי התנועה להוסיף את המילה לאומי על מנת להבהיר כי הדבקות והחיבור לחיי מצוות ומחויבות לתורה אינם סותרים את הלאומיות, אלא מחייבים אותה.

צמיחה והתחדשות (משנות ה־2000 ואילך)

צילום צירי ועידת ה-100 (תשע"ט - 2019)

מאז תחילת המאה ה־21 חוותה תנועת עזרא התרחבות משמעותית במספר הסניפים והחניכים. במקביל פותחו מיזמים חינוכיים וקהילתיים חדשים, ובהם תוכנית של"פ – שמינסטים לעיירות פיתוח, מיזם ארזים לשילוב חניכים עם צרכים מיוחדים, ומרכז קד"ם – מרכז לפיתוח תוכן והגות תנועתית.

התנועה ממשיכה לפעול בישראל כתנועת נוער בעלת דגש תורני־חינוכי, פעילות קהילתית ומעורבות חברתית.

יישובי התנועה

התנועה, כתנועה מיישבת של פועלי אגודת ישראל, ייסדה מספר יישובים בארץ ישראל.

חפץ חיים:

הקיבוץ שוכן באזור המועצה האזורית נחל שורק כ־2 ק"מ מדרום מזרח לגדרה. הקיבוץ הוקם ב-25 באפריל שנת 1944 כאשר חברי הגרעין החלוצי של התנועה ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ בהתאם להנחיות של החזון איש. השם "חפץ חיים" ניתן לזכרו של הרב ישראל מאיר הכהן, הידוע בשם "החפץ חיים", שנפטר ביום שגרעין הקיבוץ הוקם בכפר סבא.

יסודות:

מושב עובדים שיתופי הנמצא כ-5 ק"מ ממזרח לגדרה, גם הוא בתחומי מועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי פליטי השואה וחברי תנועת פועלי אגודת ישראל כגרעין התיישבותי של עזרא שנקרא קבוצת "נתיבה". למעשה, עלו חברי קבוצת "נתיבה" לקרקע, רק במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, על מנת להוות נקודת שליטה על דרך בורמה והיישוב נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה". בשנים הראשונות להיווסדו, תיפקד יסודות כקיבוץ, אך לאחר שנים ספורות הוא הפך למושב שיתופי.

גת רימון:

גַּת רִימּוֹן הוא מושב בבקעת אונו, ששייך למועצה אזורית דרום השרון וממוקם בין שטח המועצה המקומית גני תקווה והעיר פתח תקווה.

שעלבים:

הקיבוץ הוקם בשנת 1950 ושוכן דרומית מזרחית לרמלה כ־3 ק"מ ממזרח למשמר איילון. מייסדיו של הקיבוץ היו חניכי תנועת עזרא וחברי גרעין הנחל "שלהבת". הקיבוץ נקרא כך בעקבות שמה של שעלבים שבתנ"ך: "ויואל האמרי לשבת בהר חרס שבאיילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס" (שופטים, א' לה). עד למלחמת ששת הימים היה הקיבוץ ישוב החזית מול מובלעת לטרון. בתחומו של הקיבוץ נמצאת ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה "שעלבים", ישיבה תיכונית לבנים, אולפנה לבנות, בית ספר יסודי לבנים ובית ספר יסודי לבנות.

מבוא מודיעים:

מושב עובדים שיתופי זה הוקם בשנת 1964 כ־7 ק"מ ממזרח לעיר לוד, ליד יער בן שמן. בתחילת דרכו הוקם על ידי חניכי הנח"ל כקיבוץ, חבריו עזבו את המקום ויצאו להקים את היישוב מבוא חורון. במקומם הגיעו עולים מארצות הברית שהקימו את המושב.

מבוא חורון:

התנחלות ומושב עובדים שיתופי. הוקם על ידי גרעין הנח"ל שיצא ממאור מודיעים. ממוקם כ־10 ק"מ מצפון מערב לירושלים ונקרא על שמה של בית חורון התנ"כית. בשנת 2024 עבר הסניף במבוא חורון לתנועת הנוער בני עקיבא

נחליאל

התנחלות השוכנת כ-9 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. הוקמה על ידי חברי גרעין הנח"ל "נחליאל" שהיו תושבי הארץ. שמו של היישוב הוא על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, ממנהיגי התנועה וממובילי דרכה.

גם היום התנועה מאפיינת את עצמה בתמיכה מובהקת בבנייה בארץ ישראל, תוך שימת דגש חזק על הבנייה הרוחנית שיש ליצור בקרב האוכלוסייה.

