עין חרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין חרוד
מיקום עין חרוד
עין חרוד
עין חרוד
עין חרוד בראשית שנות העשרים
פתחו של בית העלמין הישן של קיבוץ עין חרוד, בראשיתו, כאשר שכן הקיבוץ לרגלי הגלבוע (2010)
מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בקיץ תרפ"א 1921 והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין חרוד הוא הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל - להבדיל מחבורות החלוצים, שהגדירו את עצמם כ"קבוצה", ופעלו או התיישבו כגון דגניה א' (1909), קבוצת כנרת (1913). ראשוני הקיבוץ היו אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי "השומר". העלייה לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד הייתה בי"ח באלול תרפ"א 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד פתח תקוה.‏[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".

בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".‏[2]

ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.‏[3]

בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית.

בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בקיבוץ המאוחד התחולל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד הוותיק, שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".

בספרות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המקום שימש באופן סמלי בספרו של עמוס קינן: הדרך לעין חרוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל גדון [עורך], עין חרוד תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשל"א-1971.
  • זרבבל גלעד ונריה ציזלינג (עורכים), עין חרוד – פרקי יובל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ועין-חרוד, 1972.
  • אהרן ינאי, תולדות עין חרוד, א-ב, עין חרוד, 1983-1971.
  • עובד מיכאלי והדסה אביגדורי-אבידוב, עלילות גדוד העבודה, דליה: הוצאת מערכת-קיבוץ דליה, 2004.

מאמרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו, באתר של איתי בחור.
  2. ^ שמחה רז, מלאכים כבני אדם, ירושלים תשנ"ד, עמ' 391. מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב, עמ' 193.
  3. ^ עין חרוד חותמת על חוזה התישבות, דבר, 19 ביוני 1931