עיט פיליפיני

עיט פיליפיני
	עיט פיליפיני צעיר בשבי
מצב שימור
	מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה חמורה (CR)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
תת־משפחה:	עיטי-נחשים
סוג:	עיט פיליפיני
מין:	עיט פיליפיני
שם מדעי
	Pithecophaga jefferyi; ‏אוגולוי-גרנט, 1896
תחום תפוצה

עיט פיליפיני (שם מדעי: Pithecophaga jefferyi) הוא מין עוף דורס שהוא מהגדולים והנדירים שבמיני העיטים. עיט זה, הוא חלק מהקבוצה הלא טקסונומית "עיטים טרופיים" שבמשפחת הנציים. העיט הפיליפיני ידוע גם בשם "האריבון" או "הארינג איבון" - "מלך העופות". השם המקומי שלו הוא "באנוג".

העיט הפיליפיני מצוי בארבעה איים ראשיים בפיליפינים: לוזון, סאמאר, לייטה, ומינדנאו; המספר הגדול ביותר של עיטים נמצא כיום במינדנאו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשו של העיט מקושט בנוצות חומות. נוצות אלה דומות במקצת לרעמת אריה, שמקנה לו דמיון לגריפון המיתי. צידו האחורי חום, הצד התחתון לבן; הרגליים הכבדות צהובות ומצוידות בטפרים גדולים וחזקים. המקור הבולט, הגדול וגבה הקשת הוא כחלחל-אפור, עם עיניים כחולות-אפורות. בממוצע, אורך הנקבה הוא בערך מטר אחד, משקלה בערך 7 ק"ג, ומוטת כנפיים באורך של בערך 2 מטר. זה הופך את העיט הפיליפיני לאחד מהעיטים הגדולים בעולם, עם אזור הכנפיים הגדול ביותר. ההרפיה ועיטם שטלר הם בערך באותו הגודל כמו העיט הפיליפיני. הזכר הבוגר קטן מהנקבה בכ-10-20% ומשקלו הממוצע הוא 5 ק"ג. תוחלת חייו של עיט זה מוערכת בכ-30–60 שנה.

כיום, נחשב העיט הפיליפיני לציפור הלאומית של הפיליפינים, עובדה המסייעת להגברת המודעות לגביו והסכנה שבו הוא נמצא בטבע.

טרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הוא טורף-על באיי הפיליפינים ועקב גודלו הוא יכול לצוד טרף עד לגודל של מקוקי סרטנים ואפילו אייל פיליפיני צעיר ששוקל 14 ק"ג. עם זאת קופים זכרים בוגרים עלולים להיות מסוכנים לציד והעיט יעדיף לצוד פרטים צעירים. הוא טורף לעיתים קרובות יותר יונקים קטנים יותר כמו עטלפים, גלשנים ומכרסמים אך גם צעירי טורפים ופרסתנים. כמו כן הוא צד עופות אחרים (בעיקר מיני ינשופיים וקלאוניים) וזוחלים כמו נחשים ולטאות כוח.

העיט מתקיף את הטרף בשתי שיטות: הוא מחכה לטרף מענף גבוה ומביט עליו עד לרגע מתאים לתקיפה או שהוא סורק את השטח ממעוף נמוך וחוטף חיות מבוהלות. בשיטה זו הרבה פעמים העיטים צדים בצוות כשאחד העיטים מבהיל את החיות והשני כבר נמצא נמוך יותר. מקורו וטפריו הגדולים של העיט עוזרים לו להרוג את הטרף במהירות.