עטרות אדר

עַטְרוֹת אַדָּר (גם עטרות או עטרות הארכי) הוא יישוב המוזכר בספר יהושע בגבול בין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט אפרים.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר יהושע, היא נמצאה בגבול שבט בנימין ושבט אפרים:

וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף... וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת.

— יהושע, ט"ז, א'–ב'

וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן.

— יהושע, ט"ז, ה'

וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף... וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה הִיא בֵּית אֵל וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר עַל הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית חֹרוֹן תַּחְתּוֹן.

— יהושע, י"ח, י"א–י"ג

הדעות חלוקות לגבי השם העיקרי של המקום. היו שטענו שהשם העיקרי הוא עטרות ארך, על שם הארכי, וש"עטרות אדר" הוא טעות שנבע מחילופי אותיות. אחרים טענו ששם המקום הוא "עטרות אדר" המתייחס למשפחת ארד של שבט בנימין^[1], הנקרא על שם בנו של בלע בן בנימין, הנקרא בספר דברי הימים אַדָּר^[2].

בימי המשנה והתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום יונתן מתרגם את תמר דבורה בשופטים, ד' ה': "עטרות דבורה". הירונימוס מזכיר את עטרות ומציין שהיא סמוכה לרמה. אוסביוס מקיסריה מציין שהיו שני מקומות בשם עטרות ליד ירושלים^[1].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטרות הקדומה המוזכרת בספר יהושע מזוהה עם "ח'רבת עטארה" (או אלעטארה בנ"צ 170143) על תוואי נחל שכם מדרום לתל א-נצבה, המזוהה עם העיר המקראית מצפה. אולם, היו ששללו זיהוי זה בגלל שבמקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רק מתקופות מאוחרות יותר^[1]. אלברכט אלט הציע לזהות את עטרות עם שם אחר של מצפה וייחס את שינוי השם למעבר העיר בין ממלכות ישראל ויהודה. פליקס-מרי אבל זיהה את עטרות בכפר עקב^[1]. יהודה אליצור מזהה את עטרות הקדומה בחרבת רדנה (בנ"צ 169146) כקילומטר מצפון לראמאללה^[3]. בחפירות שנערכו באתר זה נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית^[4] לפי זיהוי זה, אמנם לא השתמר השם עטרות במקום העתיק אך נדידת שם קדום למרחק של ארבעה ק"מ (המרחק לחרבת עטארה) אינה מקרה נדיר. הוצע גם לזהותה בא-טירֶה מדרום מזרח ליישוב בית חורון תחתון, או בחרבת א-דריֶה מדרום מערב לו.

מושב עטרות נקרא על שם היישוב הקדום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך: עטרות אדר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א'-ב', תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמוד 696.
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמוד 53.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים, באתר דעת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ זכריה קלאי, עטרות, עטרות הארכי, עטרות אדר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמודים 167-168
^ ”וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ, אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי. נוֹחָה הָרְבִיעִי וְרָפָא הַחֲמִישִׁי. וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע – אַדָּר, וְגֵרָא וַאֲבִיהוּ.” (ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוקים א'–ג')
^ גבולות נחלת אפרים, ע' פרומקין (עורך), החברה להגנת הטבע, בית ספר שדה עפרה, ירושלים תשל"ח, באתר דעת
^ חדשות ארכאולוגיות, ל"א-ל"ב, רשות העתיקות ירושלים 1969 עמוד 14.

[קלאי-1] ¹ ² ³ ⁴ זכריה קלאי, עטרות, עטרות הארכי, עטרות אדר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמודים 167-168

[2] ”וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת בֶּלַע בְּכֹרוֹ, אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי. נוֹחָה הָרְבִיעִי וְרָפָא הַחֲמִישִׁי. וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע – אַדָּר, וְגֵרָא וַאֲבִיהוּ.” (ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוקים א'–ג')

[3] גבולות נחלת אפרים, ע' פרומקין (עורך), החברה להגנת הטבע, בית ספר שדה עפרה, ירושלים תשל"ח, באתר דעת

[4] חדשות ארכאולוגיות, ל"א-ל"ב, רשות העתיקות ירושלים 1969 עמוד 14.

[1]

[2]

[3]

[4]