עיבל גלעדי
 | |
| לידה |
1957 (בן 67 בערך) ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1975–2004 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע שלום הגליל האינתיפאדה הראשונה  המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה | |
  | |
עיבל גלעדי (נולד בשנת 1957 בישראל) הוא יושב ראש הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי, היה תת-אלוף בצה"ל וראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלעדי נולד וגדל בעיר חיפה. עם גיוסו לצבא בשנת 1975 התנדב לקורס טיס. שנה לאחר מכן, לאחר שהודח מהקורס, עבר לחיל התותחנים, סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים ושובץ בגדוד 334. הוא יצא לקורס קצינים ועם סיומו שב לגדוד.
בהמשך מסלולו הצבאי שימש מפקד סוללה בספטמבר 1982 מונה למפקד גדוד 334 ופיקד עליו עד פברואר 1984. בהמשך שימש כקצין אג"ם במפקדת קצין תותחנים ראשי, כמפקד עוצבת כידון וכמפקד מחנה שבטה. לאחר מכן היה גלעדי ממקימי יחידת מורן. בתפקידו הבא שימש גלעדי כעוזר ראש אג"ת לתכנון, תחת האלופים עוזי דיין, שאול מופז ושלמה ינאי. לאחר מכן יצא גלעדי ללימודי תואר שני באוניברסיטת סטנפורד. גלעדי שב לישראל לקראת סוף 2001 ומונה לראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת בדרגת תא"ל[1][2]. בתפקידו זה החל לקדם תכנית שקרא לה "הפעימה המייצבת" שכללה נסיגה מרצועת עזה וחלקים מיהודה ושומרון, כדי לעבור לגבולות שיהיה יותר קל להגן עליהם, ולתת לפלסטינאים הישגים כדי שיהיה להם מה להפסיד[2]. גלעדי הציע את תכנית הפעימה המייצבת לאחר שהוא הגיע למסקנה שהסכמי אוסלו, שבהם תמך בעבר, קרסו ולא יביאו בטחון[2]. בסוף 2003 תכנית הפעימה המייצבת של גלעדי הפכה לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה של אריאל שרון[2].
במהלך האינתיפאדה השנייה מונה גלעדי על ידי ראש הממשלה אריאל שרון לתכנן את גדר ההפרדה[3] כנגד הפיגועים מיהודה ושומרון. גלעדי טען שמטרת גדר ההפרדה היתה לקבוע גבול מדיני אליו תיסוג ישראל, על ידי עידוד המתנחלים לעבור אל הצד הישראלי של הגדר. לטענתו, תכנית זאת לא יצאה אל הפועל בגלל מחלתו של שרון[4].
גלעדי נחשב לאיש אמונו של שרון, עמו התייעץ בפורומים מצומצמים ובנושאים רגישים כדוגמת ההחלטה על תוכנית ההתנתקות. בעקבות חששו של הרמטכ"ל משה יעלון כי המפגשים עם ראש הממשלה נושאים אופי פוליטי, נאסר על גלעדי בסוף 2004 להשתתף במפגשים אלו[5].
לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2005 מונה גלעדי לאחראי על תיאום בין משרדי בהתנתקות במשרד ראש הממשלה[6].
לאחר פרישתו מצה"ל עמד גלעדי בראש קרן פורטלנד, הפועלת לחיזוק הכלכלה הפלסטינית[3][7].
גלעדי מכהן כיושב ראש הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי, יו"ר עמותת יעדים לצפון וכנשיא כבוד של לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית. כמו כן, משנת 2007 מכהן גלעדי כקונסול כבוד של סלובניה[7]. בעבר כיהן גלעדי כיו"ר קרן קורת.
לגלעדי ארבעה תארים אקדמיים: מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון והאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון די. סי.. בנוסף, הוא שימש עמית מחקר באוניברסיטת סטנפורד[8].
בשנת 2020 טען גלעדי שההחלטה על תכנית ההתנתקות הייתה נכונה, ושהיא נבעה מההכרח הדמוגרפי להפרד מהפלסטינים. לגבי המנהרות וירי הרקטות מעזה טען גלעדי שהם נבעו מכך שהממשלה לא פעלה לפתור את הבעיה הפלסטינית בשנים שלאחר ההתנתקות. גלעדי טען שבנימין נתניהו לא כבש את רצועת עזה כי רצה שחמאס ישלוט ברצועת עזה כדי שלא יצטרך להקים מדינה פלסטינית[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן כספית, כך נולדה תוכנית ההתנתקות, באתר nrg, 16 ביולי 2005
- טלי חרותי-סובר, "הגליל נזנח במשך שנים; אי אפשר להסתפק בחיזוק מדינת גדרה-חדרה", באתר TheMarker, 9 ביולי 2012
- אמיר אורן, דוקטרינת השיבר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
עמוס הראל, בכיר ישראלי שהשתתף בעבר במגעים עם ארה"ב: ישראל הפסידה יותר משבעה מיליארד דולר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2016.
מאמרים פרי עטו:
- עיבל גלעדי, בחסות ההפיכה, תרחיש של מתקפת טילים משולבת מלבנון, עזה ואיראן הופך לאפשרות ממשית, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן כספית, תוכנית גלעדי, מעריב, 2 בינואר 2004
- ^ 1 2 3 4 בן כספית, כך נולדה תוכנית ההתנתקות, nrg, 16 ביולי 2005
- ^ 1 2 ארי שביט, קרן התקווה של פורטלנד, באתר הארץ, 2 ביוני 2005
- ^ נדב שרגאי, הבכירים לשעבר חושפים: כמה ישראל הייתה קרובה להתנתקות נוספת, ישראל היום, 30 ביולי 2020
- ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
- ^ תא"ל במיל' גלעדי מונה לאחראי על תיאום בין משרדי בהתנתקות, באתר וואלה!, 19 באפריל 2005
- ^ 1 2 גלעדי בשליחות סלובניה, באתר הארץ, 31 במאי 2007
- ^ בן כספית, יועצו של שרון: "החד צדדיות לא מתה", באתר nrg, 9 בספטמבר 2010
- ^ עיבל גלעדי שכונה "אדריכל ההתנתקות": "הלכנו על מהלך שנגזר מתוך חזון, יוטיוב, כאן חדשות, 18 באוגוסט 2020
מפקדי עוצבת כידון 
| |
|---|---|
|