עינת יקיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עינת יקיר
אין תמונה חופשית
לידה 9 בינואר 1977 (בת 45)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מתרגמת, עורכת ומבקרת ספרות
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עינת יקיר (נולדה ב-9 בינואר 1977) היא סופרת, מתרגמת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבה של יקיר הוא הסופר היידי יאנקל (יעקב) יקיר (נפטר ב-1980). דודתה, בילמ'הלה יקיר (בתו של יאנקל יקיר), הייתה סופרת ילדים ברוסיה ונפטרה שם בגיל 35. הוריה עלו ממולדובה ואוקראינה בשנת 1972. עינת יקיר נולדה וגדלה בחיפה, ולמדה בבית הספר לאמנויות ויצו קנדה במגמת תיאטרון. בעלת תואר ראשון בספרות עברית וכללית באוניברסיטת תל אביב ותלמידת תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית.

בין השנים 2004–2007 עבדה יקיר כעורכת טורים אישיים במוסף "סופשבוע" של מעריב. כיום היא כותבת ביקורות ספרות ותיאטרון במגזין "Time Out תל אביב", מלמדת כתיבה יוצרת במנשר לאמנות, ועורכת בהוצאת מפה.

בשנת 2007 החלה ללמד כתיבה בקמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות[1].

מתגוררת בתל אביב, נשואה לצייר עוזי קצב.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 14 החלה יקיר לכתוב סיפורים. את סיפוריה הראשונים, "כלום" ו"ארבע עונות", פרסמה באותה תקופה ב"עיתון 77" (בעריכתו של יעקב בסר). מגיל 20 החלה לפרסם סיפורים בכתבי עת ספרותיים, בהם "המעורר", "מאזנים", "מסמרים", ובמוספי הספרות של "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". כמו כן פרסמה סיפורים באנתולוגיות ספרותיות, בהן "מעבר לסף – סיפורת ישראלית עכשווית", הוצאת סף והספרייה החדשה, 2003 (עורכת: דנה אולמרט); "העיתונאי שחצה את הקווים", הוצאת מודן, 2007 (עורכת: תלמה אדמון).

ספרי ילדים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה הוציאה יקיר שני ספרי שירים לילדים וספר תרגומים לשלוש פואמות של משורר הילדים הנודע קורניי צ'וקובסקי. שלושת הספרים יצאו לאור בהוצאת אל"ף. ב-2005 יצא לאור מחדש בהוצאת כתר התרגום לפואמה "זבובה זמזומובה" של צ'וקובסקי, עם איוריה של נטלי פודלוב (האיורים לספר היו עבודת הגמר של פודלוב במחלקה לאיור בצלאל). הספר זכה בפרס בן-יצחק לאיור לשנת 2006 מטעם מוזיאון ישראל.

ספרי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקי תיווך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2002, והוא מורכב מנובלה ומחמישה סיפורים. סיפוריה של יקיר עוסקים בדמויות שוליים הנאבקות בגורל שכמו נכפה עליהן, ונכשלות בכך. הנובלה, ברוח רומני חניכה של הספרות האירופית, מגוללת יממה בחייו של אדם, מתווך דירות בן שלושים, הנוסע מתל אביב לבית הוריו בקריות למסיבת יום ההולדת של אביו. נובלה זו מבקשת בין השאר להתמודד עם תמת הדיכאון והמלנכוליה בספרות העברית המודרנית. בביקורת על הספר "עסקי תיווך" נידון רבות יחסה של יקיר ללשון וניסיונותיה לטלטלה ולמצוא בה אפיקים חדשים של ביטוי, שהם גם הכלאה של מדיום השירה ומדיום הפרוזה[3].

מרכז בעלי מלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2007, והוא מגולל יומיים בחייו של רפאל קלמן, צייר השב לביתו, אשתו ובתו לאחר שעזב אותם שלושה חודשים לפני כן. הרומן מלווה את שיבתו דרך משימה המוטלת עליו, והיא למצוא מחברת שהייתה שייכת לאביהן של חמותו ואחותה, שהיה משורר ומחזאי ונפטר בגולאג. "מרכז בעלי מלאכה" מתרחש בתל אביב, על שלל מוסדותיה התרבותיים והאמנותיים. רפאל מיטלטל ממקום למקום בתוך המילייה האמנותי שלו, המורכב כולו מאמנים (שחקנים, ציירים, משוררים ועוד) שלא פרצו לתודעת התרבות ונותרו אנונימיים, בנליים ומוחמצים. על אלה נגזר לחיות דווקא בתל אביב, עדים לאלומת האור שפסחה עליהם לעד.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירי לב-ארי, עינת יקיר ושמעון אדף ילמדו כתיבה ב"קמרה אובסקורה", באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
  2. ^ תמרה שרייבר, ‏פרס משרד המדע לסופרים ולמשוררים ישראלים, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008
  3. ^ דרור בורשטיין, הלשון אינה צעיף. היא חומר הבניין היחיד, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2002
  4. ^ ביקורות:
    דרור בורשטיין, אם תתגשם הבטחת הספר הזה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
    דרור בורשטיין, איך השירים, שאל. דרעק, השיבה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
    ריקה ליכטמן, ‏"מרכז בעלי מלאכה", עינת יקיר, "כתר", 384 עמ', באתר גלובס, 27 באוגוסט 2007
    דרור בורשטיין, ההצגה לא יכולה להיפסק, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
    אסתי אדיבי-שושן, הו, צעקה נוראה. האם אינכם שומעים?, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2007
    דרור בורשטיין, והוא נולד מתוך ציור, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2007
    אריאל לוינסון‏, מלאכת מחשבת, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2007
  5. ^ ביקורות:
    דוד רפ, עכבר העיר, בשבילה סוסים עפים, באתר הארץ, 10 בינואר 2010
    רן יגיל, סיפור אחד ודי: אושר בסוסלנד, באתר nrg‏, 18 בינואר 2010
  6. ^ ביקורות:
    יוסף אורן, ימי חול / עינת יקיר - ריאליזם ופוסט-מודרניזם ברומאן, מגזין אימגו, 10 באפריל 2012
    מיה סלע, ספר: בעזובה דרום-תל-אביבית חיה לה משפחה שקופה, באתר הארץ, 29 ביוני 2012.
    עמרי הרצוג, "ימי חול": על כפות המנעול, באתר הארץ, 17 ביולי 2012
    יצחק לאור, זה היה פעם בניין שכולו משפחות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2012
  7. ^ עמיחי שלו, עינת יקיר: המחיצה הזאת היא מחזה, באתר ynet, 8 בפברואר 2016
  8. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, "צֶלֶם" מאת עינת יקיר: פרק לקריאה, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
  9. ^ יעל דר, ספרות שאינה מגויסת לדבר מלבד להנאתו השלמה של הילד, באתר הארץ, 6 בפברואר 2006