עין גב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין גב
EinGev056a.jpg
מעגן עין גב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-201‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 680 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.4%‏ בשנה עד סוף 2018
מבט אווירי על עין גב, הנשקף מההר סוסיתא, מאי 2017

עֵין גֵּב הוא קיבוץ על השפה המזרחית של הכנרת. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. השם "עין-גב" מתייחס למילה "נקבה" או "נוקייב" על שם הכפר הערבי א־נוקייב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמת כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1934 רכשה חברת הכשרת היישוב ממשפחת בעלי קרקעות פרסית-בהאית, עבור חברת "קדמת כנרת" שהייתה אז בהליכי הקמה על ידי הרמן בדט, 12,500 דונם של אדמות הכפר נקיב, לאורך שבעה קילומטרים של חוף הכנרת המזרחי. השטח כלל 5,300 דונם אדמות מישור ו-7,200 דונם הרריים. כוונת חברת קדמת כנרת הייתה להקים במקום התיישבות של 400 משקים של בני המעמד הבינוני שכל אחד יחזיק משק בגודל של 10 דונם. המתיישבים תוכננו להתפרנס מגידול ירקות, לה יוקדש 70% מהשטח המישורי, ומגידול בעלי חיים. באזור ההררי תוכנן לגדל כרמים, עצי פרי וצאן[2]. החברה הקימה על שטח של 300 דונם שחכרה מפיק"א בביתניה תחתית, חווה נסיונית בהנהלת האגרונום יהודה ברייר, לבירור הירקות שכדאי לגדל במשקיה[3]. באוגוסט 1935 הועבר הקושאן על הקרקעות שנקנו לידי החברה, והוחל בעבודות להכשרת הקרקע[4]. באפריל 1936 עבדו חברי "בתלם" מביתניה בהכשרת הקרקע בעין גב, בעיקר בעקירת שיחי הסדראוה, ובמקום הוקם צריף לאכסון כלי העבודה[5].

רכישת המניות וההתיישבות לא התקדמה בקצב הרצוי, החברה נכנסה לחובות וב-1936, פרץ המרד הערבי הגדול, שהפכו אזור רחוק זה למסוכן וקשה לגישה, הפחיתו את העלייה מגרמניה, גרמו לצניחת מחירי המניות והביאו לביטול הרעיון של התיישבות פרטית. חברת 'קדמת כנרת' פורקה, ואדמותיה נמסרו לידי הקרן הקיימת, שהושיבה בעין גב את קבוצת "בתלם"[6].

קבוצת בתלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת בתלם התגבשה בקיץ 1933 כנקודת קליטה ראשונית בעיר של פועלים חברי תנועות ורקלויטה[7], החלוץ והבונים בגרמניה שעלו בעלייה החמישית. בשנת 1934 עברו לנחלת יהודה[8][9]. ב-9 באוגוסט 1934, החליטו על הקמת גרעין קיבוצי "בתלם" בחסות הקיבוץ המאוחד, וכל החברים נדרשו למסור את רכושם לקבוצה[10]. לקראת סוף 1934 הגיע הגרעין להסכם עם חברת קדמת כנרת על הקצאת מקום בקדמת כנרת עבור הקבוצה, עבודת חברי הגרעין בחווה בביתניה ובהכשרת השטח[11]. קבוצה של חברים מהקבוצה נשלחה לעבוד בביתניה וסבלה שם מהחום ומקשיים אחרים. בשובם הם טענו שיש לוותר על רעיון עין גב והם עזבו או הועזבו. במקומם, הצטרפה קבוצת עולים שעברו הכשרה בנואנדורף בגרמניה. בתחילת 1937 עלו לפחות חלק מחברי הקיבוץ לחצר כנרת[12]. ב-1935 הצטרפו ל"בתלם" קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה והארצות הבלטיות. חברי הקבוצה עברו הכשרה במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל, בהם באפיקים, בכפר גלעדי, בגבעת חיים, ובכפר תבור[13]. בתחילת 1936 מנתה הקבוצה 140 חברים, רובם בנחלת יהודה ו-45 בביתניה[10]. בספטמבר היו כ-120 חברים של בתלם בחצר כנרת וכ-50 בעין גב[14].

