לדלג לתוכן

עירית עמית כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עירית עמית-כהן

עירית עמית-כהן (נולדה ב-14 בינואר 1950 בתל אביב) היא פרופסור אמריטה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בקשרים בין שימור, תכנון ופיתוח נכסי מורשת ונופי תרבות. עמית-כהן היא נשיאת ICOMOS ישראל משנת 2012, פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עורכת השנתון "אתרים המגזין" של המועצה וחברה בוועדת השמות הממשלתית.

התמחותה של עמית-כהן בשפה ובספרות העברית, לימודיה והתמחותה בגאוגרפיה והחיבור שלה להיסטוריה, לחברה ולתרבות הארץ-ישראלית, הולידו מינוחים וגישה מחקרית מאחדת, שבאים לידי ביטוי בפרסומים רבים ובעשיה אקדמית וציבורית, שייעודה חינוך לשימור נכסי המורשת התרבותית ונופי התרבות של ישראל.

פרסומיה פונים לקהלים שונים וכוללים ספרי ילדים ונוער, רומנים היסטוריים וביוגרפיות, ספרים ופרסומים בנושא השפה העברית והמחקר האקדמי, ספרים לתיירים, וכן פרסומים ומחקרים שונים בנושאי מורשת, היסטוריה וגאוגרפיה של ארץ ישראל.

עירית עמית-כהן נולדה ב-14 בינואר 1950 לאפרים ושלומית טישלר, בגרעין הכשרה שהוקם על חלקת הכפר שייח' מוניס (בשטחו הוקם לאחר מכן מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב).

אמה שלומית היא בת למשפחת יזרעאלי, ממייסדי המושבה כנרת. סבה, אב-אמה, דוד יזרעאלי, היה חקלאי והיה ידוע כמלחין, על אף שלא ידע לקרוא או לכתוב תווים. הוא הלחין מזמורים מ"שיר השירים", פסוקים שונים מהתנ"ך ושירים עבריים. את מזמוריו שרו במקהלות, בקונצרטים שונים בארץ ונוגנו ב"קול ישראל"[1]. גם מקהלת הגברים בלונדון שרה משיריו. אשתו, חנה יזרעאלי, סבתה של עמית-כהן, הייתה מהמורות הראשונות של המושבה[2].

אמה של עמית-כהן, שלומית, למדה בסמינר בית הכרם (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין) בירושלים ובשנת 1947 הכירה את אביה של עמית כהן, אפרים טישלר, יליד ברלין שברח לשאנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה, שם שהה בגטו יחד עם פליטים יהודיים מאירופה. ב-1947 הוא אולץ לעזוב בשל אירועי המהפכה בסין וחזר לברלין למצוא את סבתו ששרדה את המלחמה. בברלין הוא השלים לימודי אדריכלות ועלה לארץ ישראל.

שלושה חודשים לאחר לידתה של כהן-עמית ב-1950, עברה משפחתה לקבוצת כנרת. אמה עבדה כמורה ואביה כאדריכל ומהנדס בניין. בשנת 1951, כאשר הייתה עמית-כהן בת שנה וחצי, נרצח אביה, אפרים טישלר, במהלך עבודתו, בידי הפדאיון הסורים[3]. אמה באותו זמן הייתה הרה עם אחיה הצעיר של עמית-כהן.

ב-1957, כשהייתה עמית-כהן בת 7 שנים, נישאה אמה בשנית ליעקב דרורי, יליד לודז' בפולין, ניצול שואה וממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, והמשפחה עברה לנהריה. בנהריה גדלה עמית-כהן עד גיל 18, ושם גם הכירה את בעלה לעתיד, רפאל עמית, ירושלמי במקור, לו נישאה בגיל 22.

בשל משיכתה לנוף, למרקמים בנויים ולסיפורים מאחוריהם ובשל אהבתה לשפה ולספרות העברית, החלה עמית-כהן בלימודי גאוגרפיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר הראשון השלימה ב-1973.

בשנת 1974 נולד בנה הבכור העיתונאי חגי עמית-כהן. בשנת 1975 שהו עמית-כהן ובן זוגה בארצות הברית לאורך ארבע שנים, שם עסקה עמית-כהן בהוראת השפה העברית וספרות עברית בבית ספר יהודי, אותו גם ניהלה. עיקר עיסוקה בשנים אלה היה בבלשנות שימושית - היא חקרה ולימדה כיצד נוצרת שפה, איך נוצרות מילים ואת השפעת השפה על החשיבה.

