לדלג לתוכן

עז א-דין בן עבד א-סלאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עז א-דין בן עבד א-סלאם
عبد العزيز بن عبد السلام بن أبي القاسم بن حسن السُّلَمي الشافعي
לידה 1181
דמשק, סוריה, האימפריה הסלג'וקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1262 (בגיל 81 בערך)
קהיר, מצרים, הסולטנות הממלוכית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עיר המתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבו מוחמד עז א-דין עבד אל-עזיז בן עבד א-סלאם בן אבי אל-קאסם בן חסן א-סולמי א-שאפעיערבית: أبو محمد عز الدين عبد العزيز بن عبد السلام بن أبي القاسم بن حسن السُّلَمي الشافعي) אשר היה מכונה גם "גדול החכמים", היה אחד מאנשי הדת החשובים ביותר בהיסטוריה של האסלאם, ומפוסקי ההלכה החשובים ביותר באסכולה השאפעית. בנוסף להיות פוסק הלכה, היה אבן עבד א-סלאם גם תאולוג[1].

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עז א-דין אבן עבד א-סלאם נולד בדמשק, בשנת 1181. כבר בצעירותו קיבל חינוך בתחומים השונים של הסופיזם, תאולוגיה, פיקה ושריעה. אחד מהמורים אצלם הוא למד היה אבו אל-חסן א-שאד'לי, מייסד מסדר השאד'זליה.

בהיותו נותן דרשות באחד המסגדים בדמשק, הוא התריס ויצא בגלוי נגד המנהגים שהיו נהוגים בקרב הדרשנים האחרים בתקופתו בדמשק, בין היתר הוא סירב ללבוש בגדים שחורים, וסירב לשאת ברכות ושבחים לאנשי השלטון. כתוצאה מכך הוא נכלא, ולאחר שחרור הוא עזב את דמשק והגר לקהיר[2].

במצרים, זכה בן עבד א-סלאם למעמד גבוה מאוד, ואף מונה לתפקיד שופט ופוסק הלכה רשמי. בהמשך חייו הוא פרש מתפקידו כשופט והחל לעסוק בהוראת ההלכה האסלאמית על פי האסכולה השאפעית. ישנם היסטוריונים הגורסים כי הוא היה בין הראשונים שלימדו את תחום פרשנות הקוראן במצרים, ויש כאלה שאף טוענים שהוא היה הראשון[3].

עז א-דין עבד א-סלאם נפטר בקהיר בשנת 1262[4].

בין תלמידיו הבולטים של עז א-דין בן עבד א-סלאם היו: אבראהים בן אל-עז בן עבד א-סלאם, עבד א-לטיף בן אל-עז בן עבד א-סלאם, אבן דקיק אל-עיד, אבו שאמה אל-מקדיסי, עבד א-רחמאן בן אבראהים אל-פזארי, שהאב א-דין אל-קראפי.

עז א-דין עבד א-סלאם כתב טקסטים רבים בנושאים שונים במהלך חייו, ביניהם הכותרים שלהלן:

  • "תפסיר אל-עז בן עבד א-סלאם" (בערבית: تفسير العز بن عبد السلام): ספר העוסק פרשנות של הקוראן.
  • "קיצור צחיח מוסלם" (مختصر صحيح مسلم)
  • "ההבדל בין האסלאם והאמונה" (الفرق بين الإسلام والإيمان): ספר העוסק בתאולוגיה.
  • "מקאסד א-צלאת" (مقاصد الصلاة): טקסט העוסק בהלכות הצלאה.
  • "מקאסד א-צום" (مقاصد الصوم): טקסט העוסק בהלכות הצום באסלאם.
  • מנאסכ אל-חג' (مناسك الحج): טקסט העוסק בחג'.
  • "אל-קוואעד אל-כּברא" (القواعد الكبرى): טקסט בנושא שורשי ההלכה באסלאם.
  • "מסאאל א-טריקה פי עלם אל-חקיקה" (مسائل الطريقة في علم الحقيقة): טקסט העוסק בסופיות.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]