עיר אפלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר אפלה
Dark City
כרזת הסרט עיר אפלה
כרזת הסרט עיר אפלה
בימוי אלכס פרויאס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלכס פרויאס
אנדרו מייסון
מיכאל דה-לוקה
בריאן וויטן
תסריט דייוויד ס. גויר, לים דובוס, אלכס פרויאס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אאוג'ניו אלאביזו
נינו בראליי
שחקנים ראשיים רופוס סוול
ויליאם הרט
קיפר סאת'רלנד
ג'ניפר קונלי
מוזיקה אניו מוריקונה
צילום דריוס וולסקי
מדינה אוסטרליה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ניו ליין סינמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה New Line Cinema
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1998
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נאו-נואר, סרט דיסטופי, פילם נואר, סרט אימה, סרט מדע בדיוני, סרט מותחן, arthouse science fiction film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $27,000,000
הכנסות $27,200,316
הכנסות באתר מוג'ו darkcity
פרסים
  • פרס ברם סטוקר לתסריט הטוב ביותר (אלכס פרויאס)
  • פרס סאטורן לסרט מדע בדיוני
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיר אפלהאנגלית: Dark City) הוא סרט מדע בדיוני אשר נכתב ובוים בידי אלכס פרויאס ויצא לאקרנים ב-1998. הסרט לא זכה להצלחה מסחרית, אך הפך עם השנים לסרט פולחן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון מרדוק (רופוס סוול) מתעורר באמבטיה בבית מלון, סובל ממה שנראה כאיבוד זיכרון. הוא מקבל שיחת טלפון מד"ר דניאל שרבר (סאת'רלנד), אשר קורא לו לברוח מהמלון מפני קבוצה של גברים שרודפים אחריו. במהלך השיחה הטלפונית, ג'ון מגלה את גופת אישה שרועה לצדו, ועליה סימנים גסים של רצח פולחני, ולידה סכין מגואל בדם. מרדוק בורח מהמקום, בדיוק כשקבוצה של גברים (המכונה "הזרים") מגיעה לחדר. בסופו של דבר הוא מגלה את השם האמיתי שלו, ומוצא את אשתו אמה (קונלי). מרדוק מוצא עצמו מבוקש ונרדף על ידי המשטרה בשל שורה של מעשי רצח שבוצעו לכאורה על ידיו, מפקח המשטרה פרנק בומסטד (הרט) חושד כי מרדוק הוא רוצח סדרתי. בזמן שהוא נרדף על ידי הזרים, מרדוק מגלה שיש לו פסיכו-סמכויות כמותם, הוא משתמש בכוחות האלה כדי לברוח מהם. מרדוק עובר על פני העיר, אשר חווה לילה נצחי. הוא רואה אנשים שוקעים באופן זמני לתרדמת בחצות, כאשר הזרים פועלים לעצור את הזמן ולשנות את הנוף העירוני, כמו גם את זהותם של אנשים וזיכרונותיהם. מרדוק מטיל ספק באמיתות הסביבה העירונית שלו, ומגלה, דרך רמזים וראיונות עם בני המשפחה שלו, כי הוא הגיע מעיר החוף הנקראת של-ביץ' (חוף הצדפים). ניסיונות למצוא דרך אל מחוץ לעיר כדי להגיע לשל-ביץ' לא מצליחים לצאת לפועל עקב חוסר מידע אמין מכל מי שהוא פוגש. בינתיים, הזרים, המופרעים בתוכניותיהם על ידי נוכחותו של מרדוק, מזריקים לאחד מהם, מר יד (או'בריין) את זכרונותיו של מרדוק, על מנת שילמד לחשוב כמותו וכל למצוא אותו.

מרדוק בסופו של דבר מוצא את בומסטד, הנאלץ להכיר בחפותו של מרדוק שכן למרדוק שאלות להן המפקח לא מסוגל להשיב כמו השאלה "מתי היה אור לאחרונה בעיר?". הם מוצאים את ד"ר שרבר ומתעמתים עמו. הוא מסביר להם כי הזרים הנמצאים בסכנת הכחדה הם חוצנים טפילים המשתמשים בגופות בני אדם כמארחיהם. כמו כן הזרים מבצעים ניסויים בבני אדם כדי לנתח את האינדיבידואליות שלהם, בתקווה להשיג כמה תובנות שאולי יעזרו לגזע שלהם לשרוד, באמצעי לילות הם עוצרים את הזמן ומבצעים שינויי זהות וזכרונות אצל בני האדם בתהליך הנקרא בפיהם כוונון. שרבר מגלה אצל מרדוק תופעה חריגה, שכן מרדוק התעורר בשוגג במהלך תהליך הכוונון בחצות, כאשר שרבר היה באמצע עיצוב זהותו כרוצח. שלושת הגברים יוצאים למצוא את של-ביץ', אשר בסופו של דבר מתברר כשלט בודד בקצה העיר. מרדוק המתוסכל, פורץ דרך הקיר, וחושף חור לחלל החיצון. באותו רגע מופיעים מולם הזרים, המחזיקים כבת ערובה את אמה. במאבק שהתפתח, בומסטד, יחד עם אחד הזרים, נופלים דרך החור אל תוך החלל.

הזרים מביאים את מרדוק למשכנתם התת-עירוני ומצווים על ד"ר שרבר לחבר את מרדוק לזיכרון הקולקטיבי שלהם, מתוך אמונה שמרדוק יכול להיות התשובה הסופית לחיפושים שלהם. שרבר מחליף בזריזות את מזרק הזכרונות שקיבל מהם במזרק המוסתר בכיסו של מרדוק מאז פגישתם האחרונה, (מזרק שהוא מנסה לדחוף לידיו מאז ראשית העלילה) המזרק מבצע הוספת זיכרונות כוזבים למרדוק, הזכרונות מלמדים בשניות את מרדוק את כל המידע על הזרים והמכונות שלהם ומרדוק מגלה את כוונותיהם ואת כוחו לעצור בעדם. מרדוק מתעורר, ומבין באופן מלא את היכולות שלו, הוא משחרר את עצמו, נלחם בזרים, ומצליח להביס את המנהיג שלהם מר ספר (ריצ'רדסון) בקרב שמתנהל בשמי העיר. כשהקרב מסתיים ד"ר שרבר מידע אותו, כי אישיותה של אמה "כווננה" מחדש על ידי הזרים ולא ניתן לשחזר אותה בתוך גופה, שכן המעבדה של הזרים נהרסה בקרבות, מרדוק מנצל את הכוחות החדשים שלו ויוצר חוף ואוקיינוס סביב העיר, שיכלול גם את של-ביץ'. בדרכו לשם הוא נתקל במר יד ומסביר למר יד כי הזרים מחפשים במקום לא נכון אחר האנושיות וכי היא איננה במוח. מרדוק פותח את הדלת המובילה אל מחוץ לעיר ויוצא לראות את הזריחה שהוא ברא. מעבר לדלת משתרע המזח, שם הוא מוצא את האישה שהוא אותה הוא מכיר בתור אמה, עם זיכרונות חדשים וזהות חדשה תחת השם אנה. מרדוק ואנה הולכים לשל-ביץ', והקשר ביניהם מתחיל מחדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]