בארצות הברית נולדו לבני הזוג שני ילדים, ועמית-כהן החלה בכתיבת ספרי ילדים - "הרפתקה הפוכה" ו"ביפו על יד הנמל".

לאחר חזרתם לארץ התגוררו בני הזוג בתל אביב, נולדו להם שני ילדים נוספים וכעבור ארבע שנים עברו לגור ביבנה.

עם גדילת ילדיה, החלה עמית-כהן לפנות בכתיבתה לבני נוער. במחצית הראשונה של שנות ה-90 היא כתבה שלושה ספרים המיועדים לבני נוער - "פרצה בשמי בגדד", ושני ספרים בסדרת "הבריחה" שיצאו בהוצאת מלוא - "הבריחה ממנזר הגבירה השחורה" ו"הבריחה אל הטירה בהרים"; פרסמה רומן ראשון, "יהושע חנקין שתי אהבות" (1996); וכן הוציאה ספרים וסדרת קלטות וידאו העוסקים בלימוד השפה העברית.

במקביל, המשיכה ללימודי תואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. עבודת התזה שלה עסקה בחיים מרגליות קלווריסקי. את התואר השני סיימה עמית-כהן בשנת 1982, ואת הדוקטורט שלה בגאוגרפיה בנושא מדיניות ברכישת קרקע סיימה בשנת 1994. באותה שנה החלה לעבוד כמרצה במחלקה לגאוגרפיה וסביבה ובמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ולהתמחות בנושאים של שימור המורשת התרבותית והנוף הטבעי והתרבותי.

ניסיונה בכתיבה ספרותית ועיתונאית מחד ובכתיבה אקדמית ועריכת מחקרים מאידך - הולידו עיסוק של עמית-כהן בשילוב שני אופני החשיבה והכתיבה השונים, עיסוק שבא לידי ביטוי בסדרת הרצאות בשם "מחשיבת חקר לעבודת חקר", ובספרים בנושא כתיבה אקדמית שנועדו לקהילה האקדמית: "חיבור מדעי - האתגר" ו"לכתוב עבודות מחקר".

בשנת 2000 הוציאה עמית-כהן את ספרה "שלוש חתונות - מפגשים עם אורנה פורת" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר מספר על תולדות השחקנית אורנה פורת. במהלך שנות האלפיים החלה לחקור לכתוב ולפרסם ספרים ומאמרים רבים[4] בנושא נכסי מורשת התרבות ונופי תרבות במרחב העירוני והכפרי בישראל.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-90 של המאה העשרים, החלה עמית-כהן בקידום נושא החינוך במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, במסגרת תפקידה כיושבת ראש ועדת החינוך של המועצה. באותה תקופה הצטרפה כחברה ב-ICOMOS ישראל[5], השלוחה הישראלית של הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים ICOMOS, ארגון העוסק בשימור אתרי מורשת בעולם ובו מאוגדים מומחים היועצים לוועדה למורשת עולם שבחסות אונסק"ו.

ייעצה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז בהכנת מסמך המדיניות לשימור אתרים בשטחים פתוחים. מקדמת סקרים יישוביים במגזר העירוני והכפרי לזיהוי אלמנטים היסטוריים הראויים לשימור. יוזמת כינוס ארצי שנתי לשימור מורשת התרבות בישראל.

החל משנת 2012 מכהנת כהן-עמית כראש המחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן ועומדת בראש תוכנית לתואר שני "שימור, תכנון ופיתוח נוף ונכסי תרבות". כיום, מכהנת עמית כהן כנשיאת ICOMOS ישראל, כעורכת השנתון "אתרים המגזין" של המועצה לשימור אתרי מורשת וכחברה בוועדת השמות הממשלתית.

במהלך השנים הוציאה כהן-עמית ספרי ילדים ונוער, ספרות אקדמית להוראת השפה העברית והמחקר המדעי, רומנים היסטוריים-ביוגרפיים, ספרים לתיירים וכן, ספרים בנושא מורשת, היסטוריה וגאוגרפיה של ארץ ישראל.