המנון, סמל, סיסמת התנועה וחזון התנועה

המנון התנועה, חובר על ידי מרדכי ברויאר (כעיבוד לשיר האמונה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק):

"פה נעבוד צורנו בחדווה וברננה,

פה נחיה את חיינו תחת שלטון התורה.

בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!

בנה נבנה את ארצנו, חזקו חזקו ונתחזק!

(אחר כך מוביל המסדר (לרוב המרכזת של אותו סניף או ראש המפעל של אותו מפעל) מוסיף/ה)

חזקו חברים. ועונים: חזק ונתחזק.

חזקו חברות. ועונים: חזק ונתחזק.

חזקו חברים וחברות. ועונים: חזק ונתחזק."

סמל התנועה מורכב ממגן דוד, העשוי ממשולש בהיר המונח על משולש כהה, בתוך עגול. ממגן דוד יוצאים 12 קווים. ובראשו מצוירים לוחות הברית, ומתחתם כתוב שם התנועה (עזרא).

העיגול מסביב לסמל מסמל את כל העולם. שלושת המשולשים הכהים מסמלים את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואת השילוב ביניהם. המשולש הבהיר יוצר מגן דוד שהוא סמל עם ישראל המקשר ביניהם. לוחות הברית מסמלים את התורה. שנים עשר הפסים מסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, שהם אור לגויים

בעבר הייתה לתנועה סיסמה: "הישיבה היא בית חינוכנו, שלטון התורה מטרתנו, לעם ולארץ נקדיש את חיינו."

חזון התנועה החליף את הסיסמה לאחר ועידת ה-90 (הוועידה הי"ז) בשנת ה'תש"ע שעמדה תחת הכותרת "בונים חזון - משנים מציאות", המבטאת את הרצון להתאים את ערכי התנועה כיום למציאות בשטח, ולא כפי שהיו בזמן הקמת התנועה:

"תנועת הנוער עזרא תבנה חברה המגשימה את הצו האלוקי של ממלכת כהנים בארץ ישראל.

חברה אשר תקרא בשם ה' ותחיה חיי קודש לצד מחויבות מלאה לעולם של מעשה ומתוך אחריות למדינת ישראל כולה.

מתוך דברים אלה נגזרת מטרת התנועה והיא לחנך לתורה עם דרך ארץ תוך שמירה על רף תורני וערכי גבוה.

עם זאת, רואה התנועה בעשייה דרך מרכזית בהגשמת מטרתה."

שמות הקבוצות והגרעינים

הפעילות בתנועה מתחלקת לפי שלוש הגדרות: קבוצות (שכבות הגיל), חבריות (שכבת גיל הכוללת מספר קבוצות), וגרעינים. שמות הקבוצות מתחלפים ברוב הסניפים בל"ג בעומר, בסניפים בודדים - בתחילת הקיץ או באירוע מיוחד של הסניף (יום הקמה וכדומה).

חבריא א –

• נטעים (כיתה ג)
• עיינות (כיתה ד)
• נירים (כיתה ה)
• נתיבות (כיתה ו)

חניכה במסע גרעין

חבריא ב –

• נחלים (כיתה ז)
• נחליאל (כיתה ח)
• אורות (כיתה ט)

חג"ס - כיתות י' - יב'

בנוסף, יש את קבוצת "ארזים" הפועלת בחלק מהסניפים. קבוצה זו מיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

ישנם גם סניפים שבהם פועלת הקבוצה ''עולים'' שמטרתה הסופית היא לשלב עולים חדשים בקבוצות הרגילות.

שמותם של שלוש הקבוצות הגדולות נקבעו על-פי מורי דרכה של התנועה, "נח"לים" לכיתה ז' - הלחם של המילים נחמה ליבוביץ ותלמידים, "נחליאל" לכיתה ח' - על שם ספרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר, בן חתנו של הרש"ר הירש ו"אורות" לכיתה ט' - על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

עד שנת ה'תשע"ו קבוצת נח"לים נקראה "העולים" ע"ש ד"ר נתן בירנבוים, ממעצבי דרכה של התנועה, אך שמה שונה במסגרת הוועידה הי"ח, בשם עמדתו האנטי-ציונית של בירנבוים, שאינה מזוהה עם דרך התנועה בהווה.

בכל שנה, בסביבות ל"ג בעומר, בני כיתות ט' יוצאים למסע מיוחד - "מסע גרעין" (בעבר "שבת גרעין") - אשר בסופו הם מקבלים שם קבוע שלא ישתנה יותר, המחליף את השם "אורות", ונהפכים מ"קבוצה" ל"גרעין". הגרעינים שותפים בעשייה בסניף ומחוצה לו, ומשתייכים להדרכה, להגשמה ולחבריא הבוגרת.

