עירית קינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ד"ר עירית קינן היא ראש התוכנית לתואר שני בחינוך חברה ותרבות בית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים שבאור יהודה, מנהלת ארגונים חברתיים ופעילה חברתית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירית קינן נולדה ליעקב ז'אק ורבקה קלדרון, ניצולי השואה. עם עלייתם לישראל עברתו את שמם לקדרון.

בעלת תואר ראשון בחינוך והיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב (1980), תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב (1994), ובוגרת המכללה לביטחון לאומי (1996).

הייתה בין המייסדים של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל בשנת 1997, ושימשה במשך 5 שנים כמנכ"לית המרכז.

בשנת 2002 מונתה קינן ליועצת לאחריות חברתית באוניברסיטת חיפה. במסגרת תפקיד זה הקימה צוות מיוחד לטיפול בנושא של עובדי קבלן וחברות כוח אדם, על מנת לשפר את זכויותיהם הסוציאליות, לקדם קביעות בעבודה ותנאי שכר. כמו כן הייתה בין יוזמי "כנס חיפה לאחריות חברתית".

בשנת 2007 הקימה את העמותה "קו משווה" בשיתוף עם דב לאוטמן, שמטרתה עידוד התעסוקה של אקדמאים ערבים ישראלים.

בשנת 2009 שהתה כחוקרת אורחת במרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו יורק, וכן העבירה קורסים בנושאי צדק חברתי ואחריות תאגידית כמרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

עבודתה האקדמית עוסקת בחברה הישראלית, בהיבטים שכורכים סוגיות היסטוריות ועכשוויות עם אחריות חברתית, רב תרבותיות, צדק חברתי ופיוס אתני ולאומי. היא פרסמה מאמרים רבים בנושאים אלה בכתבי עת מדעיים ומקצועיים ובאמצעי התקשורת.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר עירית קינן היא מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, בו היא עומדת בראש התוכנית לתואר שני בחינוך חברה ותרבות. בנוסף, היא מכהנת כחברת הנהלה וכראש התוכנית לאחריות חברתית במכון לאחריות אזרחית של המרכז. עבודתה האקדמית עוסקת בחברה הישראלית, בהיבטים שכורכים סוגיות היסטוריות ועכשוויות עם אחריות חברתית, רב תרבותיות, צדק חברתי ופיוס אתני ולאומי.

ספרה, לא נרגע הרעב, ניצולי השואה ושליחי ארץ ישראל, גרמניה, 1945-1948, על ניצולי השואה וחייהם במחנות העקורים אחרי מלחמת העולם השנייה זכה בפרס יצחק שדה. ספרה השני "כאילו היא פצע נסתר: טראומת מלחמה בחברה הישראלית", ייצא לאור בינואר 2012 בהוצאת עם עובד.

פעילות ציבורית-חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל הקריירה שלה מקפידה עירית לשלב את עבודתה האקדמית עם עשייה חברתית וציבורית.

בין היתר, היא כיהנה כיועצת לנשיא אוניברסיטת חיפה לאחריות חברתית וכיו"ר כנס חיפה לאחריות חברתית; הייתה המנהלת המקימה של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל בתל אביב, שנוסד לאחר רצח ראש הממשלה; והיא היוזמת של עמותת "קו משווה", לקידום שוויון הזדמנויות בתעסוקה לאקדמאים ערבים, אותה יסדה לפני מספר שנים בשיתוף עם מר דב לאוטמן, והיא חברה פעילה בוועד המנהל שלה גם כיום. קינן חברה בתנועת "נשים עושות שלום".[1]

מאמרים והרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינן פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים ומקצועיים בנושאי עבודתה, בעיקר טראומה על רקע לאומי, אחריות חברתית, זיכרון השכול, זכויות האדם ושיתופי פעולה בין יהודים לערבים. כמו כן היא משתתפת ומרצה בכנסים מדעיים ומקצועיים בנושאים אלה. בין השאר השתתפה בכנס הרצליה השלישי.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עירית קינן באתר "נשים עושות שלום".
  2. ^ מיה סלעזוכי פרס שפירא: עירית קינן ויגיל לוי, באתר הארץ, 25 ביוני 2013.