עזרא מנדלסון

עזרא מנדלסון
	עזרא מנדלסון, נובמבר 2008
לידה	1940
פטירה	12 במאי 2015 (בגיל 75 בערך)
ענף מדעי	היסטוריה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת פנסילבניה; אוניברסיטת קולומביה ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת דיוק; אוניברסיטת בוסטון ;
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2008)

עזרא מנדלסון (1940 – 12 במאי 2015) היה חוקר תולדות ישראל בעת החדשה, פרופסור מן המניין במכון ליהדות זמננו ובחוג ללימודים רוסיים וסלביים באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לשנת 2008^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרא מנדלסון נולד בניו יורק. הוריו חיו בארץ ישראל בשנות העשרים, התחתנו בארץ ישראל, היגרו לניו יורק ושם נשארו. מנדלסון גדל בניו יורק ועלה לישראל ב-1959. סיים תואר ראשון באוניברסיטת פנסילבניה ודוקטורט באוניברסיטת קולומביה (1966). באוניברסיטת קולומביה למד אצל סאלו בארון, ובעיקר למד היסטוריה רוסית אצל ההיסטוריון הרוסי מרק רייף, מדריכו לעבודת הדוקטור. הדוקטורט עסק בתנועת הפועלים היהודים (הבונד) ברוסיה. מונה למרצה באוניברסיטה העברית ב-1969^[2].

ב-2002 פרש מן האוניברסיטה העברית כפרופסור אמריטוס. עמד בראש המכון ליהדות זמננו ובראש החוג ללימודים רוסיים באוניברסיטה העברית. בשנים 1994–1996 היה מופקד הקתדרה על שם לרנר באוניברסיטת דיוק, בשנים 2002–2006 היה פרופסור באוניברסיטת בוסטון. שהה כפרופסור אורח בשבתונים באוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הסמינר התאולוגי היהודי, אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה האירופאית המרכזית, במכון ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית^[2].

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו הראשונים של עזרא מנדלסון עסקו בתולדות יהודי מזרח אירופה, בעיקר רוסיה, עד 1917. אחרי כן עסק בתולדות יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם. בהמשך חקר את היסטוריה תרבותית יהודית, בעיקר תולדות האמנות היהודית המודרנית.

מנדלסון היה מעורכי השנתון Studies in Contemporary Jewry מטעם המכון ליהדות זמננו ובהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בניו יורק וחבר מערכת כתב העת ציון.

מאבק מעמדי בתחום המושב. השנים המעצבות של תנועת הפועלים היהודית ברוסיה הצארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו ספרו הראשון של מנדלסון, שהוא עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו וראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1970 (Class Struggle in the Pale. The Formative Years of the Jewish Workers’ Movement in Czarist Russia). הספר עוסק בתנועת הפועלים הסוציאליסטית היהודית, היא הבונד האנטי-ציונית, ועשה ניסיון לשחזר את העבר הסוציאליסטי היהודי בתחום המושב. הוא בדק כיצד פועלים יהודים ברוסיה התחילו להתארגן למען שיפור התנאים שלהם. נושא הבונד הוזנח במחקר בישראל עד אותה עת כי זו הייתה תנועה אנטי-ציונית ומנדלסון היה מהראשונים שעסקו בכך בשנות השישים. הבונד הייתה תנועה גדולה וחשובה שניסתה לשנות את תדמית היהודי (בדומה לתנועה הציונית) על מנת להפוך את היהודי לפעיל לוחם. היה לה גם פן אוניברסלי, שלפיו מעמד הפועלים היהודי הוא כמו מעמד הפועלים העולמי ותפקיד הפועלים היהודים הוא גם להילחם עבור כל הפועלים בעולם במדינות אחרות, לפי רעיונו של קרל מרקס. התנועה גם שימשה השראה לכתיבה ספרותית ביידיש. תנועת הבונד אימצה את היידיש כשפה גבוהה ומכובדת ודרשה זכויות ליידיש כשפה שווה ולגיטימית, לא כאל ניב או שפה נחותה כפי שהתייחסו אליה גם הלא יהודים וגם היהודים ובמיוחד התנועה הציונית.

התנועות הציוניות בפולין: שנות התהוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של מנדלסון ראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל בניו הייבן בשנת 1981 (Zionism in Poland. The Formative Years, l9l5-l926) וזכה בפרס יפרוקין מטעם האוניברסיטה העברית בשנת 1979, הניתן לכתב היד הטוב ביותר בהיסטוריה של היהודים במזרח אירופה. הספר תורגם לעברית והתפרסם בשנת 1986.

