עין יעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין יעל
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
עין יעל
עין יעל
הוילה מעין יעל
פסיפס בדמות "בן-ים" מהוילה הרומית בעין יעל.

עין יעל (ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא לו "עין אַיָל"[1], אך השם לא התקבל בציבור או במערכת השילוט; ערבית: עין יאלו; בעבר כונה על ידי תושבי השכונות הסמוכות "מעין עץ הברוש") הוא מעין בנחל רפאים, השוכן על יד גן החיות התנכ"י בירושלים. באתר התגלתה וילה רומית מפוארת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעין יעל נחשפה חווה חקלאית מגודרת שמקורה בימי בית ראשון המאות 7-6 לפנה"ס. שטח האתר המגודר כ 40 דונם. האתר המגודר המשיך לשמש כחווה חקלאית עד ימינו. במרום האתר נובע מעין שמימיו שמשו להשקיית שורות של מדרגות חקלאיות.

השרידים מימי בית ראשון כוללים חלק ממבנה מגורים בתוכו נמצאו שברי כלי חרס רבים. על אחד החרסים טביעת חותם באותיות עבריות. מעל לשכבה של זו נבנו מבנים של וילה רומית מפוארת המתוארכת על ידי החופר גרשון אדלשטיין למאה השנייה - שלישית לספירה. חווה מסוג זה מכונה בעולם הרומי "וילה רוסטיקה" (Villa Rustica). אחוזות חקלאיות ומבנים מפוארים היו מקובלים בכל האימפריה הרומית מאז המאה הראשונה. מהמבנה הרומי בעין יעל נחשפו הטריקליניום (אולם להארחת אורחים), לידו חדר מגורים וחדר נוסף. במדרגה השנייה נמצא בית מרחץ קטן ששימש את בעלי הבית. במדרגה נמוכה יותר נמצא בית מרחץ גדול בהרבה ששיטחו כ-200 מ"ר. בית מרחץ בגודל זה נחשב לבית מרחץ ציבורי.

חדרי המבנה הרומי ובית המרחץ הציבורי רוצפו בפסיפס צבעוני וקירותיהם מכוסים פרסקו מעוטר דגמים גאומטריים. באחד החדרים התגלה פסיפס שעליו דגם הקסגרם, אף כי אין לשער שבתקופה הרומית התכוונו למגן דוד יהודי. בווילה נמצא מספר רב של לבנים ורעפים, שעל חלקם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. מרבית הלבנים והרעפים נתגלו במפולת ההרס של המבנה ורק חלק קטן מן הלבנים נמצא באתרו, ברצפת בתי המרחץ[2]. במדרגה השנייה, מעל לקירות של המבנים הרומיים נמצאו שרידים של אחוזה חקלאית שנבנתה בתקופה הערבית הקדומה (מאות 7-8). מסוף המאה ה-19 נמצא מבנה מגורים של משפחה יוונית שהתגוררה במקום.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום פועל מוזיאון פעיל "עין יעל" שבו ניתן להתנסות במגוון סדנאות למלאכות ואומנות מסורתיות. סדנאות היצירה נערכות למבקרים. בין הסדנאות של עין יעל: אריגה, פסיפס, פרסקו, קליעת סלים, קרמיקה, חקלאות, כלי נגינה ותכשיטים מחומרי טבע, דריכת ענבים בגת, הפקת שמן זית, בשמים ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראפע אבו ריא ומיגל ויסמן, ירושלים, עין יעל (א), חדשות ארכאולוגיות קז (1997), עמ' 94
  • הרלי שטרק, ירושלים, עין יעל (ב), חדשות ארכאולוגיות קז, (1997), עמ' 95
  • ג' אדלשטיין, עין יעל, חדשות ארכאולוגיות פט, 1987, עמ' 39-42
  • ג' אדלשטיין, עין יעל – 1987, חדשות ארכאולוגיות צב, 1988, עמ' 37-39
  • ג' אדלשטיין, וילה רומית בעין יעל, קדמוניות 3-4 (1993), עמ' 114-119.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 5488, ד' בשבט התשס"ו, 2.2.2006, עמוד 1503
  2. ^ אדלשטיין ג, "וילה רומית בעין יעל", קדמוניות 3-4 (1993), עמ' 114-119. ; Edelstein, G., “What's a Roman Villa Doing Outside Jerusalem?” BAR. 16.6 (1990): 32-42