לדלג לתוכן

עיצום (משפט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיצום (או סנקציה, מאנגלית: Sanction), במשפט ובהגדרה המשפטית, הוא עונש או אמצעי אכיפה אחר שנועד לתמרץ ציות לחוק או לכללים ותקנות אחרים[1]. עיצומים פליליים יכולים ללבוש צורה של ענישה חמורה, כגון ענישה גופנית או עונש מוות, מאסר, או קנסות כבדים. בהקשר של המשפט האזרחי, עיצומים הם בדרך כלל קנסות כספיים המוטלים על צד בתביעה או על עורך דינו בגין הפרת סדרי דין, או בגין שימוש לרעה בהליך המשפטי. העיצום החמור ביותר בתביעה אזרחית הוא ביטול כפוי, דחייה על הסף או מחיקת ההליך[א], של עילת התביעה של הצד הקובל, או של כתב ההגנה של הצד המשיב. משמעות הדבר היא הכרעה בכל התביעה נגד הצד שעליו הוטל העיצום ללא אפשרות ערעור או חזרה, למעט אם ערעור או משפט חוזר עשויים להיות מותרים בשל טעות הפיכה. במשפט הבינלאומי, מועצת הביטחון של האומות המאוחדות רשאית לאשר עיצומים בין-לאומיים לשמירה או השבה של השלום והביטחון הבין-לאומיים, בהתאם לפרק 41 במגילת האומות המאוחדות[2][3].

בישראל, תקנות סדר הדין האזרחי מסדירות את העיצומים שניתן להטיל ומאפשרות בין היתר לדחות על הסף ולמחוק תביעות[4], כמו גם להטיל עיצומים כלכליים על אחד מן הצדדים במקרה של שימוש לרעה בהליכי המשפט[5].

כשם עצם, המונח משמש בדרך כלל בלשון רבים (עיצומים), גם אם הוא מתייחס לאירוע בודד: אם שופט קונס צד, לא נאמר שהוא הטיל "עיצום", אלא שהטיל "עיצומים".

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרברט ליונל אדולפוס הארט, The Concept of Law, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, לונדון, 1961
  • Gerd Spittler, Norm und Sanktion. Untersuchungen zum Sanktionsmechanismus, Walter, אולטן-פרייבורג, 1967
  • נורברטו בוביו, Sanzione, Novissimo Digesto, UTET, טורינו (1969) XVI, עמ' 530–540
  • ניקלאס לומאן, Rechtssoziologie, Rowohlt, ריינבק ליד המבורג, 1972
  • אוטה וינברגר, Der Sanktionsbegriff und die pragmatische Auswirkung gesellschaftlicher Normen, H. Lenk, Hrsg., Normenlogik, Verlag Dokumentation, פולאך ליד מינכן (1974), עמ' 89–111
  • לורנס מ. פרידמן, The Legal System. A Social Science Perspective, Russel Sage Foundation, ניו יורק, 1975
  • נורברטו בוביו, Dalla struttura alla funzione. Nuovi studi di teoria del diritto, Comunità, מילאנו, 1977
  • וילהלם אוברט, On Sanctions, European Yearbook in Law and Sociology (1977), עמ' 1–19
  • הנס קלזן, Allgemeine Theorie der Normen, Manzsche Verlags- und Universitätsbuchhandlung, וינה, 1979
  • F. D’Agnostino, Sanzione, Enciclopedia del diritto, Giuffrè, מילאנו (1989) XLI, עמ' 303–328
  • אוטה וינברגר, Rechtslogik, Duncker & Humblot, ברלין, 1989
  • שארל-אלבר מוראן, Sanction, Archives de Philosophie du droit (1990) XXXV, עמ' 293–312
  • הייקה יונג, Sanktionensysteme und Menschenrechte, Haupt, ברן-שטוטגרט-וינה, 1992
  • Juan Carlos Bayon, Sanction, Dictionnaire encyclopédique de théorie et de sociologie du droit, L.G.D.J., פריז (1993), עמ' 536–540
  • Realino Marra, Sanzione, Digesto delle discipline privatistiche. Sezione civile, UTET, טורינו (1998) XVIII, עמ' 153–161

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיצום בוויקישיתוף
  1. ללא דיון נוסף בהליך

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]