בשנות העשרים פולין הייתה מרכז התנועה הציונית, הספר סוקר את כל התנועות הציוניות בפולין, מהשמאל עד הימין, תנועות פועלים, תנועות נוער, כגון השומר הצעיר, בשנים 1926-1915. בספר נעשה ניסיון לבדוק את כוחה של התנועה היהודית ההמונית העממית, את חולשתה והפילוגים הרבים שהיא עברה. מנדלסון ניסה להראות שבפוליטיקה הישראלית ובמצב הפוליטי היום יש אלמנטים מרוסיה ומפולין, כיוון שהגיעו משם יהודים רבים והביאו את הפוליטיקה שלהם לארץ.

היהודים במרכז-מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון ב-1983 (The Jews of East Central Europe Between the World Wars) והוא תורגם לפולנית. זהו ספר כללי על יהודי מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם. נסקרות בו שבע מדינות: פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה ורומניה וגם שלוש המדינות הבלטיות: לטביה, ליטא ואסטוניה. זהו ספר היסטוריה השוואתית המוצא את ההבדלים בין היהודים בשבע המדינות הללו בתקופת ערב מלחמת העולם השנייה, התקופה האחרונה כמעט לקיומן של שבע הקהילות האלה. מנדלסון ניסה להסביר מדוע בכל מדינה מצב היהודים היה שונה מזולתה, ולתאר את הקונטקסט ההיסטורי והחברתי של חיי היהודים בכל מדינה.

מנדלסון הבחין בין שני טיפוסים של קהילות יהודיות: קהילות מזרח אירופאיות וקהילות מערב אירופאיות. הוא בדק באיזו שפה היהודים דיברו בכל מדינה: יידיש או שפת המדינה, מה המבנה החברתי והדמוגרפי שלהם, מהי רמת ההשכלה שלהם: באילו בתי ספר הם למדו. למשל בקהילת פולין דיברו יידיש, רובם היו אורתודוקסים והייתה זו קהילה גדולה ומעט מתוכם השתלבו באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת בקרב יהדות הונגריה היהודים השתלבו יותר, היו מערביים יותר באורח חייהם ודומים יותר ליהדות גרמניה מאשר ליהדות פולין. מנדלסון ניסה להסביר מדוע מצב זה נוצר.

על הפוליטיקה היהודית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של מנדלסון יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בשנת 1993 (On Modern Jewish Politics) וזכה בפרס ארנולד וישניצר מטעם האוניברסיטה העברית לשנת 1996, עבור הספר הטוב ביותר בהיסטוריה יהודית מודרנית.

הספר מנסה להסביר את הסוגים העיקריים של פוליטיקה יהודית מודרנית בקרב יהדות התפוצות עד מלחמת העולם השנייה. מנדלסון הציע כאן טיפולוגיה של פוליטיקה יהודית וחילק את כל התנועות הפוליטיות היהודיות לשלושה מחנות: 1. המחנה הלאומי, שטען שהיהודים הם לאום ודרש להם זכויות לאומיות, כמו הציונות. 2. המחנה האורתודוקסי, שטען שעם ישראל הוא מחנה דתי אורתודוקסי. 3. המחנה המשתלב, שרצה שהיהודים יישארו יהודים וגם ינסו להשתלב בחברה הכללית.

מנדלסון ערך השוואה עם קבוצות מיעוטים שונים במדינות שונות והשווה אותם ליהודים: למשל השחורים (בארצות הברית). הוא עשה שימוש בחומר ויזואלי כדי לשפוך אור חדש על הפעילות הפוליטית היהודית.

מאוריציו גוטליב: אמנות, היסטוריה, זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של מנדלסון שיצא לאור במרכז זלמן שזר ב-2006 ועליו הוא זכה בפרס ביאליק לשנת 2008. זהו תרגום של ספרו בשפה האנגלית בהוצאת אוניברסיטת ניו אינגלנד בשנת 2002 (Painting a People. Maurycy Gottlieb and Jewish Art). המהדורה האמריקאית זכתה בפרס אורביס מהאיגוד האמריקאי ללימודים סלביים עבור העבודה הטובה ביותר בשטח מחקרי פולין לשנת 2004. אמנם נכתבו מספר ספרים על מאוריצי גוטליב בשפה הפולנית, אך זהו הספר המחקרי הראשון שנכתב עליו.

