עיבל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיבל
מידע כללי
מאת אברהם הפנר
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה מסדה
תאריך הוצאה 1969
מספר עמודים 198
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001513803

"עיבל" הוא רומן הביכורים של הקולנוען, הסופר והמרצה אברהם הפנר, אשר יצא לאור בהוצאת מסדה בשנת 1969. הרומן משלב בתוכו מוטיבים פילוסופיים, אך נושאיו המרכזיים הם נפשו של האדם וההתמודדות עם דיכאון. הספר לא ראה אור בהוצאה מחודשת ולא ניתן לקנותו ברשתות הספרים.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מגולל את מסעו של עיבל, צעיר ישראלי, ביוון. העלילה מתחילה כאשר עיבל מגיע באחד ממסעותיו לכפר קטן, ובו הוא מתאקלם ויוצר קשר עם התושבים המקומיים: ניטיר - צעירה יפה שמקבלת את פניו עם בואו, מזמינה אותו לביתה ומארחת אותו. דאנה - כומר העיר, שמאמין בדת ייחודית הסוגדת לאלת ה"אין", ושאיתו נסחף עיבל בשיחות פילוסופיות על דת ומהות. קללינד - אישה מסתורית ושקטה, שגרה לבדה וסובלת ממחלת לב שאינה מאפשרת לה להתאמץ, ובנארה - איש אילם ומוזר, שנמצא תמיד בסביבתו של עיבל אך אינו מדבר. לאורך הספר עיבל הולך ומשתלב בקהילה של העיירה הקטנה ביוון. הוא מתאהב בניטיר, מתיידד עם קללינד ועם הכומר דאנה, ויוצר איתם קשרי חברות אמיצים. לאורך כל הסיפור מהרהר עיבל בהתאבדות, ואף מנסה להתאבד מספר פעמים. בסוף הספר מצליח עיבל, אחרי מאמצים רבים, למות.

חשיבות וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרומן ביכוריו של הפנר, בספר זה התגבש והתפתח סגנון הכתיבה הספרותי שייחד אותו בהמשך דרכו כסופר. הכתיבה מרוכזת ותמציתית, סגנונה חופשי ואסוציאטיבי, והיא מכילה רבדים רבים. ספר זה היה בשעתו לספר פולחן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]