עילוי נשמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עילוי נשמה הוא מונח יהודי, המבטא את האמונה בכך שנשמת הנפטר עולה למקום גבוה ונאצל יותר במרומים, הודות לפעולות שונות שנעשות על ידי יהודים ועל ידי זה מיטיבות עם נשמת הנפטר.

מהות העניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמונה היהודית, לאחר מות האדם, נשמתו נידונה בבית דין של מעלה על מעשיו בימי חייו. נשמות הצדיקים מובלות למקומן בגן עדן, ונשמות הרשעים מובלות לגיהנום לשם מירוק חטאיהם. ישיבת נשמות הרשעים בגיהנום היא זמנית, ועל פי חז"ל "משפט רשעי ישראל בגיהנום שנים עשר חודש"[1]. בסיום ריצוי התקופה שנקבעה לנשמות בגיהנום הן מובלות למקומן בגן עדן, בתמורה למעשיו הטובים של האדם.

על פי האמונה בעילוי נשמה, בכל מצב בו נמצאת הנשמה, יש ליהודים אחרים דרכים להשפיע על העלאתה ממקומה הנוכחי למקום גבוה יותר על ידי קיום מצוות שונות כגון אמירת קדיש ואזכרה על קברו של הנפטר. על פי אמונה זו, אף לימוד תורה ומעשי צדקה וחסד, המוקדשים על ידי צאצאיהם או מוקירי זכרם של הנפטרים, ולזכותם, גורמים לעליית נשמתם.

לעילוי נשמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לכך נפוץ מאוד הכיתוב וההקדשה "לעילוי נשמת" (בראשי תיבות: לע"נ) המוצמד למעשי צדקה וחסד, שהוקדשו על ידי עושיהם. ככלל, כוללת ההקדשה לעילוי הנשמה את שמות הנפטר שם אביו ותאריך פטירתו.

הכיתוב "לעילוי נשמת" נפוץ על גבי ספרים תורניים, שהוקדשו לבית מדרש, על ידי קרובי ואוהדי הנפטרים, בעבור שהלימוד בהם יהא לטובת נשמתם, הכיתוב מופיע אף על גבי בנינים של מוסדות תורה, שהוקדשו למטרה זו, ניתן אף למצוא את הכיתוב על גבי אמבולנסים, שנתרמו לעילוי נשמת קרוביו של התורם.

נר נשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נר נשמה

הדלקת נר נשמה ידועה כסגולה לעילוי נשמת הנפטר, ונהוג לעשות כן, בבית האבל בימי האבל, וביום השנה של הנפטר.

מנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחסידויות שונות נהוג להגיש ביארצייט, עוגות ויי"ש לאחר התפילה בבית הכנסת, על מנת שהמתפללים יברכו ברכת מזונות ושהכל, ולאחל ש"לנשמה תהיה עלייה", מנהג זה מכונה אף "שתיית לחיים".

גמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גמ"ח

בציבור החרדי קיים מגוון רחב של גמ"חים, שנועדו לעזור לציבור, באמצעות השאלת ציוד ומוצרים שונים, כאשר חלק ניכר מהם, הוקם לעילוי נשמת יקיריהם.

לימוד משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונה יהודית נפוצה גורסת, כי לימוד משניות מועיל במיוחד לעילוי הנשמה, ואף ניתן רמז לכך, שמשנה היא אותיות נשמה, בהתאם לכך אף קיימים חבורות של לומדי משניות, שבסיום כל שיעור לימוד מזכירים "שהלימוד יהא לעילוי נשמת פלוני בן פלוני".

בשעת השבעה או יום השנה נהוג בעיקר ללמוד את פרקי מסכת מקוואות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]