עזרובעל (בן גיסקו)
עזרובעל בן גיסקו או עזרובעל גיסקו (לטינית: Hasdrubal Gisco; מת ב-202 לפנה"ס) היה מצביא קרתגי, שנלחם נגד הרומאים בהיספניה (ספרד) ובצפון אפריקה במלחמה הפונית השנייה. ייתכן שהיה בנו של גיסקו. היה אביה של סופוניסבה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תבוסת עזרובעל ברקה בקרב דרטוסה, אביב 215 לפנה"ס, נשלח עזרובעל בן גיסקו עם צבא מקרתגו להיספניה. עם בואו נסתיימה התקופה בה הפיקוד בספרד היה בידי בני משפחת ברקה בלבד. ב-212 לפנה"ס החליטו שני המצביאים הרומיים בהיספניה, פובליוס קורנליוס סקיפיו ואחיו גנאיוס קורנליוס סקיפיו קאלבוס, ליטול את יוזמת הלחימה לידיהם. פובליוס סקיפיו יצא להתנגשות עם צבא הקרתגים בפיקודם של עזרובעל ומאגו ברקה, אשר תוגבר על ידי פרשים נומידים בהנהגת מסיניסה. בקרב ליד קאסטולו הובסו הכוחות הרומיים ופובליוס סקיפיו נהרג. מיד לאחר הניצחון מיהר עזרובעל גיסקו לצרף את חייליו לצבא עזרובעל ברקה, ובכוחות משותפים הצליחו השניים לגבור על גנאיוס סקיפיו ליד אילורקה ולזכות בניצחון נוסף. גנאיוס עצמו נהרג בקרב, פחות מחודש לאחר נפילת אחיו פובליוס.
ב-207 לפנה"ס שהה עזרובעל גיסקו ליד גאדס (קדיס) בדרומו של חצי האי האיברי, שם הצטרף אליו מאגו ברקה. ב-206 לפנה"ס גייס עזרובעל כוחות רעננים והגדיל את צבאו ל-70,000 רגלים ו-4000 פרשים.[1] ברם, היתרון המספרי לא הועיל לשני המצביאים הקרתגים, אשר הוכו מכה קשה על ידי סקיפיו אפריקנוס, בנו של פובליוס סקיפיו, בקרב איליפה. בעקבות הקרב איבדה קרתגו סופית את אחיזתה בספרד.
עזרובעל שב לצפון אפריקה ושכנע את סיפאקס, ראש שבט ברברי במערב נומידיה, לכרות ברית עם קרתגו נגד רומא. בתמורה העניק לו את בתו סופוניסבה לאשה. כשנחת סקיפיו בצפון אפריקה ב-204 לפנה"ס, התייצבו מולו עזרובעל וסיפאקס בחילות מאוחדים המונים 80,000 רגלים ו-13,000 פרשים. בעוד המשא ומתן לסיום המלחמה נמשך, הגיע סקיפיו בהחבא יחד עם בעל בריתו החדש, ראש השבט הנומידי מסיניסה, אל מחנה הקרתגים וסיפאקס והעלה אותו באש. פוליביוס מספר, כי מספר החללים בקרב הקרתגים והנומידים בעלי בריתם הגיע ל-40,000.
סיפאקס שוכנע, כפי הנראה על ידי אשתו סופוניסבה, שלא לנטוש את הקרתגים. לאחר שתוגברו על ידי 4,000 חיילים היספניים, יצאו שוב עזרובעל וסיפאקס לקרב. השניים הוכו מכה ניצחת, זו הפעם השנייה, על ידי סקיפיו ומאסיניסה בקרב המישורים הגדולים (203 לפנה"ס). עזרובעל שב לקרתגו ושם שלח יד בנפשו, כדי לא לעמוד למשפט העם.
כישרונו הצבאי של עזרובעל נפל מזה של האחים למשפחת ברקה, אם כי ליוויוס מתארו כטוב והמוכשר במצביאים שהעמידה המלחמה לאחר שלושת בניו של חמילקרת.[2] במקום אחר בספרו מצטט ליוויוס דברים פחות מחמיאים שהשמיע פאביוס מאקסימוס, אשר תיאר את עזרובעל כמי "שאין כמוהו במצביאים מהיר לנוס".[3] הוא ניחן בכישרון דיפלומטי מופלא, ושלוש פעמים הצליח לגייס צבאות גדולים, בהיספניה ובאפריקה, לאחר מפלות צורבות. פוליביוס מספר כי ניסה להוציא סכום כסף גדול מידיו של ראש השבט ההיספני אנדובאלס, אותו תיאר כידידם הנאמן ביותר של הקרתגים בהיספניה. כשסירב אנדובאלס לבקשתו, טפל עליו עזרובעל אשמת שווא ואילצו למסור את בנותיו כבנות-ערובה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עזרובעל בן גיסקו באתר Livius.org (באנגלית).
- עזרובעל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]