עין פית
 | |
| המעיין בעין פית | |
| מדינה / טריטוריה | סוריה (כיום השטח חלק מישראל) |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
המאה ה־17  |
| סיבת נטישה | מלחמת ששת הימים |
| תאריך נטישה | 1967 |
| דת | אסלאם (עלווים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,911[1] (1967) |
| קואורדינטות | 33°13′26″N 35°42′15″E / 33.223888888889°N 35.704166666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
עֵין פִית (בערבית: عين فيت) הוא כפר סורי הרוס הממוקם בחלקה הצפוני של רמת הגולן הישראלית, בגובה 550 מטר מעל פני הים, באגן הניקוז של נחל פרע. זהו גם שמו של המעיין הנמצא בשטח הכפר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר עין פית הוקם, יחד עם הכפר זעורה, בתחילת המאה ה-17 על ידי סורים עלווים. על פי מחקר שערך באזור הארכאולוג גוטליב שומאכר בשנים 1884–1885, אנשי הכפר הגיעו מג'בל אל-אנצריה שבצפון-מערב סוריה (מקורם של העלווים) ונקראו לפי שומאכר "נוציירים", שמם הקודם של העלווים. הכפר הוגדר כמשגשג ומוצלח מאוד אשר נשען על גידולים שונים באזור הכפר ובאדמות עמק החולה, בהם; אורז טבק ובוסתנים של עצי פרי וירקות.
לפי שומאכר, בתקופה בה ביקר במקום, בעקבות קרבת הכפר לביצות החולה ככל הנראה גם משום עבודת השדות שם, תושבי הכפר לא היו בריאים[2].
עין פית, ע'ג'ר וזעורה היו שלושת כפרי העלווים באזור[3]. בפברואר - מרץ 1920 התמקמו בכפר אנשי הכנופיות שארגנו את המרד נגד הצרפתים[4].
במפקד שנערך בשנת 1960 נמצא כי התגוררו בכפר 1,523 תושבים. במהלך מלחמת ששת הימים היה הכפר, יחד עם זעורה, אחד מהיעדים של חטיבה 8, כחלק ממאמץ הפריצה העיקרי של צה"ל לרמת הגולן. הכפר נכבש במהלך הקרב על קלע וזעורה וננטש על ידי תושביו[5]. מרבית בתיו פוצצו על ידי צה"ל לאחר המלחמה.
המעיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעיין "עין פית" מהווה מוקד עניין למטיילים. המעיין, הנמצא במרכז הכפר ההרוס ומכוסה במבנה מקומר, מוקף בעצי תאנה ובשיחי פטל, וסביבו מצויים מבני בזלת רבים. הגישה אל המעיין היא דרך כביש משובש היוצא מכביש 99, בין מפל סער למסעדה.
מאבק סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמק בו נמצא עין פית כולל מספר מעיינות הנובעים כל השנה, נחל הזורם בחורף, שדרות של עצי צפצפה ודולב, שיחי פטל, חורשת אלות, בוסתנים, פרדסים וכרם זיתים.[6] העמק משמש מסדרון אקולוגי, ותצפיות במקום גילו מעל 1,000 צבאים, כ־600 חזירי בר, כ־85 זאבים וכן דורבנים, תנים, שועלים ואף דלקים.[6] בתחילת מאי 2023, רשות הטבע והגנים הגיעה לסיכום עם צה"ל המאפשר לו להקים בעין פית אתר אימונים רחב היקף הכולל עשרות מבנים וכבישים לרכבים כבדים.[6][7] החלטה זו עוררה מחאה ציבורית, בשל החשש לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים של האזור.[6][8] מספר ארגונים סביבתיים פנו לצה"ל בקריאה לבחון חלופות אחרות, והציעו מספר אתרים אלטרנטיביים לפרויקט,[7] אך הצבא החל לקדם את התוכנית באתר המקורי.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של הריסות עין פית
- ערן ודוד גל-אור, מעיין ובריכה בלב כפר נטוש: טיול בעין פית בגולן, באתר ynet, 1 באוגוסט 2011
- לשביית עין־פית והמרחב הסובב: נייר עמדה, באתר החברה להגנת הטבע, 26 בינואר 2023
- מטיילים בארץ, "הסרטון הזה מיועד לשר הביטחון" - בנוגע להקמת מתקן צבאי בעין פית, באתר Youtube, 31 במאי 2023
משה גלעד, האם כך נראה גן עדן? מסלול מומלץ בעין פית, באתר הארץ, 9 ביולי 2023- תחת מעטה סודיות: משרד הביטחון החליט להקים מתקן אימונים במעיין בגולן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביולי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים, קתדרה 116, 2000.
- ^ גוטליב שומאכר, הגולן, תרגום משה הרטל, הוצאת אריאל, 1998, עמ' 116.
- ^ עשרים וחמש שנה לאילת השחר, דבר, 14 ביולי 1943
- ^ הרקע ההיסטורי של הקרב בגליל, דבר, 11 במרץ 1960
- ^ אפרים תלמי, בארץ בניאס וחרמונים, דבר, 29 באוקטובר 1967
- ^ 1 2 3 4 שומרים על עין פית - גן עדן בגולן, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ 1 2 "הנזק לטבע יישאר לתמיד": מדוע מתעקש צה״ל להקים מתקן אימונים ענק בעין פית? | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-05-13
- ^ קראוס, יאיר (2023-05-09). "מחאה נגד כוונת צה"ל לבנות מתקן אימונים באחד מהמקומות היפים בישראל". Ynet. נבדק ב-2023-06-02.