עין חנדק

עין חנדק
מיקום המעיין
מדינה	ישראל
אזור	מחוז ירושלים
קואורדינטות	31°45′43″N 35°08′20″E / 31.761927°N 35.13876°E
גישה למעיין
	(למפת ירושלים רגילה) עין חנדק

עין חנדק הוא מעיין בהרי ירושלים, מזרחית למושב אבן ספיר. עד שנת 1948, המעיין שרת את תושבי אל-ג'ורה, כפר שהיה מעל המעיין. המעיין נובע בתחילתה של ניקבה, ומימיו מוזרמים במערכת נקבות חצובות בסלע מתצורת שורק. המעיין נמצא בגובה 580 מטר מעל פני הים, ומזין מערכת השקיית שלחין נרחבת בוואדי יוסף ממזרח למושב אבן ספיר. שמו של המעיין "עין חנדק" הוא שינוי קל של שמו הערבי "עין אלח'נדק", ופירושו עין הניקרה או עין התעלה או החפירה. עין חנדק נמצא ביער עמינדב על שביל המעיינות, שהוא שביל באורך של שני ק"מ היוצא מחרבת סעדים, עובר דרך מספר רב של מעיינות שכבה, עד שמגיע לעין חנדק. עין חנדק ממוקם גם על שביל ישראל, והוא מהווה את נקודת החיבור שלו עם שביל ירושלים.

המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבה דרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבה זו היא הארוכה בנקבות המערכת. בקצה השוכן עמוק בסלע היא מתפצלת לשתי נקבות משנה: האחת באורך של שלושה מטרים, וסעיף שני באורך של שישה מטרים. במקום מפגש הסעיפים נבנה סכר קטן שגובהו כמטר. סכר זה שולט על גובה המים הזורמים בנקבה, ומאפשר זרימה קבועה במורד תוך שימוש בכוח הכבידה. מערכת זו נחוצה מאחר שגובה רצפת בריכת האגירה גבוה מנקודת הנביעה. כ-20 מטר לפני פתח הנקבה נמצא פיר אנכי. בעבר היה בפיר סולם מתכת שאיפשר ירידה אל תוך הנקבה. אולם בחורף 2008–2009 הוסר הסולם והכניסה לפיר נחסמה בשבכת מתכת כחלק מן הצעדים לשיפור בטיחות המטיילים במקום. גובה הנקבה נע בין כשניים וחצי מטר לארבעה מטרים, ורוחבה כמטר וחצי. שכבת טיח עבה למניעת חלחול של המים מכסה את קירות הנקבה עד לגובה מטר וחצי. גובה המים בנקבה מגיע לעיתים עד ל-120 ס"מ, בערך. דרך פתח מרובע קטן יוצאים המים לבריכת אגירה. פתח זה היה רחב יותר בעבר, והיה גם ממוקם מתחת לקמרון אבן, שנסתם בחלקו הגדול על ידי בניית קיר אבנים, המקטין את מידות הפתח. פעולה זו נועדה, ככל הנראה, לשמור על ניקיון הנקבה.

ניקבה מזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבה המזרחית היא מערכת של שתי נקבות נפרדות המתחברות לקראת החיבור לבריכת האגירה וחצובות על קו תפר בין שכבת חוואר לשכבת אבן גיר קשה. נקבה ישרה נמשכת מנביעה כ-17 מטר ממערב לבריכה. מנקבה זו מסתעפת נקבה נוספת שאורכה הכולל כ-31 מטר וצורתה כאות ר'. גובה הנקבות הוא בין 2 מטר ל-2.5 מטר ורוחבן כמטר וחצי. בנקודת המפגש של הנקבות בנוי סכר קטן לשליטה על גובה המים הזורמים אל הבריכה.

בריכת האגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, רצפת בריכת האגירה גבוהה מנקודות הנביעה, ועל כן יצרו בוני מערכת ההשקיה מערכת סכרים פנימית בנקבות שמטרתן הרמת פני המים במוצא הנקרות בבריכה. מבנה ייחודי זה נדרש למלא את בריכת האגירה למרות עומקה הרב (באופן יחסי לבריכות אגירה באזור). הבדלי גובה אלו בין הנביעה לבריכה אינם מאפשרים לבריכה להתמלא עד גדותיה. צורתה הכללית של הבריכה אליפטית. אורכה כ-30 מטר ורוחבה בנקודה הרחבה ביותר כ-7 מטר. עומקה המרבי הוא כ-4 מטר. הבריכה חצובה בסלע בחלקה וחלקה האחר בנוי באבן. במקומות מספר ניתן לראות סימני טיח על גבי קירות הבריכה. גרם מדרגות, חלקו בנוי מאבן וחלקו חצוב בסלע, יורד משפת הבריכה ומגיע לקרקעית הבריכה. ממדרגות אלו ניתן לרדת אל תוך הבריכה ומשם אל הנקבות ואל מקור הנביעה.

מבריכת האגירה מובילה תעלה מקורה בלוחות אבן אל חלקות השלחין במורד עמק ואדי איתן. בעמק הקטן והצר נבנו תעלות השקיה חצובות באבן ותעלות השקיה בנויות באבן, לניצול חקלאי של מי המעיין.

'הכותל הקטן'[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפיק הקטן אליו זורמים מימי עין חנדק, כ-600 מטרים מצפון לו, הוקם סכר מונומנטלי בגובה של כ-10 מטרים הבנוי מ-11 נדבכי אבנים, הדומות בסיתותם ובבניתם לאבני הכותל המערבי, עובדה המעידה על גילו הקדום של הסכר. בראש הסכר, מעל האבנים הקדומות, נבנה נדבך נוסף של אבנים קטנות יותר ובסיתות גס. נדבך זה נוסף בתקופה מאוחרת, כדי למנוע מהאדמה, שכבר הגיעה לקצה גובה הסכר, להיסחף. עובדה זו מעידה על השימוש החקלאי הרצוף במקום. חוקר ארץ ישראל יהודה זיו כתב בספרו 'רגע של מקום', כי לפני מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים שמו לב המטיילים באזור בדמיון בין הסכר לכותל המערבי, ולכן נתנו לו את השם "הכותל הקטן". הסכר הוא למעשה קיר תמך, שבנוי לרוחב הערוץ הצר של ואדי יוסף, במטרה לעצור את סחף הקרקע. מיקום בניית קיר התמך אינה מקרית, אלא היא תוצאה של חישוב הנדסי-חקלאי, ומתייחס לזרימת המים ממערכת עין חנדק. מיקומו מונע בזבוז מים ואדמה חקלאית מחד גיסא, ומאידך גיסא מונע התייבשות של הקרקע שנאספה. בתחתית הקיר הושאר פתח קטן לניקוז עודפי מים.