הספר מנסה לשפוך אור על מצב יהודי גליציה, שהייתה באימפריה האוסטרו-הונגרית ולפני כן חלק מפולין, דרך פועלו של גוטליב, צייר יהודי שהיה פעיל בשנות השבעים של המאה ה-19. מנדלסון ניסה לבחון את ההיסטוריה של היהודים במזרח אירופה, על ידי מערכת היחסים של צייר יהודי ועבודותיו עם הקהילה היהודית ועם הסביבה הפולנית הלא-יהודית. וניסה להשתמש בתמונות על מנת לשפוך אור על העולם היהודי. הספר כולל ציורים צבעוניים רבים פרי מכחולו של גוטליב. מנדלסון חקר את בחירת נושאי הציור של גוטליב, הוא ניסה לבדוק מדוע בחר לצייר נושאים מסוימים ולא אחרים. פרט לניתוח התמונות מנדלסון גם בדק את הבעייתיות של כניסת יהודים לעולם התרבותי הכללי, ובמיוחד לתחום האמנות. היה נדיר שיהודים עסקו בציור במאה ה-19 מכיוון שבמסורת היהודית היה איסור על עשית תמונות. גוטליב עשה ניסיון לפרוץ את הגטו היהודי באמצעות הציור ומנדלסון בדק איך היהודים מנסים להשתלב בעולם הכללי, אך גם להישאר יהודים, התופעה הייתה חדשה במיוחד במזרח אירופה, ששם המחיצות בין יהודים ללא יהודים היו ברורות מאוד וקשה היה לעבור מצד לצד. הוא בדק את היחסים בין היהודים לפולנים ובחן מי תמך בגוטליב, מי התנגד לו ומשמעות מפעלו האמנותי. גוטליב היה תלמידו של יאן מטייקו, שהיה הצייר הפולני המפורסם ביותר במאה ה-19 והדבר הקנה לו מעמד, תמונותיו של גוטליב מצויות במוזיאון הלאומי של פולין בוורשה וגם במוזאונים בארץ.

ציורו המפורסם ביותר של גוטליב הוא יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, המתאר יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, והוא מצוי במוזיאון תל אביב וקנה לו שם גדול בעולם היהודי. גוטליב צייר גם תמונות של חברים, דיוקנאות, סיפורים היסטוריים, למשל אוריאל אקוסטה, הכופר היהודי מאמסטרדם. גוטליב גם צייר את ישו, הייתה זו תקופה שהיהודים התחילו להתעניין בישו כיהודי והנושא היה מאוד טעון. מנדלסון הסביר את הקונטקסט ההיסטורי של התמונות ובחירתן.

גוטליב הפך בפולין של ימינו לסמל של הניסיון ליצור אחווה בין יהודים לפולנים ונתפש כדמות יהודית חיובית שפעלה לקירוב לבבות בין יהודים לפולנים. גוטליב סבר שהיהודים והפולנים הם שני עמים מדוכאים, פולין איבדה את עצמאותה ואילו היהודים סבלו מפוגרומים והוא דגל בכך שהם יכולים לחיות בשלום יחדיו וחשב שיוכל לקרב לבבות בין שני העמים הללו באמצעות האמנות.

מחקרו האחרון: אוניברסליזם יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות כתב מנדלסון ספר על האוניברסליזם היהודי. בספר זה ביקש לבדוק גם את יחס היהודים ואת יחס היהדות לרעיון האוניברסליזם, שהוא לדעתו אחד המוטיבים החשובים ביותר של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה. השמאל היהודי, כמו למשל התנועה הרפורמית, הדגישה שהיהדות היא דת או רעיון אוניברסלי התומכת באחוות עמים ושיש לשאוף לעולם שבו כולם שווים ועל היהדות מוטלת שליחות לקדם זאת. מרכיב אוניברסלי ביהדות בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה, במוזיקה יהודית ובאמנות יהודית. בניגוד לכך בעולם החרדי ועולם הלאומנות היהודית יש מוטיב פרטיקולרי שהוא ההפך מזה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Class Struggle in the Pale. The Formative Years of the Jewish Workers’ Movement in Czarist Russia. Cambridge University Press, (Cambridge: l970), 191 pp.

2. Zionism in Poland. The Formative Years, l9l5-l926. Yale University Press, (New Haven: l981), 377 pp.

בתרגום לעברית:

2a. התנועה הציונית בפולין. שנות התהוות, הספרייה הציונית (ירושלים: 1986)

2b. Parts of book republished in Yerahmiel Cohen, ed., Mehkarim betoldot yisrael baet hahadashah (Jerusalem: 1998), 300-34.

