עזריהו בן עודד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עזריהו בן עודד
Asa destroys the idols.jpg
לידה המאה ה־10 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־9 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נביא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד, היה נביא שפעל באזור ממלכת יהודה, בשטחי שבט יהודה, שבט בנימין ושטחי שבט אפרים, שהשתייכו לממלכת ישראל לשעבר.
הוא הוכיח את העם ואת המלך אסא כי מצבו הרוחני בשפל המדרגה בשל עבודת האלילים אשר פשתה בו; וכפועל יוצא, העם שרוי בלא אמונה, מבלי מורים ראויים או "תורה". מצב זה נקשר בנבואתו של עודד, אל המלחמות הרבות ואי הסדרים שהתחוללו באותה תקופה בארץ ישראל. המלך אסא קבל את תוכחתו, ועבודת האלילים הופסקה ונאסרה בשטחים שתחת שלטונו; ובמקביל חודשה עבודת הקורבנות בבית המקדש ירושלים.
הפרשה הובאה בספר דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוקים א'-ח':
" וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים: וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לוֹ שְמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם תִּדְרְשֻהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם: וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה: וַיָּשָב בַּצַּר לוֹ עַל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם: וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת עַל כָּל יוֹשְבֵי הָאֲרָצוֹת: וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל צָרָה: וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵש שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם: וְכִשְמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּקּוּצִים מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּש אֶת מִזְבַּח ה' אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה':"

מוזכרים בפרשה שני שמות: עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד ו-עֹדֵד הַנָּבִיא. יש הסוברים כי אלו הם "כינויים שונים לאדם אחד".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: הערך: עדד (א), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 685.