עזריאל זליג סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב עזריאל זליג סלונים (י"ג בסיוון תרנ"ז, 13 ביוני 1897 - י"ח בתשרי תשל"ב, 7 באוקטובר 1971) היה מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, מנהל כולל חב"ד ומייסד שיכון חב"ד בירושלים.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחברון לזאב דוב ואלטה-חיה-שימקא סלונים, נינם של הרב יעקב כולי ומנוחה רחל סלונים. בהיותו בן שנה נהרג אביו על ידי ערבי מקומי. בהיותו בן שבע נישאה אמו בשנית והמשפחה עברה לגור בצפת. בשנת תרע"ב (1912), בהיותו בן 15, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'. הוא התקרב אל הרבי הרש"ב, שהיה קרוב משפחתו. בכסלו תרע"ח (1917) נסע לרוסטוב, ומשם נסע עם קבוצת בחורים לחרסון כדי לחזק את ישיבת חב"ד המקומית. לאחר פטירת הרבי הרש"ב, בשנת תר"פ (1920), היה מקורב לבנו ממלא מקומו, הרבי הריי"צ.

בשנת תרפ"ב (1922) שב לארץ ישראל והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. הוא כיהן כמשפיע בבית הכנסת צמח צדק שבעיר העתיקה. בשנת תרפ"ג (1923) נשא את חיה פייגל כהנא שפירא, בת אחותו שיינא מושקא. בעקבות מכתב שקיבל מהרבי הריי"צ שעודד אותו לפעול למען חב"ד, יצא למסעות בארצות הברית, אירופה ואפריקה כדי לגייס כספים עבור מוסדות חב"ד בירושלים.

לאחר קום המדינה היה הרב סלונים מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים. בשנת תש"ט (1949) מינה הרבי הריי"צ את הרב סלונים, יחד עם הרב אברהם חיים נאה, למנהלי כולל חב"ד. בין פעולותיו: הקמת שיכון חב"ד בירושלים[1], שיקום בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים והקמת מוסדות "בית חנה" בירושלים.

נפטר בי"ח בתשרי (חול המועד סוכות) תשל"ב, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

בנו הרב משה, היה מנהל רשת מוסדות החינוך של "רשת אהלי יוסף יצחק" חב"ד. נכדו, בן בתו שיינדל מושקא, הוא הרב שלום דובער וולפא, נכדתו היא אשתו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי.

בתו סימה נישאה לרב יהוסף גדליה רלב"ג לימים חבר בית דין רבני חב"ד ואיש ציבור, רבה של שכונת קריית יובל בירושלים ויד ימינו של חותנו בהקמת וניהול מוסדות חב"ד בירושלים. הייתה מנהלת בית הספר לבנות של חב"ד בירושלים, "בית חנה" ומוסדות החינוך שם ובהנהלה הארצית של ארגון נשות חב"ד.

ב-2017 נקראה על שמו כיכר, בשיכון חב"ד בירושלים[2].


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כולל בית כנסת ומקווה טהרה)
  2. ^ הונצח: "ככר הרב סלונים", COL
  3. ^ טיוטה
  4. ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
  5. ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד של רבי שניאור זלמן מלאדי
  6. ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
  7. ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון, על שם אבי המשפחה רבי שניאור זלמן מלאדי שהוא צאצא שלו (למעשה גם שאר המופיעים בעץ זה הם צאצאים של רש"ז מלאדי)
  8. ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
  9. ^ במקום אחר נקראת "חיה פייגל"
  10. ^ מחבר 'ספר הצאצאים' שעליו מבוסס עץ זה
  11. ^ ספר הצאצאים. מספרים: 328, 329, 330, 332, 661, 679
  12. ^ תולדות משפחת הרב מלאדי, רק במקומות שבהן הספר מצוין בהערות. שאר העץ מבוסס על ספר הצאצאים