3. The Jews of East Central Europe Between the World Wars. Indiana University Press, (Bloomington: l983), 300 pp. 3a. Paperback edition, 1987. 3b. Polish translation, Żydzi Europy środkowo-wschodniej w okresie międzywojennym, Panstwowe Wydawnictwo Naukowe (PWN), (Warsaw, l992). 3c. Sections (chapters on Poland and Hungary) published in Herbert Strauss, ed., Hostages of Modernization. Studies on Modern Antisemitism, vol. III/2, (Berlin and New York: 1993).

3d. Sections reprinted in Deborah Dwork, ed., Voices and Views: A History of the Holocaust (NY: 2002), pp. 81 – 100.

4. On Modern Jewish Politics: Oxford University Press, (New York: 1993), 168 pp., paperback and hard cover.

5. Painting a People. Maurycy Gottlieb and Jewish Art: University Press of New England, Brandeis University Tauber Institute for the Study of European Jewry Series, 117 illustrations, 279 pp. (Hanover and London: 2002).

בתרגום לעברית: 5a: מאוריציו גוטליב: אמנות, היסטוריה, זיכרון, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2006, 117 איורים, 284 עמודים.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

6. Essays on the American Jewish Labor Movement, Volume l6 of YIVO Annual of Jewish Social Science, Yivo Institute of Jewish Research, (New York: l976), 423 pp.

7. Studies on Polish Jewry: Paul Glikson Memorial Volume (with Chone Shmeruk). Center for Research on the History and Culture of Polish Jews, Hebrew University, (Jerusalem: l987), c. 300pp.

8. Imperial Russia: State, Society, Opposition. Essays on Russian History in Honor of Marc Raeff (with Marshall Shatz), Northern Illinois Press, (Dekalb: l988), 330 pp.

9. The Jews of Poland Between Two World Wars (with Yisrael Gutman, Jehuda Reinharz, and Chone Shmeruk), University Press of New England, (Hanover: l989), 574pp. 9a. Paperback edition, 1991.

10. Keminhag ashkenaz ufolin, sefer yovel leChone Shmeruk, [Festschrift in honor of Professor Chone Shmeruk] (with Israel Bartal and Hava Turniansky), Hebrew and English, Merkaz Shazar, (Jerusalem: 1993), 428 + 118 pp.

11. Jews and Other Ethnic Groups in a Multi-Ethnic World, Studies in Contemporary Jewry, vol. III, Oxford University Press, (New York: 1987), 345pp.

12. . Art and its Uses: The Visual Image and Modern Jewish Society, Studies in Contemporary Jewry, vol. VI, (with Richard Cohen), Oxford University Press, (New York: 1990), 417 pp.

13. Modern Jews and Their Musical Agendas, Studies in Contemporary Jewry, vol. IX, Oxford University Press, (New York: 1993), 378 pp.

14. Jews in Independent Poland 1918-1939, Polin, vol. VIII (with Antony Polonsky and Jerzy Tomaszewski), The Littman Library of Jewish Civilization (London and Washington: 1994), 457 pp.

15. Literary Strategies: Jewish Texts and Contexts, Studies in Contemporary Jewry, vol. XII, Oxford University Press, (New York: 1996), 382 pp.

16. Essential Papers on Jews and the Left, New York University Press, (New York: 1997), 552 pp.

17. People of the City: Jews and The Urban Challenge, Studies in Contemporary Jewry, vol. XV, (New York: 1999), 286 pp.

18. Jews and the State: Dangerous Alliances and the Perils of Privilege. Studies in Contemporary Jewry, vol. XIX (New York: 2004),

19. The Revolution of 1905 and Russia’s Jews (with Stefani Hoffman), University of Pennsylvania Press, (Philadelphia: 2008), 336 pp.

20. Jews and the Sporting Life, Studies in Contemporary Jewry, vol. XXIII, forthcoming 2008.

עריכת סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Editor of Monograph Series, Studies on Polish Jewry. Center for Research on the History and Culture of Polish Jews, the Hebrew University, Jerusalem. Seven volumes published, l985 - l990; Published by the Zalman Shazar Center and by Magnes Press (1989 -)

עריכת כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Co-editor, Studies in Contemporary Jewry (with Jonathan Frankel, Peter Medding and Eli Lederhendler), l984 - 2009; vols. I-II, Indiana University Press; vols. III -, Oxford University Press, New York. (See above, nos. 11-13, 15 – 18, 20).