עין ורד
 בית העם במושב, 2009
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 63 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| השתייכות ארגונית | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,672 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,550 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +3.6% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   עֵין וֶרֶד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.ein-vered.com | |
עֵין וֶרֶד הוא מושב במחוז המרכז בישראל, השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח במושב פורת, בדרום במושב כפר הס, במערב ביישובים תל מונד ובקדימה-צורן, ובצפון במושב עין שריד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם ב-1930 בידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח-אירופה, שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי. כאן נחפרה באר שפעילה עד ימינו. ב-1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית וב-1935 החליטו חברי המושב להחליף שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" לפי מעיין סמוך בערבית: "עין אל-וורדת", "מעיין היורדות לשאוב מים". בעת העלייה החמישית צורפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה, וזו התקופה בה ניטעו שם פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. ב-1937 הוקם בית העם. בתום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצת 50 ילדים ניצולי השואה מיוון. ילדים אלה נקלטו על ידי משפחות חברי המושב, וגודלו בבתיהם.
במלחמת השחרור עמד היישוב בקו החזית, ואף הותקף בסוף מאי 1948 על ידי חיל המשלוח העיראקי במלחמת העצמאות, שנהדף לבסוף[3].
במהלך השנים שחלפו מאז קלט היישוב עוד משפחות ובודדים; מספר הבתים שנבנו גדל - ומספר העוסקים בחקלאות קטן. בתחילת שנות התשעים קמה הרחבה ראשונה לדיירים שאינם חקלאים ונוספו 24 משפחות. שני עשורים אחר כך הורחב המושב בעוד 120 בתים בשתי הרחבות, צפונית ודרומית, וכך המושב שינה פניו - עם רוב לתושבים שאינם בעלי נחלות, ואינם חקלאים. את המושב מנהל ועד מקומי שעוסק בניהול השוטף שלו, בכלל זה בנושאי נוער, חינוך, ביטחון, נוי, פיתוח סביבתי, הווי-תרבות, ועוד. הוועד המנהל את המושב עושה זאת בהתנדבות. בני המושב מעורבים בביטחון המדינה מאז הקמתו, בטרם הקמת המדינה. במהלך השנים קיפחו חייהם באירועי ביטחון 19 מבני המושב.
ילדי המושב מתחנכים בבתי ספר השייכים למועצה אזורית לב השרון, בבית הספר היסודי "בין ההדרים", ובחטיבת ביניים ובית ספר תיכון "קריית חינוך דרור".
אתרים בסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון הטרקטור-מוזיאון הכולל אוסף טרקטורים וכלי חקלאות ישנים.
- פארק בריכת החורף לב השרון- פארק שהוקם כדי לתמוך במגוון ביולוגי מקומי דרך השבת בעלי חיים וצמחים לבריכה.
- עץ האלון-עץ אלון בודד ששרד מיער אלונים שנכחד בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהעות'מאנים ששלטו אז בארץ השתמשו בעצי היער לטובת המלחמה, ובכך הביאו להכחדת היער.
חוג עין ורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוג עין ורד
בשנת 1976 התקיים במושב כינוס היסוד של "חוג נאמני ארץ ישראל השלמה של תנועת העבודה", שנקרא גם בגרסה מקוצרת כ"חוג עין ורד", שאומץ על-שם מקום הכינוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עין ורד
עין ורד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- לאה ענבל, אפרים בן אפרים לא מאמין באלקטרוניקה, כותרת ראשית, 14 במרץ 1984
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ג. שרוני, כאשר העיראקים חנו מזרחית לנתניה, מעריב, 11 בדצמבר 1968
| ||||||||||||