ספרי ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "הרפתקה הפוכה - ואם תרצו, מעשה בגדעון והתולעת" (1980), הוצאת אחיעבר. סיפור שמסופר פעמיים: מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה.
  • "ביפו על יד הנמל", הוצאת מודן - אחד השירים בספר זה, "משה ומוסא ליד הנמל", הולחן על ידי רמי קליינשטיין ובוצע על ידי קליינשטיין ו אמל מורקוס במהלך פרויקט לקירוב ילדים ישראלים וערבים של נעמ"ת. הספר ראה אור בתקופת האינתיפאדה הראשונה ועוסק בדו-קיום בין יהודים לערבים[6]
  • "פרצה בשמי בגדד" (סופר שותף שלמה נקדימון) (1991), הוצאת ידיעות אחרונות. סיפור המתרחש על רקע מלחמת המפרץ. הספר עוסק בתחום המחשוב, הטכנולוגיה והוירוסים ומנסה לספק מענה לשאלה כיצד במלחמת המפרץ הצליחו המטוסים להפציץ את הכור בעיראק, למרות השמירה החזקה.
  • "הבריחה ממנזר הגבירה השחורה" (1994), הוצאת מלוא.
  • "הבריחה אל הטירה בהרים" (סופר שותף דוד קדם) (1996), הוצאת מלוא.

ספרות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "עוברים לעברית חלק א': לימוד עברית לבני נוער דוברי שפות זרות". (סופרת שותפה עדנה רזי) (1992), הוצאת מטח בשיתוף הסוכנות היהודית ומשרד החינוך.
  • "עוברים לעברית חלק ב': לימוד עברית לבני נוער דוברי שפות זרות". (סופרת שותפה עדנה רזי) (1993), הוצאת מטח בשיתוף הסוכנות היהודית ומשרד החינוך.
  • "שחק אותה בעברית" (סופרת שותפה חנה הרוסי), הוצאת דיונון.
  • "חיבור מדעי - האתגר" (סופרת שותפה עידית וולפה) (1994), הוצאת דיונון.
  • "לכתוב עבודת מחקר - כלים וכללים: מיומנויות לכתיבת עבודות עיוניות בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה" (סופרת שותפה עידית וולפה) (1998), הוצאת דיונון.

רומנים היסטוריים-ביוגרפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "יהושע חנקין - שתי אהבות" (סופרת שותפה רות קרק) (1996), הוצאת מלוא. רומן היסטורי על חייו של חנקין, נאמן לעובדות היסטוריות, המפגיש את הספרות עם האקדמיה.
  • "שלוש חתונות - מפגשים עם אורנה פורת", הוצאת הקיבוץ המאוחד (2000). רומן היסטורי על חייה של השחקנית אורנה פורת, שבן זוגה הוא אח של אמו של בעלה של עירית כהן-עמית.

ספרי מורשת, היסטוריה וגאוגרפיה של ארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "החידה מאחורי הברושים" (2006), הוצאת מאגנס ואופוס - חוות וחברות מטעים במישור החוף בתקופת המנד"ט.
  • "עברית וישראל צעדים ראשונים" (2008), הוצאת אחיאסף - בשיתוף עם נגה פרי, ספר לתייר בישראל המדריך את הקורא כיצד ללמוד את השפה "דרך הרגליים". הספר תורגם גם לאנגלית.
  • "תל אביב. עיר גלויה" (סופרים שותפים יוסי גולדברג ושולה וידריך) (2009), הוצאת אחיאסף.
  • "נופי תרבות בישראל (סופרים שותפים אביעד שר-שלום, אבי ששון, רפי רייש ויובל פלד) (2010). הוצאת הוועד הישראלי לאונסק"ו. ספר הסוקר את נופי התרבות בישראל המייצגים את היצירה המשולבת של אדם וטבע.
  • "השרון וכל נתיבותיו" מחברת משותפת רינה רייניץ עידן. עורך: ניר מן (2013), הוצאת יד יצחק בן צבי. חידת חבל השרון ואתריו.
  • Zionism and free Enterprise, The Story of Entrepreneurs in Citrus Plantations in Palestine (2012). De Gruyter and Magnes
  • "חצר הקיבוץ - ערכים ונכסים" (2014), הוצאת יד טבנקין - על נכסי המורשת והתרבות של החברה הקיבוצית כתוצאה ממחקר שנערך בשנים 2007–2009 בעשרים קיבוצים ברחבי הארץ. הספר מציג תפיסת עולם שונה מהמקובל בעולם השימור. תפיסה לפיה ראשית יש להכיר את הערכים החברתיים של התרבות ורק לאחר מכן לעסוק בהיבטים הפיזיים של השימור.

