עין גב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


עין גב
EinGev056a.jpg
מעגן עין גב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-201‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 643 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.8%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°46′58″N 35°38′21″E / 32.7827701119645°N 35.6391004328374°E / 32.7827701119645; 35.6391004328374

מבט אווירי על עין גב, הנשקף מההר סוסיתא, מאי 2017

עֵין גֵּב הוא קיבוץ על השפה המזרחית של הכנרת. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. השם "עין-גב" מתייחס למילה "נקבה" או "נוקייב" על שם הכפר הערבי א־נוקייב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד ב-6 ביולי 1937 (כ"ז בתמוז ה'תרצ"ז)[2] במסגרת ישובי "חומה ומגדל". מייסדיו היו חברי גרעין "בתלם" מתנועות החלוץ והבונים בגרמניה, שהתאחד ב-1935 עם קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה והארצות הבלטיות. לפני עלייתם לקרקע עברו המתיישבים הכשרה בביתניה, בנחלת יהודה, באפיקים, בכפר גלעדי ובגבעת חיים, וישבו באופן זמני בחצר כנרת. הקיבוץ הוקם על אדמות חברת "קדמת כנרת" שנרכשו על ידי קק"ל במימון יהדות גרמניה. בעת העלייה על הקרקע מנו המתיישבים 30 חברים ועשר חברות.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עין גב במלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת, והכפר הערבי אלסמרא ניתק את הקיבוץ מיישובי עמק הירדן.

עם הפלישה שלאחר הכרזת המדינה, הסורים הסתפקו בתחילה בהפגזות על הקיבוץ, וריכזו את מאמצם לפרוץ לגליל דרך בקעת הירדן והדגניות. רק לקראת ההפוגה הראשונה הם פנו לתקוף את עין גב. ההתקפה התחילה בבוקר ה-10 ביוני 1948. התקפת הסורים נבלמה. ב-11 ביוני 1948 הותקפה עין גב בשנית, הפעם על ידי כוח של צבא ההצלה. גם התקפה זו נבלמה. ב-12 ביוני 1948 נערכה על המשק התקפה שלישית על ידי כוחות מקומיים מכפרי הסביבה, וזו נהדפה אף היא. בליל ה-18 ביולי 1948 יצאה מחלקה של חברי עין גב ואנשי עמק הירדן וכבשה את סוסיתא.

בשנות החמישים והשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה, ובשל כך הוכרז כל האזור כ"שטח מפורז". במהלך 18 השנים הבאות - עד יוני 1967 - פעלה ישראל למימוש ריבונותה במי הכנרת ובכל השטח עד הגבול הבינלאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול באמצעות ירי והפגזות. חברי עין גב, חקלאיה ודייגיה סבלו קשה מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

בראשית שנות ה-50 נוצר בקיבוץ פילוג פוליטי בין אנשי אחדות העבודה ובין אנשי מפא"י ובסיומו בינואר 1954, לאחר שנתיים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד את עין גב ועברו לגינוסר.[3] אירוע זה פגע קשה בתשתית החברתית והכלכלית של הקיבוץ.

בשנות ה-60 הוקם סמוך לעין גב בית הספר היסודי האזורי "קדמת כנרת" ששימש את כל תלמידי ישובי מזרח הכנרת ואחר כך גם את התלמידים מדרום רמת הגולן. בשנת 2006 פרשו ילדי הגולן לבית הספר החדש שהוקם בבני יהודה וצמצום מספר התלמידים גרם לסגירתו.

שנות השבעים עד ימינו

מאז כיבוש הגולן ופיתוחו, עין גב חדלה מלהיות יישוב מאוים ומסוגר ונפתחה תקופה חדשה של פריחה כלכלית וחברתית בקיבוץ. חברים רבים הצטרפו אליו, וענף התיירות זכה לעדנה. פסטיבל עין גב שהיה עד אז אירוע מקומי וצנוע הביא את עין גב למרכז המפה התרבותית. משלט הסוסיתא הפך ממוצב צה"ל לאתר טיולים מבוקש, שנחשף בשנים האחרונות על ידי חוקרים מאנברסיטת חיפה.

הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מתיירות וחקלאות מבין ענפי התיירות בולטים במיוחד הם כפר הנופש, מסעדת הדגים, וחברת השייט המשיטה אורחים וצליינים בכל קווי השייט בכנרת חברה שהוקמה ב-1945 בעת שהקשר הימי היה כמעט הקשר היחידי של הקיבוץ עם האזור. בקיבוץ ישנם הרבה אטרקציות, למשל ״הנגרייה של סבא יוסי״. סיור ברכבת ברחבי הקיבוץ, חניון פעיל "חוף סוסיתא". מבין ענפי החקלאות עין גב מפורסמת בעיקר בענף הדייג המיתולוגי, הרפת וענף הבננות בקיבוץ ישנה אכסניה לתיירי הקיבוץ ולאורחי התושבים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 987
  3. ^ אנשי הקיבוץ המאוחד מעין גב עוברים לגינוסר, דבר, 4 בינואר 1954