לדלג לתוכן

עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה
عيسى بن سلمان آل خليفة
לידה 3 ביוני 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
אל-ג'סרה, בחריין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1999 (בגיל 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנאמה, בחריין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בחריין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חסה בנת סלמאן אאל ח'ליפה (8 במאי 1949 – 6 במרץ 1999 (49 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, Mohammed bin Isa Al Khalifa, Abdullah bin Isa Al Khalifa עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • מסדר התקווה הטובה
  • לגיון הכבוד
  • מסדר פהלווי
  • מסדר הנילוס
  • Honorary Knight Grand Cross of the Order of St Michael and St George
  • מדליית הכתרת המלכה אליזבת השנייה
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (1982)
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך בחריין
16 בדצמבר 1961 – 6 במרץ 1999
(37 שנים)
נסיך הכתר של בחריין
5 ביולי 1957 – 2 בנובמבר 1961
(4 שנים ו־3 חודשים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה (בערבית: عيسى بن سلمان آل خليفة; 3 ביוני 1931 – 6 במרץ 1999) היה האמיר הראשון של בחריין מ-1961 ועד מותו ב-1999.

עיסא בן סלמאן נולד בג'אסרה (אנג') לסלמאן בן חמד אל ח'ליפה ומוזה בן חמד אל ח'ליפה, בתו של חמאד בן עבדאללה אל ח'ליפה, וירש את אביו כאמיר עם מותו בנובמבר 1961. הוא מונה ב-16 בדצמבר.

במהלך שלטונו זכתה בחריין בעצמאות מבריטניה בשנת 1971. בזמן שהממשלה שקלה בתחילה להצטרף לאיחוד האמירויות הערביות, עיסא התנגד לכך. הוא ניסה להנהיג דמוקרטיה פרלמנטרית, וגברים קיבלו זכות בחירה בבחירות לפרלמנט ב-1973, אולם באוגוסט 1975 הוא פיזר את הפרלמנט משום שסירב להעביר את חוק ביטחון המדינה מ-1974 (אנג').[1] השיטה הפרלמנטרית מעולם לא שוקמה ואילצה את האמיר להתמודד עם מחאות מהמחנות השמאלניים והאסלאמיסטיים, שהגיעו לשיאם ב-1994.

בתקופת שלטונו היה הסדר בינו לבין אחיו, השייח' ח'ליפה בן סלמאן,[2] לפיו לאחיו היה רק תפקיד דיפלומטי וטקסי, בעוד עיסא שלט בממשלה ובכלכלה כראש ממשלה.[2]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיסא בן סלמאן אל ח'ליפה הייתה אישה אחת, בת דודתו הסה בינת סלמאן אל ח'ליפה (אנג')‏ (1933–2009), בתו של סלמאן בן איברהים אל ח'ליפה. הם נישאו ב-8 במאי 1949. נולדו להם חמישה בנים וארבע בנות:

  • חמד, מלך בחריין
  • ראשד בן עיסא
  • מוחמד בן עיסא, מפקד המשמר הלאומי (אנג')
  • עבדאללה בן עיסא
  • עלי בן עיסא
  • מונירה בת עיסא
  • מרים בת עיסא
  • שייח'ה בת עיסא
  • נורה בת עיסא

במהלך 38 שנותיו כאמיר, התרחשה ההפיכה הכלכלית של בחריין לאומה מודרנית ולמרכז פיננסי מרכזי באזור המפרץ הפרסי. עם זאת, המבקרים מציינים שהוא גם פיזר את הפרלמנט, וקיבל על עצמו כוח דיקטטורי.

עיסא בן סלמאן אל ח'ליפה מת מהתקף לב ב-6 במרץ 1999 בבית הממשלה במנאמה, זמן קצר לאחר פגישה עם שר ההגנה של ארצות הברית ויליאם כהן. במותו היה בן 67.[3]

נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, הביע "עצב עמוק" למשמע הידיעה על מותו של האמיר. גם מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, הביע "עצב רב", ותיאר את האמיר כ"כוח ליציבות" באזור. הוא נקבר בבית העלמין באל-רפאה.

ירש אותו בנו הבכור, חמד בן עיסא אל ח'ליפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "Democratic test ended". Spokane Daily Chronicle. Manama. AP. 28 באוגוסט 1975.
  2. 1 2 Wright, Steven (2008). "Fixing the Kingdom: Political Evolution and Socio-Economic Challenges in Bahrain" (PDF). CIRS.
  3. ↑ Jehl, Douglas (7 במרץ 1999). "Sheik Isa, 65, Emir of Bahrain Who Built Non-Oil Economy". The New York Times. ארכיון מ-16 בינואר 2014.