שמות הגרעינים:

• גרעין א
• גרעין ב
• גרעין ג
• גרעין ד
• מתנחלים א
• נחליאלי
• הנתיב
• חזון
• להבה
• אוראל
• נחליאל
• ארזים
• נחלה
• אלמגור
• צורים
• שלהבת
• נחשול
• יהב
• מתנחלים ב
• שלומים
• שגב
• אלי-עד
• אש-דת
• אילון
• חלמיש
• נשרים
• כפיר
• גחלת
• הנתיב
• מוריה
• אופיר
• שניר
• ישי
• גלעד
• אחידן
• להבה
• חרות
• גאולה
• לביא
• רעות
• שילה
• עמישב
• איתן
• אריאל
• גולן
• עז
• מתן
• יחד
• גשר
• יובל
• נועם
• הראל
• שחר
• אחיעד
• שהם
• עמיחי
• כיסופים
• התחיה
• דביר
• ידידיה
• נחשון
• אחיה
• דרור
• נצח
• עמית
• אליה
• קדם
• סיני
• שילת
• עברי
• מבשר
• צהר
• ניצן
• זוהר
• ברקאי
• אלומה
• ישורון

הוועידה הארצית

הוועידה הארצית היא ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות ונערכת אחת לחמש שנים. בוועידה משתתפים נציגים (צירים) מחג"ס (חבריא ג' סניפית, כיתות י'-י"ב), ממדור הבוגרים של התנועה ומהנהלת התנועה, ויחד הם קובעים החלטות לגבי תפקוד ואופי התנועה בחמש השנים הבאות. בוועידה גם נבחרת מועצת התנועה, גוף התנדבותי עליון המפקח על דרך התנועה וההנהלה.

הצבעות בוועידה

בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים. הוועידה האחרונה נערכה ביד בנימין תאריכים י"ד-ט"ו בתמוז ה'תשע"ט, 2019, והייתה הוועידה הי"ט. הוחלט בה על רצף תנועתי מבית הספר ועד הבגרות: שמיניסטים לעשייה משרתת, גרעיני שירות לאומי, כפרי סטודנטים, ותנועת בוגרים.על שינוי צבעם וצורתם של חולצות התנועה וגם על הקמת בתי מדרש ברמה התנועתית והסניפית והקמת מדרשה לבנות.

הוועידה הקודמת נערכה בתאריכים ט'-י' בניסן ה'תשע"ה, 2015, והיא הוועידה הי"ח במספר. ובה הוחלט בין היתר על שינוי שמה של קבוצת "העולים" וכן שהתנועה תעודד את חבריה למעורבות פוליטית. בוועידה שלפניה, שנערכה בשנת ה'תש"ע 2010 הוחלט בין היתר, לשנות את שם התנועה לתנועת הנוער התורני לאומי, בעוד לפני כן נקראה התנועה "תנועת הנוער החרדי לאומי".

מחלקות התנועה

אזורים וסניפים

• אזור מרכז – אזור מרכז הוא הגדול באזורי התנועה והוא פועל באזור גוש-דן ופתח תקווה ועד לקריות בצפון. בסניפי אזור מר"צ כ-6,500 חניכים בכ-25 מוקדי הדרכה והגשמה בערים. באזור זה נמצא הסניף הוותיק של התנועה, אשר בוגר הסניף כיהן כרב ראשי לישראל הרב דוד לאו, סניף תל אביב (הוקם ב-1936). באזור קיים פרויקט השל"פ התנועתי הפועל בכפר תו"ם.
• אזור צפון - בשנת תשפ"ד התפצל אזור מר"צ לאזור מרכז וצפון. קיימים באזור זה סניפי התנועה בחיפה, קריות, פרדס חנה וחריש
• אזור ירושלים – אזור ירושלים הוא האזור החולש על העיר ירושלים ובנותיה - החל מאפרת ועד ליישובים במועצת בנימין. באזור פועלים כ-20 סניפים והגשמות וגדלים בו למעלה מ-5,500 חניכים. באזור נמצא גם אחת מהסניפים הוותיקים בתנועה - סניף מרכז (שכונת קטמון במרכז ירושלים), שהוקם עוד ב-1937.
• אזור דרום – אזור דרום משתרע על השטח הגדול ביותר - ממודיעין ובית שמש בצפון ועד באר שבע בדרום. גדלים בו כ-5,500 חניכים וחניכות ב-26 מוקדי הדרכה והגשמה.

מחלקת הדרכה

אחראית על נושאי וחומרי ההדרכה התנועתיים, ובכלל זה הכשרת המדריכים, ליווי והכוונת המרכזות, הפקת חוברות, שיבוץ מדריכים ועוד. הכשרת המדריכים מתבצעת בסמינריון הכשרת מנהיגות בקיץ, בימי עיון במהלך השנה, בשבתות סניפיות ובסדנאות נקודתיות בסניפים.

