עידו ארליך-ובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עידו יצחק ארליך ובר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 באפריל 1963 (בן 60)
כ"ה בניסן ה'תשכ"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום מגורים בתי אונגרין, מאה שערים, ירושלים
מקום פעילות ירושלים
תפקידים נוספים מרצה
שדרן רדיו
רבותיו הרב משה ובר
בת זוג רבקה דליה ובר
צאצאים אריה ארליך שניאור ובר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עידו יצחק ארליך ובר (מוכר בשם עידו ובר; נולד בכ"ה בניסן ה'תשכ"ג, 19 באפריל 1963) הוא רב ישראלי, יועץ אישי ומרצה בתחומי היהדות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לתלמה ומשה אילת (במקור ארליך). אביו היה יועץ תקשורת, מעורכי ביטאון תנועת החירות ומקורב למנחם בגין, אבי אמו היה ד"ר ישראל בן-זאב – היסטוריון וחוקר הערבית והאסלאם. ובר הוא דור שביעי לילידי ירושלים.

בילדותו התגורר עם הוריו בגבעת שמואל ולמד בבית הספר הממלכתי בה. בהמשך למד בבית הספר תיכון חדש בתל אביב-יפו. בשנת 1976 עבר עם הוריו לבוסטון שבמדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, שם ניהל אביו את שלוחת אל-על בניו-אינגלנד. הוא המשיך שם את לימודיו התיכוניים בברוקליין הסמוכה. ב-1980 חזר לישראל לצורך שירות בצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. בהמשך שימש מש"ק דת מטעם הרבנות הצבאית והשתתף במלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 1983, במהלך שירותו הצבאי, הכיר את הרב משה ובר משכונת בתי אונגרין בירושלים, ובהשפעתו התקרב לחסידות חב"ד. במשך תקופה, במקביל לשירותו הצבאי, למד בישיבת הר עציון, ובישיבת מיר בירושלים. לאחר תקופה חזר לשם משפחתו המקורי, "ארליך", והוסיף אליו את שם משפחתו של הרב ובר, שהיה חשוך ילדים.

לאחר נישואיו בשנת 1986 החל במסלול ללימודי סמיכה לרבנות. בשנת 1999 הוסמך לרבנות על ידי הרב מרדכי אהרן שיינברגר, על כתב ההסמכה חתמו גם הרב עובדיה יוסף והרב ובר. בשנת 2000 מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת מוסררה (מורשה) בירושלים[דרוש מקור]. בין השנים 2000–2005 שימש ראש ישיבת 'שובה ישראל' לחוזרים בתשובה בירושלים. בשנת 2001 המשיך את לימודי הרבנות במכון היכל שלמה שבמכון אריאל בירושלים, בראשות הרב זלמן נחמיה גולדברג. בשנת 2005 השלים את לימודי הרבנות והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל[דרוש מקור]. במקביל, מונה על ידי המועצה הדתית בירושלים במינוי זמני לתפקיד רבה של שכונת מלחה בעיר[דרוש מקור].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ארליך-ובר מרצה בתחומי היהדות. במהלך שנות ה-90 הוציא לאור מעל 500 קלטות בשם 'שמעו ותחי נפשכם', שעסקו בפרשיות התורה, מועדי ישראל, מעגל השנה וגדולי הדורות.

משנת 1993[1] עורך את העלון 'שמעו ותחי נפשכם' ובו דברי תורה של רבו, הרב משה ובר. בעלון גם טור אישי בנושאים אקטואליים וסיפורי צדיקים. בין השנים 2010–2019 פרסם מדור שבועי של סיפור חסידי בשבועון כפר חב"ד.

בשנות התשעים הגיש במוצאי יום הכיפורים את התוכנית 'דף חדש' שעסקה בחגי תשרי בערוץ הראשון[2]. בתוכנית התארחו רבנים, אמנים ויוצרים במוזיקה יהודית.

מגיש תוכניות רדיו בהן הוא מייעץ לאנשים על פי שמם ותאריך לידתם. בין השנים 2002–2007 הגיש תוכניות תורניות ותוכניות ייעוץ אישי ברדיו קול חי. בשנים 2007–2012 הגיש תוכנית מאזינים ברדיו 103fm, שבה ייעץ למאזינים במגוון תחומים אישיים. היה בעל פינה שבועית בימי שישי ברשת ב'.

החל משנת 2010, עם ייסודו של רדיו קול ברמה, מגיש תוכניות והרצאות בנושאי יהדות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארליך-ובר נשוי לרבקה דליה ואב ל-12 ילדים. בניו הם העיתונאים והסופרים אריה ארליך ושניאור ובר. גיסו הוא ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעו ותחי נפשכם - לקט דברי התורה שהופיעו בעלונים בעריכתו
  • והאיש משה - לקט סיפורים והנהגות מחיי הרב ובר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטלוג הספרייה הלאומית
  2. ^ התוכנית "דף חדש" באתר YouTube