עין אל-ג'רבה
 | |
| חפירות עין אל-ג'רבה, 2013 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
תרבות ואדי רבה  |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
יעקב קפלן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°38′18″N 35°07′23″E / 32.63833333°N 35.12305556°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   עין אל-ג'רבה | |
  | |
עֵין אֶל־גַ'רְבָּה הוא אתר ארכאולוגי של יישוב כלקוליתי קדום מתרבות ואדי רבה, המתוארכת לאלף השישי לפנה"ס. האתר ממוקם בעמק יזרעאל, 20 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר ממוקם בחלקה הצפון-מזרחי של רמת מנשה, בתחומי עמק יזרעאל, המשמש – היום כבעבר - נתיב תעבורה מרכזי בין בקעת הירדן לחופי הים התיכון. כיום שוכן האתר בשטחי קיבוץ הזורע.
חפירות וסקרים קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר חפירות נערכו בעבר באתר. בשנת 1966 נפגע האתר במהלך עבודות בשטחו. הפגיעה גרמה לחשיפת שרידיו של היישוב הקדום, בעקבותיה התקיימה עונת החפירות הראשונה בראשות ד"ר יעקב קפלן.[1]
שרידים נוספים נחשפו בעקבות עבודות בשטח גם ב-1979, כ-75 מטרים מערבית לשטח שנחפר על ידי קפלן, וחפירת הצלה התנהלה במקום ב-1980, על ידי חבר קיבוץ הזורע, עזרא מאירהוף[2], במהלכן תועדו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים.
בין האתרים הכלקוליתיים הנוספים שנחפרו בסביבתו הקרובה של עין אל-ג'רבה ניתן למנות את תל קירי (ברוך 1987[3] ), הזורע (עמנואל ענתי 1971[4] ; ענתי ואחרים 1973[5] ; מאירהוף 1988[6]), תל זריק (אושרי 2000[7]), אבו זריק (גרפינקל ומצקביץ' 2002[8] ) ומשמר העמק, שכבה V ( נמרוד גצוב וברזילי 2011[9] ). כמו כן בוצע סקר ארכאולוגי באזור על ידי ד"ר עמנואל ענתי ב-1973[10].
שטח החפירה של קפלן ב-1966 עמד על כ-65 מ"ר והניב ארבעה שלבים של התיישבות כלקוליתית, שהכילו שרידים ארכיטקטוניים וקבורות (ארנסבורג 1970[11]). גובה הצטברות השכבות בין פני השטח לקרקע הבתולה עמד על כמטר אחד בלבד (קפלן 1969:4[12] ).
החפירות החדשות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 התחדשו החפירות בעין אל-ג'רבה מטעם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות קתרינה שטרייט (Katharina Streit) ובשיתוף פעולה עם JVRP - Jezreel Valley Regional Project. במהלך החפירה נחשפו שני שלבי יישוב. השרידים מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1 ב' (האלף הרביעי לפנה"ס) ולתקופה הכלקוליתית הקדומה (האלף הששי לפנה"ס). השרידים מתקופת הברונזה כוללים מספר רבדים של בתים אובאליים, מפלסי מחייה, בורות וממגורת אבנים.
השלב הכלקוליתי הקדום כולל מספר רצפות, ושרידים לבנייה בלבני בוץ כמו גם מפלס מטוייח שמתקן עגול קבוע בו. המכלול הקראמי של השלב הכלקוליתי הקדום נשלט על ידי הסגנון הקלאסי של וואדי רבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתרינה שטרייט, חפירות עין אל-גרבה דיווח על החפירות 2013 (באנגלית)
- אתר Jezreel Valley Regional Project
- עין אל-ג'רבה, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kaplan, J. (1969): ‘Ein el-Jarba. Chalcolithic remains in the plain of Esdraelon. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 194: 2–39.
- ^ Meyerhof, E. (1982): Ein el-Jarba 1980. Preliminary Report. Metkufat HaEven 17: 79–85
- ^ Baruch, U. (1987): The Early Bronze Age, Chalcolithic and Neolithic periods. In: Ben-Tor, A. and Portugali, Y. (eds.): Tell Qiri: A village in the Jezreel Valley. Qedem 24. Jerusalem. 274–299.
- ^ Anati, E. (1971): Excavations at Hazorea, in the Plain of Esdrealon. Origini 5: 59–135.
- ^ Anati, E.; Avnimelech, M.; Hass, N. and Meyerhof, E. (1973): Hazorea I. Brescia: Archivi 5.
- ^ .Meyerhof, E. (1988): Hazorea. Excavations and Surveys in Israel 7-8: 199–200
- ^ אושרי א'. (2000): חדשות ארכאולוגיות 34-36:110
- ^ Garfinkel, Y. and Matskevich, Z. (2002): Abu Zureiq, a Wadi Rabah site in the Jezreel Valley: Final report of the 1962 excavation. Israel Exploration Journal 52: 129–178.
- ^ ע. ברזילי, נ. גצוב (2010): משמר העמק. חדשות ארכאולוגחיות 123.
- ^ Anati, E.; Avnimelech, M.; Hass, N. and Meyerhof, E. (1973): Hazorea I. Brescia: Archivi 5. 1973:29-4
- ^ Arensburg, B. (1970): The human remains from ‘Ein el-Jarba. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 197: 49–52.
- ^ Kaplan, J. (1969): ‘Ein el-Jarba. Chalcolithic remains in the plain of Esdraelon. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 194: 2–39.