אנשי המחלקה עוסקים בליווי המרכזות והכשרתן במהלך השנה על ידי ימי עיון מרוכזים לכל המרכזות וליווי צמוד של רכז האזור ורכזת הקומונה.

מחלקת מפעלים וארגון

אחראית על הפקת האירועים הגדולים של התנועה ועל הטיולים (גם אלו הסניפיים) במהלך השנה. בין היתר, המחלקה מפיקה את מחנות הקיץ, הנטיעות בט"ו בשבט, המסעות ואת כל פעילויות החוץ של התנועה על כל נגזרותיה: ביטחון, בטיחות, בריאות ושמירה על איכות הסביבה, ארגון וניהול ההיבט הלוגיסטי של כל פעילות: עבודה מול ספקים רבים, חברות הסעים, חברות אבטחה, רפואה ולוגיסטיקה, ספקי שירות, ציוד מחנאי ושכירת כלי רכב וכו'. נושאים רבים אלו מצריכים עבודה מקיפה מול גורמים מקצועיים במשרד החינוך בכל הקשור לפעילות חוץ, כתיבת נהלים בתחום הבטיחות והביטחון והבריאות לפי נוהלי חוזר מנכ"ל.

מחלקת משאבי אנוש

מחלקת משאבי אנוש בתנועת הנוער עזרא אחראית על גיוס, מיון והכשרת עובדי התנועה והמרכזות, תוך ליווי מקצועי ואישי לאורך כל תקופת העבודה. המחלקה מלווה תהליכים החל מפרסום משרות, עבור תהליכי מיון מקצועיים, כתיבת הסכמי העסקה, ועד לבניית תוכניות הכשרה והעצמה אישיות לכל עובד. במסגרת פעילותה, המחלקה דואגת לרווחת העובדים, מעניקה ליווי בנושאי תעסוקה ורווחה אישית, ומקיימת תהליכי הערכה ומשוב שוטפים. המחלקה פועלת מתוך תפיסה הרואה בעובד כאישיות שלמה ואוטונומית, ושמה דגש על אחריות, שקיפות ומקצועיות בכל היבטי ניהול ההון האנושי.

מזכ"לי התנועה לדורותיהם במדינת ישראל

- שמעון מאיר — 1948–1956 - יצחק הילדסהיימר — 1956–1964 - יחיאל לוי — 1964–1967 - שמואל עמנואל — 1967–1973 - יעקב חיים — 1973–1975 - מאיר גרוס — 1975–1978 - מנחם במברגר (“במבוש”) — 1978–1980 - נח (נוחי) בריל — 1980–1987 - בני וורצמן — 1988–1992

- יוסי כהן — 1992–1995 - ישראל זיסמן — 1995–1999 - גורי פרוידיגר — 2000–2009 - בני פרינץ — 2009–2013 - שאול דה־מלאך — 2013–2022 - הרב יאיר בינשטוק — 2022–2023 - לירן גרוס — 2023–היום

"עזרא עולמי"

לוגו עזרא העולמי

מלבד הסניפים הפועלים בארץ ישנם מספר סניפים הפועלים בחוץ לארץ, ההנהלה לסניפים אלו נקראת "עזרא התנועה העולמית" והיא זו שדואגת לצורכי התנועה בחו"ל. התנועה העולמית הבנויה כמעט כמו התנועה בארץ, מפעילה בנות שרות לאומי ושליחים היוצאים לשרת במסגרת התנועה בארצות בהם ישנם סניפים. היא מקיימת פעילות באזורי פריפריה, וכן בקרב מהגרים רוסים בארצות הברית ובקהילות בבריטניה, בצרפת, באנגליה, באוקראינה ובבלרוס. תנועת הנוער העולמית של "עזרא" היא הגדולה מבין תנועות הנוער הציונית בברית המועצות לשעבר. מטרת החינוך בארצות אלו ובסניפים היא להביא את החניכים למסורת ישראל ולשמירת השבת והמצוות על פי ההלכה היהודית, להעלותם לארץ ושילובם במסגרות החיים בארץ ישראל. מידי מספר שנים מתארחים בארץ חניכים יוצאי עזרא עולמי.

ראו גם

• של"פ
• תנועות נוער וארגוני נוער בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עזרא

מדיה וקבצים בנושא עזרא בוויקישיתוף

• עפרה לקס, כבר לא חרד"ל, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2010
• צביקה קליין, ‏"אנחנו רוצים להיות אליטה משרתת", בעיתון מקור ראשון, 29 בנובמבר 2018
• עזרא, ארגון הנוער החרדי בארץ ישראל, דף שער בספרייה הלאומית