מאמרים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילותה האקדמית, עמית-כהן פרסמה מחקרים ומאמרים שראו אור בכתבי עת כגון: קתדרה, אופקים בגאוגרפיה, Land Use Policy, Landscape and Urban Planning, GeoJournal, Journal of Cultural Heritage ועוד[4]. בין פרסומיה הבולטים ניתן למנות:

פרסומים מרכזיים בכתבי עת מדעיים בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. עירית עמית (1989), תוכניות להתיישבות יהודית בסנג'אק עכו, קתדרה 49: 116-103.

2. עירית עמית (1989), חיים מרגלית קלווריסקי יוצר ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי, יהדות זמננו 5: 152-137.

3. עירית עמית (1993), מקומו של ההון הגדול בעיצוב השרון במחצית השנייה של העשור השני של המאה העשרים, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל י"ד: 141-122.

4. עירית עמית (1995), פרשה נעלמה - יפה נוף, מושבה שלא נוסדה, קרקע 39: 79-67.

5. עירית עמית (1998), המאבק על הקרקע מדיניות קרקעית בתקופת המנדט, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ט"ו: 178-151.

6. עירית עמית (1999), זעקי ארץ אבודה, רבעון לאדריכלות ישראלית 37: 18-14.

7. עירית עמית (2001), תולדות קנייה אחת ועוד אחת – התחרות על הקרקע והיבטיה השונים בתקופת המנדט, אופקים בגאוגרפיה 53: 19-40.

8. עירית עמית (2001), מקנדה לארץ הקודש – קווים לדמותם של משקיעים יהודים קנדיים בארץ-ישראל בשנות העשרים של המאה העשרים, הציונות מאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל כג: 139-109.

9. עירית עמית ועמרם גבריאל (2002), שימור ופיתוח – הקשר בין תמורות במרכז הישן של תל אביב לבין שימור, מחקרים בגאוגרפיה של ישראל ט"ז: 316-289.

10. נפתלי גולדשלגר, עירית עמית ומקסים שושני (2003), רעיונות ירוקים בשנות העשרים של המאה העשרים: תכנון שכונת אחוזה בחיפה, קתדרה 109: 110-87.

11. עירית עמית ואיתמר בן-דוד (2003), חזות ותדמית – לבנת הסיליקט וביטוייה בנוף הבנוי של המרכז הישן של תל אביב, ירושלים וארץ-ישראל 1: 224-197.

12. עירית עמית-כהן ותמר טוכלר (2004), קשרי גומלין בין יזמה פרטית להון ציבורי: המקרה של מישור חוף יהודה, ציון סט (ד): 458-431.

13. עירית עמית-כהן (2004), מעמדם, ערכם ושימורם של נכסי מורשת תרבותית בנויה במושבים, אופקים בגאוגרפיה 59: ;149-129.

14. עירית עמית-כהן (2005), בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114: 71 – 98.

15. עירית עמית-כהן (2005), עיר גנים - עפולה, חזון ומציאות, אופקים בגאוגרפיה 63: 94-106.

16. עירית עמית-כהן (2006), נופי מורשת תרבות בקיבוצים: ערכים, נכסים, שימור ופיתוח כלכלי. אופקים בגאוגרפיה 66:154 – 175.

17. עירית עמית-כהן (2009), שרידים מספרים, חוות מרדכי – 'להקדים את המחקר השיטתי להתיישבות המעשית', קתדרה 131:עמ' 118 – 128.

18. עמית-כהן עירית ושלהב יוסי (2011), שלבים וכרזות כמעצבי מרחב תרבות: נוסטלגיה מול עבר נוכח. בתוך: סופר ארנון, מעוז יעקב וכהן-ספר רונית (עורכים) תבניות נופים תרבותיים. חיפה: אוניברסיטת חיפה קתדרת חייקין לגא ואסטרטגיה: 183 – 203.

19. עמית-כהן עירית ואלון קובי (2011). תפיסת מקום והשלכות על יחס למקום: המקרה של ערי הפיתוח בנגב המערבי, אופקים בגאוגרפיה 77: 89 - 109.

