עיצוב אוניברסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לעיצוב שאינו אוניברסלי: מקלדת מחשב עם תחליף עכבר מסוג כדור עקיבה, המאלצת את כל משתמשי המחשב, כולל איטרי יד ימינם להשתמש בכדור העקיבה דווקא בידם הימנית
מפה בעיצוב אוניברסלי - מפה עם תבליט הניתן למישוש ועם רמקול וכפתורי לחיצה להסברים קוליים
מערכת התמרורים היא מן היישומים הוותיקים ביותר של העיצוב האוניברסלי. התמרור שבתמונה מוצב בפולין והוא מובן היטב גם לנהגים שאינם קוראים פולנית או שאינם קוראים כלל

עיצוב אוניברסלי או תכנון אוניברסלי הוא תכנון הלוקח בחשבון את השמישות[1]. דהיינו, עיצוב אוניברסלי הוא עיצוב שמטרתו להפוך את המערכת (מבנה, מכשיר, נוהל, מערך שיעור וכיוצא בזה) לכזו שמגוון האנשים היכולים לתפעל אותה ביעילות או לקבל ממנה שירות יעיל, הוא מקסימלי. זה כולל אנשים עם לקות המצוידים או שאינם מצוידים בטכנולוגיה מסייעת.

עיצוב אוניברסלי הוא מושג יחסי ולא מוחלט. בלתי אפשרי לתכנן מערכת שתשרת ביעילות כל אדם שנולד או כל אדם שיכול להיוולד. מערכת מסוימת יכולה להיות מעוצבת אוניברסלית ביחס למרבית או לכל המערכות הדומות לה. אפשר לשפר את העיצוב האוניברסלי של מערכת אבל אי אפשר להפוך אותה למעוצבת אוניברסלית באופן מוחלט.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פותחן קופסאות שאנשים בני גילים רבים ובעלי יכולות גופניות מגוונות יכולים לתפעל אותו בקלות ובלא העזרות במכשיר נוסף, מקיים את רעיון העיצוב האוניברסלי טוב יותר מאשר פותחן קופסאות שרק גברים חסונים שאינם איטרי יד ימינם יכולים לתפעל ביעילות.
  • ספר המודפס באותיות גדולות ועם ניקוד מעוצב אוניברסלית ביחס לספר המודפס באותיות קטנות ובלא ניקוד. בספר הראשון יכולים לקרוא יותר אנשים עם לקות ראייה, ואנשים שעדיין לומדים את מלאכת הקריאה.
  • מבחן הבודק קיומו של ידע ולא את מהירות השימוש בידע יהיה מעוצב אוניברסלית אם יינתן לכל המשתתפים בו זמן מספיק לסיומו וכך אילו מהם שלקות מאובחנת או בלתי מאובחנת מאלצת אותם לכתוב מבחנים באיטיות לא יצטרכו סידור מיוחד כדי להצליח במבחן.
  • מעלית שבה רמקול מכריז על מספר הקומה, המסך עליו מופיע מספר הקומה הוא גדול, הכיתוב על הכפתורים הוא באותיות גדולות ובברייל ויש לה דלת רחבה מספיק לכניסת אנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים, היא מעלית מעוצבת אוניברסלית ביחס למעליות שאין להן תכונות כאלה.
