עין קנייא
ערך זה עוסק ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | عين قنية | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | וואיל מוגרבי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 795 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 2,160 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה | 248 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 389 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות | 192 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 5,550 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג שטח שיפוט | 183 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עין קנייא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2018[2] |
0.4386 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מדד ג'יני | 62 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עין קנייא (בערבית: عين قنية, תעתיק מדויק: עין קניה) הוא כפר דרוזי במורדות הר חרמון. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בעין קנייא 2,160 תושבים (מקום 248 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לעין קנייא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-2019) היה 89.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 5,595 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[3]
המילה "קנייא" פירושה "תעלת מים" - בשל תעלות המים הרבות באזור.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר שוכן על מורדות רכס החרמון מעל נחל סער, בגובה של 750 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בגבעה שמעל הכפר נמצא אתר ארכאולוגי, ח'רבת אל-חוורית (הידוע גם בשם "נבי איליה", המשמר את זכרו של אליהו הנביא המקודש גם לדרוזים), בו שרידי יישוב מתקופת ממלכת היטורים. במקום נמצאו מטבעות וחרסים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית[4]. בראש הגבעה שבמרכז האתר נחשפה מצודה, שהיא ככל הנראה חלק ממערך ההגנה של הסולטנות הממלוכית בדמשק[5]. בשנת 2007 הוקם במקום בית תפילה דרוזי ונסלל כביש שמוליך לאתר[6].
הכפר קיים במיקום זה החל מהמאה ה-14.
בכפר נמצא קבר שעואנה. על פי המסורת הדרוזית, קבורה בו בת מבני ישראל אשר הייתה מתלבשת בבגדי בן כדי שתוכל ללמוד את דרכי האלוהים מחבורה של קדושים[7].
בתקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת האימפריה העות'מאנית כללה אוכלוסיית הכפר תושבים דרוזים ונוצרים יוונים אורתודוקסים.
בשנת 1875, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן בכפר, וכתב: "בשעה שש ושלושים דקות הגעתי לעין קניא, כפר שיושבים בו דרוזים ויוונים אורתודוקסים. רואים בו שרידי מגדל עוז עתיק בנוי מאבנים עצומות. באתר הזה נובע מעיין מצוין, ומימיו זורמים באמת מים לספק את צורכי טירת חאצביא"[8].
בתקופת המנדט הצרפתי ושלטון סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר, החל משנת 1920, בשטח המנדט הצרפתי על סוריה. ב-1925 הוקמה בכפר כנסייה, כנסיית מר גריס, שהוקמה על שרידי כנסייה קדומה יותר. בשנת 1946, עם סיום המנדט הצרפתי הכפר נכלל בתחומה של סוריה שקיבלה אז עצמאות. רבים מבני הכפר עבדו באותן שנים בדמשק ושלחו כספים לבני המשפחה בכפר. בהדרגה גם עזבה האוכלוסייה הנוצרית את הכפר[9].
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה סורית לישראלית. ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי בעין קנייא בפרט ובכלל רמת הגולן. בעקבות החוק תושבי הכפר הוכרו כתושבי קבע בישראל, אולם לא כאזרחים.
ב ב-2018 נערכו לראשונה בחירות לרשות המקומית בכפר[10]. רוב תושבי הכפר החרימו את הבחירות ורק 21 מהם הצביעו[11].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - פרופיל עין קנייא נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
- יעקב ארז, גשר הידידות טרם הוקם, מעריב, 22 בנובמבר 1968
- אליעזר ירושלמי, עין קיניה - אין פרץ ואין צווחה, דבר, 10 ביולי 1981
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
- ^ פרופיל עין קנייא באתר הלמ"ס
- ^ הרטל מ' ודר ש' תשמ"ז. ח' חוורית, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 3, 1987
- ^ רועי עסיס, ח' אל-חוורית (נבי איליה), באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 12 באוגוסט 2015
- ^ רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון : לסייר עם יד בן-צבי, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד: 141
- ^ מנחם תלמי, קברה של בת המלך במורדות החרמון, מעריב, 13 במרץ 1970
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שביעי : הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1987 - עמוד: 161
- ^ מנחם קפליוק, דרוזים בגולן מספרים על דמשק, דבר, 3 באפריל 1968
- ^ נעה שפיגל, מסע בחירות מתחת לרדאר: הקמפיינים השקטים ברשויות הדרוזיות בגולן, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
- ^ ג'קי חורי, בציבור הערבי הבחירות המקומיות התנהלו בצל תקריות אלימות, אך הביאו בשורה לנשים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2018
