עטלף חשוף-גב

עטלף חשוף-גב
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	עטלפי פרי
סוג:	עטלף חשוף-גב
מינים
	14
שם מדעי
	Dobsonia; ‏פלמר, 1898

עטלף חשוף-גב (שם מדעי: Dobsonia) הוא סוג של עטלף בינוני-גדול במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 14 מינים שחיים בדרום-מזרח אסיה ובאוקיאניה. הסוג הוקם בשנת 1898 על ידי הזואולוג האמריקני תאודור שרמן פלמר, ושמו המדעי (דובסוניה) הוא לזכרו של הזואולוג האירי ג׳ורג׳ אדוארד דובסון.

תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעטלף חשוף הגב ראש גדול ומסיבי דמוי צבוע, גוף גוצי וחרטום מקוצר. האוזניים מחודדות ואליפסיות, העיניים גדולות והאף רחב עם נחיריים צינוריים בולטים. סימן ההיכר של הסוג הוא החיבור של קרומי הכנף לשדרה במקום לצדדי הגוף, מה שנותן רושם של גב חשוף משיער בדומה לסוג שפתן משופם. השוקיים גם הן חשופות, כך שהמקומות היחידים עם פרווה בצד העליון הם בסיס הזנב והכתפיים. הניבים גדולים ונוטים קדימה וביניהם לבין החותכות יש מרווח בולט. הזנב צר וארוך יחסית וכנף הזנב צרה ודקה. האצבע המורה חסרת טופר.

העטלף חשוף הגב הוא סוג גדול יחסית: אורך ראשו וגופו 102–254 מ״מ, אורך הזרוע 86–162 מ״מ ואורך הזנב 13–42 מ״מ; המשקל נע בין 63 ל-600 גרם. הנקבות גדולות וכבדות מן הזכרים.

לעטלף חשוף הגב פרווה קצרה וזיפית. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין ונע בין חום אפרורי לחום בהיר, אפרפר, אוכרה, ערמוני, זהוב, כתום, ירוק זית, בז׳ או צהבהב-ירקרק. אצל מינים עם פרווה ירוקה, הפיגמנטים מתפוגגים לאחר המוות. הראש בולט בצבעו הכהה שעשוי להיות חום כהה לשחרחר. הכנפיים והרגליים שחורים, בעוד שהזרועות והשוקיים בצבע ורוד. הטפרים לבנים או חומים - תלוי במין.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטלפים חשופי הגב מצויים בדרום-מזרח אסיה ומלנזיה; טווח התפוצה שלהם כולל את צפון אוסטרליה, גינאה החדשה, ארכיפלג ביסמרק (בפרט בריטניה החדשה ואירלנד החדשה), איי האדמירליות, איי טלאוד, איי שלמה, איי סונדה, איי מאלוקו וחלק מאיי הפיליפינים. בית הגידול של המינים בסוג כולל יער עננים, יער גשם טרופי ובתה חופית, והם מצויים בשפלות ובחופים עד רכסים הרריים גבוהים ברום 2,700 מטר מעל פני הים.

בניגוד לעטלפי פירות רבים, העטלפים חשופי הגב נחים בשעות היום מערות ומנהרות ורק לעיתים נדירות על צמרות העצים. הם לנים בבדידות או במושבות המוניות של אלפי פרטים. המינים בסוג פעילים בשעות הלילה וניזונים מתאנים ופרחים של עץ הדם (Haematoxylum campechianum).

עונת הרבייה מתרחשת מאפריל עד יוני, ועונת ההמלטות בין אוגוסט לנובמבר. הנקבה ממליטה גור יחיד לאחר היריון של מספר חודשים, והוא מגיע לבגרות עד גיל שנתיים. מצבם של רוב המינים בסוג נחשב ליציב, להוציא אחד שמצבו פגיע ואחד שמצבו סכנת הכחדה חמורה. האיום העיקרי על העטלפים הוא אובדן בית גידול עקב בירוא יערות והפרעה אנושית.