הקמת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד ב- 6 ביולי 1937 (כ"ז בתמוז ה'תרצ"ז)[15] במסגרת יישובי "חומה ומגדל"[16]. את ההוראה לעלות על הקרקע הביא אברהם הרצפלד שלושה ימים לפני העלייה עצמה. אנשי גשר הכינו את המגדל ואת חדר האוכל, אנשי אפיקים הכינו את החומה, אנשי קבוצת כנרת הקימו את הצריפים והמתיישבים עצמם, גרעין בתלם, הכינו את הגדר החיצונית[17]. אחת המתיישבות תיארה את העלייה על הקרקע[18]:

"עד שעה מאוחרת בלילה עבדו החברים במסגריה. החברות עבדו במטבח והכינו את האוכל ליום העלייה. בשעה שלוש, בעוד חושך, הכל היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים; לכאן התאספו אנשי הסביבה שהשתתפו בעליה. מסע הכבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרך מסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב ... כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב. ... הטוריה גרפה את החצץ לתוך הפחים, מן הפחים נשפך החצץ לתוך שקים וסלים - והחומה הוקמה במהירות קדחתנית. השמש הלוהטת והזיעה הנגרת לא הפריעו בעד העבודה. ... מכוניות המשא מביאות בזו אחר זו חומרים וקירות הצריפים. ידיים נאמנות עובדות במהירות, והנה כבר הוקם המגדל והולכים ומקימים הצריפים לחדר האוכל. ... בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה."

לאחר העלייה על הקרקע מנה כח החלוץ של המתיישבים 30 חברים ועשר חברות. הם עסקו בהוצאת זיפזיף וחצץ מהכנרת לצורך הקמת בתים בקיבוצים בסביבה[19]. מפאת המצב הביטחוני לא יכלו המתיישבים לצאת לעבודה במקומות אחרים ורובם נותרו ללא עבודה. בגלל שטרם סודרה העברת הבעלות של הקרקעות לקרן הקיימת לא היה ניתן להתחיל בהקמת נקודת הקבע. הניסיון לגדל במקום ירקות כשל, בגלל חוסר היכרות עם האקלים. בדצמבר 1938 לאחר שחלוקת הקרקעות סודרה, הועבר המחנה לנקודת הקבע. המתיישבים זרעו 300 דונם חיטה, מאה דונם חציר ו-10 דונם בננות[20]. בתחילת 1939 פעלה בסביבות עין גב כנופיה ערבית בתקפה את התחבורה לעין גב. באחת מהתקפותיה נהרג הנהג אליהו מזרחי מחיפה[21]. אנשי עין גב בקשו סיוע ברכב משוריין, סירה לקשר ימי עם טבריה ויישובי עמק הירדן וכן ציוד נוסף להגנת המקום[22]. למרות המצב הביטחוני, ב-20 באפריל 1939 הונח אבן פינה לשבעה בתי קבע ראשונים[23]. ביולי 1939 נרצחו שניים מחברי עין גב בעת ביצוע מדידות מחוץ ליישוב[24] ובעקבות הרצח הצבא תפס קבוצת מרצחים באזור[25]. הקרבה לגבול הביאה את חברי עין גב לניסיונות לקשור קשרים עם הערבים בסוריה. שניים מחברי עין גב שבקרו בסוריה נעצרו על שהות בלתי חוקית בסוריה בתחילת 1941[26]. בשנת 1942 היו מקרים רבים של מלריה בקיבוץ בגלל הקרבה לגבול הסורי שמעברו היו ביצות בלתי מטופלות והעדר רשתות בחדר האוכל[27].

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עין גב במלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת, והכפר הערבי אלסמרא ניתק את הקיבוץ מיישובי עמק הירדן.

עם הפלישה שלאחר הכרזת המדינה, הסורים הסתפקו בתחילה בהפגזות על הקיבוץ, וריכזו את מאמצם לפרוץ לגליל דרך בקעת הירדן והדגניות. רק לקראת ההפוגה הראשונה הם פנו לתקוף את עין גב. ההתקפה התחילה בבוקר ה-10 ביוני 1948. התקפת הסורים נבלמה. ב-11 ביוני 1948 הותקפה עין גב בשנית, הפעם על ידי כוח של צבא ההצלה. גם התקפה זו נבלמה. ב-12 ביוני 1948 נערכה על המשק התקפה שלישית על ידי כוחות מקומיים מכפרי הסביבה, וזו נהדפה אף היא. בליל ה-18 ביולי 1948 יצאה מחלקה של חברי עין גב ואנשי עמק הירדן וכבשה את סוסיתא.

בשנות החמישים והשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה, ובשל כך הוכרז כל האזור כ"שטח מפורז". במהלך 18 השנים הבאות - עד יוני 1967 - פעלה ישראל למימוש ריבונותה במי הכנרת ובכל השטח עד הגבול הבינלאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול באמצעות ירי והפגזות. חברי עין גב, חקלאיה ודייגיה סבלו קשה מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

בראשית שנות ה-50 נוצר בקיבוץ פילוג פוליטי בין אנשי אחדות העבודה ובין אנשי מפא"י ובסיומו בינואר 1954, לאחר שנתיים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד את עין גב ועברו לגינוסר.[28] אירוע זה פגע קשה בתשתית החברתית והכלכלית של הקיבוץ.

