עיטוף ממוכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עיטוף ממוכן היא מערכת שתכליתה להכניס מכתבים למעטפות.

הכנסת מכתב למעטפה היא פעולה קלה לביצוע כאשר מדובר במכתב אחד, אך כאשר מדובר באלפי מכתבים, כפי שבנק, למשל, שולח מדי יום, יש צורך בפתרון ממוכן. התהליך המבצע את כל הפעולות הכרוכות בהכנסת מכתב למעטפה (ואלה אינן מעטות: קיפול, פתיחת המעטפה, הכנסה למעטפה, הדבקה ועוד) נקרא "עיטוף ממוכן".

בדרך כלל יתקבל החומר המודפס משני מקורות אפשריים:

  • בית דפוס המפיק דפים/חוברות אחידים
  • מדפסת מהירה המפיקה דפים אישיים (נושאי שמות). החומר המופק ממדפסות מהירות מודפס על גבי נייר רציף ומגיע באריזות של 3,000 דפים (בדרך כלל).

המעטפות (מעטפות חלון או מעטפות רגילות) מודפסות אף הן בבית דפוס, ומובאות למפעל העיטוף.

התהליך מתבצע באמצעות מכונות. לצורך ההסבר נדון בכל מכונה לחוד, למרות שהיום ניתן למצוא מכונות אחדות המבצעות מספר תהליכים ברצף.

  • מכונת התלישה:
    תפקידה להפריד את הנייר הרציף לדפים בודדים. היא מורכבת משתי מערכות של גלילים, כאשר זוג הגלילים השני מסתובב במהירות גבוהה יותר מהזוג הראשון וכך נוצר מתח לאורך הנייר הרציף והוא נתלש בפרפורציה (האזור המחורר בין הדפים) התהליך הוא מהיר ביותר ולאחר כיוון המכונה היא מגיעה למהירות של כ-8,000 עמודים בשעה.
  • מכונת הקיפול:
    מקפלת את הנייר לפי הגודל הדרוש על מנת להכניסו למעטפה. תהליך הקיפול הוא תהליך מהיר ביותר ומדויק עד לרמת מילימטרים. קיימים סוגים שונים של מכונות קיפול, השונות זו מזו בתהליכי הזנת הנייר, בטכניקת הקיפול, במספר הקיפולים אותן הן מסוגלות לבצע ובכיוון הקיפולים. (ניתן למשל לבצע "קיפול צולב")
  • מכונת העיטוף האוטומטית:
    זו המכונה ה"נוטלת" פריט אחד, מתוך ערמת פריטים ומכניסה אותו לתוך המעטפה. כאשר קיימים מספר סוגי פריטים היא מסוגלת לקחת אחד מכל ערמה ולהכניס את כל החבילה למעטפה ואז לסגור את המעטפה ולהדביקה.
  • מיעון:
    למיעון דברי הדואר קיימות שלוש טכניקות:
    • טכניקה של "מכתבים אחידים" ומעטפות חלון, שבה משתמשים שולחי חשבונות למיניהם, השם והמען מופיעים בגוף המכתב ובעזרת קיפול מתאים הם מופיעים מול החלון וכך נחסך שלב הדבקת כתובת על המעטפה.
    • הדפסת הכתובת במישרין על המעטפה.
    • הדבקת מדבקה. המכונה גוזרת נייר, עליו מודפסות הכתובות, לגודל תוויות ומדביקה אותן על המעטפות במהירות של כ-10,000 תוויות בשעה.

שורת תהליכים זו מהווה את העיטוף הממוכן, תהליכים אלו מתקצרים בהרבה כאשר מכונות משוכללות מבצעות מספר תהליכים ברצף.

חברת "פיליפסברג" האמריקאית הייתה חלוצת מכונות העיטוף. היא הוסיפה במסלול אחד גם את התלישה והקיפול והשאירה את המדבקות, לחברת "קירק-רודי" שפיתחה מכונות מדבקות בעלות מהירות גבוהה.

חברת "קרן" השווייצרית פיתחה מכונות עיטוף מהירות ביותר המבוססות על עיקרון עבודה שונה אולם חסרונן היה חוסר גמישות בהחלפת מוצרים לעיטוף.

המכונות שנמנו עד כה הן מכונות תעשייתיות מהירות ביותר, אולם קיימות מכונות משרד קטנות המבצעות קיפול ועיטוף למסמך אחד, והן בערך בגודל של מכונת צילום משרדית.

תחליפים לעיטוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתחליף לעיטוף מקובלת גם הטכניקה של משלוח מכתב ללא עיטוף: המכתב עצמו מקופל ושוליו מודבקים זה לזה, כך שרק כתובת הנמען גלויה. בצורה זה ניתן לשלוח את המכתב ללא מעטפה. לצורך הפעלת טכניקה זו קיימת מכונת קיפול מיוחדת המצוידת בראשי מריחת דבק מתוזמנים אלקטרונית, והללו מורחים את הדבק לאורך רצועות מוגדרות וכך מקופל הנייר, נמרח בדבק ומהודק למבנה הדרוש (מכונה דומה מאוד מייצרת מעטפות).

חוברות נהוג לשלוח גם כשהן עטופות בשקית פלסטיק (במקום במעטפת נייר), כשעליה מודבקת מדבקה עם כתובת הנמען, או בשקית שקופה שבתוכה דף ובו הכתובת. המכונה המבצעת פעולה זו היא מכונה המייצרת את שקית הניילון סביב החוברת, כך שאין כאן תהליך הכנסה (עיטוף) אלא כיסוי שורה של חוברות בפס פלסטיק והדבקתו באמצעות חום, תהליך הנקרא הלחמה.