20. מרואני צעירה ועמית-כהן עירית (2012), מודלים של שטחים פתוחים, סקירה השוואתית, אופקים בגאוגרפיה 78: 153 – 180.

21. חלמיש לשם ריקי ועמית-כהן עירית (2012). גישור ונוף תרבות: הקונפליקט, ההסכם וההשלכות החברתיות. אופקים בגאוגרפיה 78: 82 – 102.

22. עירית עמית-כהן ואיתמר בן דוד (2012) מכלולי מורשת של ההתיישבות העובדת ויחסם למערך השטחים הפתוחים: המקרה של מישור החוף המרכזי בישראל. אופקים בגאוגרפיה 82-81: 143 – 172.

23. עירית עמית-כהן ויוסי ויטריאול (2013). מארג מוטה שימור – מפגשים בין נכסי מורשת תרבות בנויה ושטחים פתוחים. תכנון 10 (1): 165 – 185.

24. רון שפיר ועירית עמית כהן (2014), 'רגע גדול' או אפיזודה חסרת השפעה: קו הרכבת יפו-ירושלים – המחקר ההיסטורי-ציוני וחלקו בעיצוב זיכרון קיבוצי. אופקים בגאוגרפיה 86: 44-25.

פרסומים מרכזיים בכתבי עת מדעיים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Irit Amit (2000), Economic and Zionist Ideological Perceptions: Private Initiative in Palestine in the 1920s and 1930s, in: Middle Eastern Studies 36 [2]: 82-102.

2. Irit Amit-Cohen (2005), Synergy between urban planning, preservation and functional changes in the old center, the case of Tel Aviv Jaffa. Land Use Policy. Vol. 22 [4] : 291-300.

3. Naftali Goldshlager, Irit Amit-Cohen (Maxim Shoshany) (2006), A Step Ahead of Time: Allocation and Preservation of Private Open Space in 1920s – the Case of a Garden Suburb in Israel. GeoJournal 67: 57-69.

4. Tseira Maruani and Irit Amit-Cohen (2007). Open space planning models: a review of approaches and methods. Landscape and Urban Planning 81 [1-2]: 1-13.

5. Irit Amit-Cohen (2008), 'Silicatscape' – Preservation of A Building Material in the Landscape of the Old Urban Center: The Case of Silicate Brick and Urban Planning in Tel Aviv-Jaffa, Journal of Cultural Heritage 9: 267-275.

6. Tseira Maruani and Irit Amit-Cohen (2009), The Effectiveness of the Protection Riparian Landscapes in Israel. Land Use Policy 26: 911-918.

7. Keren Metrany and Irit Amit-Cohen (2009), The Heritage of Modern Movement in Tel Aviv – Spatial Distribution versus Public Consciousness. In: Tel Aviv 100 Years, DOCOMOMO 40: 83-88.

8. Yafit Cohen, Irit Amit-Cohen, Aviuh Cohen and Maxim Shoshani (2009), Least Cost Path for Green Corridors Delineation in Metropolitan Margins: the Distance Weighting Effects, Journal of Spatial Science 54 [1]: 63-78.

9. Tseira Maruani and Irit Amit-Cohen (2010), Patterns of development and conservation in agricultural lands - the case of the Tel Aviv metropolitan region 1990-2000. Land Use Policy 27: 671-679.

10. Irit Amit-Cohen (2010). Contested landscape: the case of the olive trees. RG Revija Geografijo 7 (Journal for Geography): 147-161.

11. Maruani Tseira and Amit-Cohen Irit (2011), Characteristics of development entrepreneurship and their relations to open space conservation. Land Use Policy 28: 887-897.

12. Leshem-Halamish Riki and Amit-Cohen Irit (2013). Mediation Agreement to Resolve an Environmental Conflict and its Social Implications – The Case of Wadi Zalmon (Israel National Park)" GeoJournal 78 (2): 373-387

13. Amit-Cohen Irit (2012), Cultural Heritage in the Kibbutz: Values, Assets and Attitudes. Horizon in Geography (Themes in Israel Geography) 79-80: 210-225.

14. Amit-Cohen Irit (2012), The Status of Vernacular Heritage in the Kibbutz: Attitudes to its Development. Horizon in Geography 81-82: 7-19.

15. Tseira Maruani and Amit-Cohen Irit (2013), Marketing landscapes: The use of landscape values in advertisements of development projects. Landscape and Urban Planning 114: 92– 101.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עירית עמית כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]