בשנות ה-60 הוקם סמוך לעין גב בית הספר היסודי האזורי "קדמת כנרת" ששימש את כל תלמידי יישובי מזרח הכנרת ואחר כך גם את התלמידים מדרום רמת הגולן. בשנת 2006 פרשו ילדי הגולן לבית הספר החדש שהוקם בבני יהודה וצמצום מספר התלמידים גרם לסגירתו.

שנות השבעים עד ימינו

מאז כיבוש הגולן ופיתוחו, עין גב חדלה מלהיות יישוב מאוים ומסוגר ונפתחה תקופה חדשה של פריחה כלכלית וחברתית בקיבוץ. חברים רבים הצטרפו אליו, וענף התיירות זכה לעדנה. פסטיבל עין גב שהיה עד אז אירוע מקומי וצנוע הביא את עין גב למרכז המפה התרבותית. משלט הסוסיתא הפך ממוצב צה"ל לאתר טיולים מבוקש, שנחשף בשנים האחרונות על ידי חוקרים מאנברסיטת חיפה.

הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מתיירות וחקלאות מבין ענפי התיירות בולטים במיוחד הם כפר הנופש, מסעדת הדגים, וחברת השייט המשיטה אורחים וצליינים בכל קווי השייט בכנרת חברה שהוקמה ב-1945 בעת שהקשר הימי היה כמעט הקשר היחידי של הקיבוץ עם האזור. בקיבוץ ישנן הרבה אטרקציות, למשל ״הנגרייה של סבא יוסי״. סיור ברכבת ברחבי הקיבוץ, חניון פעיל "חוף סוסיתא". מבין ענפי החקלאות עין גב מפורסמת בעיקר בענף הדייג המיתולוגי, הרפת וענף הבננות בקיבוץ ישנה אכסניה לתיירי הקיבוץ ולאורחי התושבים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ ההתיישבות במערב ים כנרת, הירדן, 4 באוגוסט 1935
  3. ^ קדמת כנרת, הירדן, 16 בינואר 1935
  4. ^ לענין עבודת "המכשיר" בעין־גב, הבוקר, 27 בדצמבר 1935
  5. ^ זאב וילנאי, עין גב, דבר, 1 במאי 1936
  6. ^ דברי אברהם הרצפלד: "קבוצת "בתלם" שגם היא כבר קשורה לשטח מסוים, בקצה חגבול של הירדן מצד הדגניות והגבול הסורי — ואגב, זהו מקום מסוכן מאד. חשטח הזה עומד לעבור לרשותה של הקק"ל בימים הקרובים, ומיד עם קביעת הפרצלציה והצורה הרשמית לקרקע שלנו, ועם גמר הסידורים הדרושים המוקדמים, יעלה עליו הקיבוץ הזה."מושב הועד הפועל הציוני, העולם, 6 במאי 1937
  7. ^ 16 חברות שיתופיות חדשות, הארץ, 13 בפברואר 1935
  8. ^ נחלת יהודה, דבר, 15 באוקטובר 1934
  9. ^ באהלים בימים אלה, דבר, 7 בפברואר 1935
  10. ^ 10.0 10.1 בתלם, דבר, 2 במרץ 1936
  11. ^ התיישבות חדשה בעבר המזרחי של ים כברת, דבר, 18 בנובמבר 1934
  12. ^ לתולדות החצר, דבר, 5 במרץ 1937
  13. ^ כפר תבור, דבר, 20 בפברואר 1936
  14. ^ עין גב, דבר, 24 בספטמבר 1937
  15. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 987
  16. ^ לא נזוז מכאן, דבר, 11 ביולי 1937
  17. ^ אנו עולים, דבר, 18 באוגוסט 1937
  18. ^ אנו עולים, דבר, 18 באוגוסט 1937
  19. ^ בעין גב, העולם, 30 בספטמבר 1937
  20. ^ מרדכי ניישטט, עין גב מחכה לביצור, דבר, 23 במאי 1939
  21. ^ קרב עם כנופיה ליד עין גב, הבוקר, 14 בפברואר 1939
  22. ^ עין גב תובעת עזרה, הבוקר, 21 בפברואר 1939
  23. ^ אבן-פנה לשבעה בתים בעין־גב, דבר, 21 באפריל 1939
  24. ^ נרצחו אפרים אורנשטיין וד"ר יוסף רוטפלד ז"ל, הארץ, 17 ביולי 1939
  25. ^ נתפסה כנופית מרצחים ליד עין-גב, הבוקר, 20 ביולי 1939
  26. ^ הרפתקאות שניים מעין גב, הארץ, 25 באפריל 1941
  27. ^ עמק הירדן, הבוקר, 3 במאי 1942
  28. ^ אנשי הקיבוץ המאוחד מעין גב עוברים לגינוסר, דבר, 4 בינואר 1954