  • אתר אינטרנט שעיצובו מתחשב בצרכי גולשים רבים ככל האפשר, כולל גולשים בעלי מוגבלות פיזית, קוגניטיבית (כולל לשונית) מגדיל את קהל הלקוחות או קהל המסתייעים באתר. תכני אתר כזה, כולל הוראות הניווט בו, כתובים בשפה נהירה ככל האפשר - ובמקרה זה עריכה לשונית טובה והבנה ליכולות השפתיות של הקהל הרחב הם חלק מדרישות העיצוב האוניברסלי. תכנים אלה יהיו ניתנים להצגה בצורות שונות עבור בעלי לקויות חושיות שונות, בין אם הם מצוידים בטכנולוגיה מסייעת ובין אם לא. ניתן יהיה לשלוט בגודל הכתב, בצבע הכתב והרקע או אפילו לשמוע את התכנים בלחיצת כפתור. במקרה של תוכן מתחלף אוטומטית, תינתן לגולש שליטה בקצב ההחלפה כך שמי שקורא לאט יוכל לקרוא את תוכן האתר. תפעול אתר כזה קל ונוח באמצעות העכבר או המקלדת - לפי בחירת הגולש. הפרסומות שבאתרי אינטרנט מסחריים מהוות קושי מיוחד עבור אנשים עם לקות ריכוז. הן לא מאפשרות לבעלי לקות זו להתרכז במה שתוכן האתר. ראו גם: נגישות אינטרנט.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתינת שוויון הזדמנויות[2].
  • נוחיות הפעלה - ציוד שמגוון רחב של אנשים יכול להפעיל הוא על פי רוב ציוד שלאדם הממוצע קל להפעיל. לדוגמה, לאדם הממוצע קל יותר לפתוח דלת קלה שגם אנשים חלשים יכולים לפתוח מאשר לפתוח דלת כבדה שאנשים חלשים אינם יכולים לפתוח. דוגמה שנייה - לאדם ממוצע נוח יותר להגיע אל הקומה השלישית של בניין שיש בו גם מעלית, גם דרגנוע וגם מדרגות רגילות מאשר לקומה השלישית של בניין שיש בו רק מדרגות רגילות.
  • מניעת הצורך בהתאמות לאנשים עם מוגבלויות:
    • פרטיות רפואית - העובדה שאין אילוץ להשתמש בטכנולוגיה מסייעת או נהלים מותאמים אישית מאפשרת שמירה על פרטיות רפואית. לדוגמה לשמירה על פרטיות: חדר מחשבים שבו כל עמדות המחשב בעלות אמצעי קלט ופלט שאנשים עם לקויות מגוונות יכולים להשתמש בהן מאלץ פחות משתמשים לשבת תחת שלט שעליו כתוב "עמדת מחשב שמורה לנכים".
    • אין חשש שהתאמות כושלות יהיו או יתפסו כאפליה.
    • אין צורך לדון באופן אישי או לנהל משא ומתן עם כל מי שדורש התאמה.
    • נתינת מענה לבעיות הנגישות של מי שלקותו אינה מאובחנת (לא מודע ללקותו, לא יכול לשלם על אבחון, לא רוצה להתאבחן או שהמומחים לא מצליחים לאבחן את הלקות שלו) או שהאבחונו אינו מדווח.
  • חיסכון:
    • כאשר יותר אנשים יכולים להשתמש בתחבורה ובציוד של מקום העבודה ישנה הגדלה של אחוז משלמי המיסים באוכלוסייה והקטנה של אחוז מקבלי הקצבאות.
    • כאשר משרתים קהל לקוחות, לא צריך לקנות ציוד מיוחד לאנשים עם לקות לצד הציוד הרגיל.
    • אדם חסר לקות שקונה ציוד לעצמו לא צריך להחליף את הציוד כאשר הוא נפצע, רוכש לקות או מזדקן.

מערכות עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעת עקרונות העיצוב האוניברסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעת עקרונות העיצוב האוניברסלי שנוסחו על ידי באי הכנס לעיצוב אוניברסלי במרכז לעיצוב אוניברסלי באוניברסיטת דרום קרוליינה[3].

