עימות אזרבייג'ן–ארמניה על נגורנו קרבאך (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התכתשות נגורנו קרבאך (2020)
QarabaghWarMap(2020).svg
תאריך התחלה: 27 בספטמבר 2020
תאריך סיום: מתמשך
משך הסכסוך: 4 שבועות ו־4 ימים
מקום: נגורנו קרבאך
עילה: הסלמה אזורית
הצדדים הלוחמים

ארמניהארמניה  ארמניה


נגורנו קרבאךנגורנו קרבאך  נגורנו קרבאך

אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן

תמיכה:
טורקיהטורקיה  טורקיה

ראשי מדינה

ארמניהארמניה ארמן סרקיסיאן
ארמניהארמניה ניקול פשיניאן


נגורנו קרבאךנגורנו קרבאך אריק הארוטיוניאן 
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אילהם אלייב
אזרבייג'ןאזרבייג'ן עלי אסדוב

תמיכה:
טורקיהטורקיה רג'פ טאיפ ארדואן 
אבדות

2,300+ הרוגים (לפי דיווחים אזרים)

4,719 הרוגים (חיילים ושכירי חרב סורים; לפי דיווחים ארמנים)

41 אזרחים אזרים נהרגו ו-205 נפצעו,
22 אזרחים ארמנים נהרגו ו-95 נפצעו
סוריהסוריה 31 מתנדבים סורים של אזרבייג'ן נהרגו

התכתשויות בין ארמניה ובין אזרבייג'ן על נגורנו קרבאך, שהחלו בחודש יולי 2020 לאורך המובלעת המדינית, גרמו להחרפה ולהסלמה מחודשת במתיחות המתמשכת ביחסים בין שתי המדינות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת נגורנו קרבאך שפרצה עם התפרקות ברית המועצות, הפכה המובלעת המדינית של נגורנו קרבאך ליישות עצמאית דה פקטו המתופעלת בידי בדלנים ארמנים בתמיכת הממשלה הארמנית בירוואן. אזרבייג'ן, מצידו השני של הסכסוך, טוענת לשליטה על המובלעת, ככתוב בחלוקתן של הרפובליקות הסובייטיות מימי ברית המועצות. מאז המלחמה לא התקדמו יחסי אזרבייג'ן–ארמניה, ובשנת 2016 ארעה הסלמה קשה באזור, במה שנודע כ"מלחמת ארבעת הימים" (אנ').

ההתכתשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020 החלה התנגשות צבאית בין צבאות אזרבייג'ן וארמניה. מדיווחים ארמניים עולה כי ארבעה חיילים אזרים נהרגו וחמישה נפצעו בחילופי אש שהתרחשו בין 11 ל-13 ביולי עם צבא ארמניה, שהודיע כי שניים מחייליו נפצעו. התקרית התרחשה כ-300 ק"מ ממובלעת נגורנו-קרבאך, ומנהיגי המדינות, ארמן סרקיסיאן (נשיא ארמניה) ואילהם אלייב (נשיא אזרבייג'ן), החליפו איומים ביניהם.[1]

לקראת סוף ספטמבר החמירה ההסלמה. ארמניה הכריזה על ממשל צבאי ועל גיוס כללי, לאחר שלטענתה אזרבייג'ן פתחה במתקפה אווירית וארטילרית זמן קצר אחרי הודעה דומה של הרשויות במחוז הבדלני. "תהיו מוכנים להגן על המולדת הקדושה שלנו", אמר ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן בהצהרה. פשיניאן קרא לקהילה הבינלאומית להבטיח שטורקיה לא תתערב בסכסוך, והזהיר כי למדיניות הטורקית עלולות להיות השלכות הרסניות על עבר הקווקז ועל האזורים הסמוכים. הוא האשים מוקדם יותר את אזרבייג'ן ב"תוקפנות מתוכננת".

שיירות של טנקים ומשוריינים נראו ברחבי המדינה עושות את דרכן לחזית.[2] משרד ההגנה במחוז אמר כי הוא השמיד ארבעה מסוקים, 15 מל"טים ועשרה טנקים אזריים. הרשויות בנגורנו-קרבאך אמרו כי 16 חיילים נהרגו ויותר ממאה נפצעו בקרבות. אזרבייג'ן, שאישרה צעדי חירום דומים בחלק ממחוזות הגבול, אמרה כי היא מגיבה להפגזות לכל אורך החזית, אך הצבא אמר כי אין הוא זקוק לגיוס כללי משום שהוא ערוך דיו.