  1. שוויון בשימוש – שאיפה כל אדם יהיו יכולותיו ולקויותיו אשר יהיו יוכל להשתמש במערכת ביעילות (נגישות).
  2. גמישות העיצוב – בניית המערכת כך שניתן יהיה לשנות אותה על פי המידע המצטבר מניסיון העבודה עמה ועל פי הצרכים והטעמים המשתנים של המשתמשים.
  3. פשטות ושימוש ראשוני אינטואיטיבי – שאיפה שכל משתמש יגלה בקלות כיצד להשתמש במערכת בלי קשר להשכלתו, ניסיונו הקודם, כישורי השפה שלו או רמת הריכוז שלו ברגע השימוש.
  4. ביצועיות – מניעת שגיאות אנוש במהלך השימוש במערכת:
    1. הבנתיות – הבנה (קוגניטיבית) קלה של השימוש ברמה המתקדמת (לאחר שעקרונות הביצוע הבסיסיים נקלטו אינטואיטיבית על פי הסעיף הקודם). לצורך זה המערכת, כמו גם הוראות ההפעלה שלה אמורות לכוון את המשתמש (לדוגמה, בניין ציבור שקל להבין היכן לחפש בו את השירותים הציבוריים הוא בעל ביצועיות טובה יותר מבניין ציבור בו שקשה להבין בו היכן לחפש אותם).
    2. תפיסתיות – קלות הבחנה בחלקי המערכת, קלות זיהויים וזיהוי תפקידם וקלות זיהוי המסר שבסמלים שבמערכת.
  5. סובלנות לשגיאות – שגיאות תפעול גובות מחיר נמוך והן קלות לתיקון (לדוגמה, מעבד תמלילים סובלני יותר לשגיאות מאשר מכונת כתיבה, מרפסת עם מעקה היא סובלנית יותר לשגיאות מאשר מרפסת בלי מעקה).
  6. מאמץ פיזי נמוך - שימוש תוך השקעת מאמץ מינימלי.
  7. מתאם צורה וממדים לגוף האדם – רלוונטי הן לחלקי המערכת המוצקים, הן למיקומם והן לחללים שבמערכת.

השיטה ההיוריסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה מקובלת לעיצוב אוניברסלי של מכשירים היא השיטה ההיוריסטית[4] לעיצוב אוניברסלי[5]. לשיטה זו יש עשרה כללים שיש לקחת בחשבון כשמעצבים אב טיפוס של מכשיר. אחרי העיצוב יש לתת את אב הטיפוס לביקורתם של מומחים אחדים לעיצוב אוניברסלי ולטכנולוגיה מסייעת אשר מוודים יישום טוב של אתם אותם עשרה כללים באב הטיפוס. בשלב הבא עובר אב הטיפוס שיפור עיצובי על פי הערות המומחים.

  1. נהירות מצב המערכת, כולל משוב.
  2. מתאם בין המערכת לעולם שמחוצה לה, כולל שימוש בתקשורת באופן ראלי ומקובל.
  3. שליטה קלה של המשתמש, כולל יכולת קלה לתקן שגיאות.
  4. סטנדרטיזציה והמשכיות בתוך המערכת – פעולות דומות צריכות להיעשות בדרכים דומות.
  5. מניעת שגיאות, בין אם על ידי מתן הזהרות ובין אם בעיצוב שאינו מאפשר להן להתרחש.
  6. הצגת אפשרויות הפעולה בפני המשתמש כדי שיזהה ביניהן את האפשרות בה הוא בוחר, במקום להסתמך על יכולת הזיכרון של המשתמש.
  7. גמישות ויעילות הפעלה, כולל דרכי קיצור למשתמשים מנוסים שאינן פוגעות ביעילות ההפעלה של המשתמשים המתחילים וכולל מגוון דרכים שונות לנקיטה בכל פעולה.
  8. אסתטיקה ומינימליזם, כולל מחיקת פרטים טפלים מהמידע המסופק עם המערכת וכולל אי הכללת חלקי מערכת ופעולות דלי חשיבות.
  9. תיעוד והוראות הפעלה, כולל הוראות לתקון תקלות.
  10. עניינים ייחודיים למערכת הספציפית או לתחומה שאינם נכללים בעקרונות הקודמים.

שלושת עקרונות העיצוב אוניברסלי בהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון בעיצוב אוניברסלי בהוראה הוא תכנון מראש של תכני הוראה (קוריקולום), שיטות הוראה ועזרי הוראה כך שיתאימו ל תלמידים בעלי מגוון רחב ככל האפשר של יכולות. גישה זו מצמצמת את הוצאת המשאבים על התאמות אישיות כמו גם את כישלונם הלימודי של מי שלא קיבלו התאמות.