משרד ההגנה האזרי אישר כי מסוק אחד אבד בקרבות, אך ציין כי הצוות שלו שרד. הוא טען כי 12 מערכות הגנה אוויריות של ארמניה הושמדו, והכחיש את הודעות ארמניה בדבר האבדות שספג. דובר משרד ההגנה האזרי אמר בהמשך היום כי כמה כפרים "שהיו תחת כיבוש במשך שנים שוחררו", אך בנגורנו-קרבאך הכחישו את הדברים.

בבוקר 27 בספטמבר דיווחו שני הצדדים על חידוש הקרבות. ארגון זכויות אדם בארמניה טען שבהפגזות של האזרים נהרגו שני אזרחים, אישה וילד. בבאקו, בירת אזרבייג'ן, הודיעו כי כמה אזרחים אזריים נוספים נהרגו באש שבה פתחו הארמנים, אך לא ציינו את מספרם. הכוחות הארמניים האוטונומיים בנגורנו-קרבאך הכחישו דיווח שעשרה לוחמים שלהם נהרגו בקרבות.[3] באותו יום הכריזה ארמניה על הגבול עם אזרבייג'ן כאזור מלחמה.[4]

לקראת סוף ספטמבר בוצע ניסיון ארמני לפלוש לעבר המובלעת האזרית של נחצ'יבאן[5]. בתחילת אוקטובר החלו הפצצות אוויריות של כוחות אזרים על סְטֵפַּנַקֵרְט, בתגובה החלו הארמנים להפגיז על ערים אזריות מסביב למובלעת, בהם גם העיר המרכזית גנג'ה.[5]

ב-10 באוקטובר הודיע שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב כי הצדדים החליטו בתיווך רוסי, על הפסקת אש, חילופי שבויים ופתיחה במו"מ ליישוב הסכסוך.[6] שעות לאחר מכן הופרה הפסקת האש. על פי הדיווחים, טילים של הכוחות הארמנים נורו לעבר העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן, גנג'ה. בתקשורת הארמנית דווח כי הכוחות האזרים הפגיזו את בירת נגורנו-קרבאך, סטפנקרט.[7][8]

ב-17 באוקטובר הושגה הפסקת אש בין שתי המדינות, שנכנסה לתוקף החל מ-18 באוקטובר, אך הפסקת האש קרסה לאחר מספר שעות.[9][10]

ב-25 באוקטובר הודיעה ארצות הברית כי שני הצדדים הסכימו להפסקת אש הומניטרית שתחל למחרת.[11]

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קרא לאזרחי ארמניה לצאת נגד ההנהגה "הגוררת אותם לאסון" ונגד "אלו שמשתמשים בה כבובות". שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מסר כי ארצו מנסה לתווך בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, ושוחח בטלפון עם שרי החוץ של שתיהן. צרפת, איראן וסין קראו לכל הצדדים להפסיק את פעולת האיבה ולפתוח מיד בשיחות. גם האפיפיור פרנציסקוס קרא לארמנים ולאזרים לפתור את המחלוקות ביניהם במשא ומתן, והוסיף שהוא מתפלל לשלום באזור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרבות עזים בין ארמניה לבין אזרבייג'ן באזור נגורנו-קרבאך, באתר וואלה! NEWS
  2. ^ נטע בר, ‏חשש ממלחמה כוללת בקווקז: עימות צבאי בין ארמניה ואזרבייג'ן, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2020
  3. ^ רויטרס, קרבות בין אזרים לארמנים: "האזור יעלה באש", באתר ynet, 27 בספטמבר 2020
  4. ^ ארמניה הודיעה על הגבול עם אזרבייג'ן כאזור מלחמה, לאחר שאיבדה לפחות 16 לוחמים, מעריב, ‏27 בספטמבר 2020
  5. ^ 1 2 דיווח באל-ג'זירה האנגלית.
  6. ^ רויטרס, רוסיה: הפסקת אש בין ארמניה לאזרבייג'ן, ynet, ‏10 באוקטובר 2020
  7. ^ נטע בר, המתיחות בקווקז: הופרה הפסקת האש בין אזרבייג'ן וארמניה, ישראל היום, ‏11 באוקטובר 2020
  8. ^ Nagorno-Karabakh: Armenia, Azerbaijan trade accusations as civilian areas hit despite truce, France 24, ‏11 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  9. ^ ארמניה ואזרבייג'ן סיכמו על הפסקת אש בנגורנו קרבאך, ynet, ‏17 באוקטובר 2020
  10. ^ הפסקת האש בקווקז הופרה, יותר מ-770 כבר נהרגו, ynet, ‏18 באוקטובר 2020
  11. ^ ארמניה ואזרבייג'ן התחייבו להפסקת אש הומניטרית בנגורנו קרבאך, ערוץ 7, ‏26 באוקטובר 2020