המרכז ללקות ושילוב באוכלוסייה ממליץ על העקרונות הבאים[6] לעיצוב אוניברסלי של ההוראה, כשבראש ובראשונה הוא ממליץ על תכנון המאפשר גמישות. המרכז רואה את ההוראה בת ימינו כהוראה עצמית בתמיכת המורים ומתאים את המלצותיו לדרך הוראה זו. העקרונות:

  1. דרכי ייצוג רבות ומגוונות
    1. אפשר דרכי תפיסה מגוונות – אפשר ייצוג שמיעתי וראייתי ואפשר התאמה של הייצוג בידי התלמיד (למשל הגדלה של הפונט או שינוי צבע הכתב)
    2. אפשר שפה וסמלים מגוונים – אפשרויות לשינוי סוג אוצר המילים והסמלים, אפשרויות להבהרת התחביר ומבנה התמליל (ככל הנראה חלוקת המשפטים לפסקאות וחלוקת החומר בין הפרקים והסעיפים), אפשרויות לכוונון קידוד הקבצים, אפשרויות להבהרת התמליל בהשוואת חלקיו לתרגום לשפה אחרת, אפשרויות להבהרת רעיונות מרכזיים באופן שאינו שפתי.
    3. אפשר דרכי הבנה מגוונות – אפשרויות מגוונות לקשר את חומר הלימוד לידע קודם, אפשרויות מגוונות להדגיש עניינים שונים בחומר ואת הקשרים ביניהם, אפשרויות מגוונות לקבלת תדרוך בעיבוד מידע, אפשרויות מגוונות לתמיכה בזכירת החומר.
  2. דרכי ביטוי רבות ומגוונות
    1. ספק אפשרויות מגוונות לתנועה פיזית – אפשרויות לתגובה בתנועה, לחיפוש עצמי של חומר ולניסוי כלים בהם אוחז התלמיד, כולל פריטי טכנולוגיה מסייעת.
    2. ספק אפשרויות מגוונות להתבטאות שוטפת ולהתפתחות כישורי ביטוי – אפשרויות תקשורת דרך מדיות תקשורת, אפשרויות יצירה ופתרון בעיות, אפשרויות תרגול וביצוע.
    3. תן לתלמידים סמכויות מגוונות – סמכויות לקביעת מטרות ביניים בלימוד, אפשרויות לתכנן דרכי למידה עצמית, אפשרויות להקל בבחירת מקורות מידע, אפשרויות לפיתוח קישורים עצמיים להערכת הידיעות.
  3. דרכי השתתפות רבות ומגוונות
    1. אפשרויות מגוונות ליצירת עניין אצל התלמיד – הגדלת הבחירה העצמית והאוטונומיה, הקלת הגישה לחומר חשוב, מוצלח ואותנטי (הכוונה ככל הנראה לחומר שנכתב על ידי אנשים המכירים את תכני הלימוד באופן אישי ולא חומר שסוכם על ידי מי שקרא את כתביהם אך לא התנסה בתכנים בעצמו), אפשרויות להסרת גורמים הנותנים תחושות מאיימות או גורמים המסיחים את הדעת בעת הלימוד.
    2. אפשרויות מגוונות לשמירה על מאמצים והתמדה – אפשרויות לדרוש פחות ישיבה דמומה, אפשרויות לגיוון רמת האתגר והתמיכה, עידוד שיתופי פעולה ותקשורת, אפשרויות להגברת המשוב על השליטה בחומר.
    3. אפשרויות מגוונות עבור התלמידים לחזור למצב רוגע וריכוז – אפשרויות לבניית מטרות אישיות והבהרת הציפיות מהתלמיד, אפשרויות לתמיכה בבניית כישורים אישיים והכרת שיטות התמודדות, אפשרויות לפיתוח הערכה עצמית של ההתנהגות ויכולת הריכוז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]