עישון פסיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עשן טבק בפאב אירי לפני שחוק נגד עישון נכנס שם לתוקף

עישון פסיבי (SHS, עישון כפוי, עישון סביבתי, עישון מיד שנייה) מתרחש כאשר אנשים שאינם מעשנים שואפים בצורה פסיבית עשן סיגריות או טבק, שמעשנים אנשים אחרים הנמצאים בסמוך.

עשן סיגריות מכיל יותר מ־7,000 כימיקלים, מתוכם מאות מוגדרים כרעילים,[1] בעקבות כך הוא גורם למחלות, נכות ומוות.[2][3] כאשר אדם מעשן סיגריה, שלושה רבעים מהעשן משתחרר לסביבתו של האדם, כאשר רק רבע ממנה נשאף לגופו. הסכנות הבריאותיות של עישון פסיבי הן קונצנזוס מדעי.[4][5][6] סיכונים אלו היו מוטיבציה מרכזית לחוקים נגד עישון במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים מקומיים, כולל מסעדות, ברים, מועדוני לילה ושטחים ציבוריים פתוחים.[7]

בסקר של ארגון הבריאות העולמי התלוננו 35% מהישראלים כי הם חשופים לעישון פסיבי.[8]

עשן שיוצא מצד הסיגריה אינו עובר במסנן. גורם זה הוא אחד מהסיכונים בעישון פסיבי

מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.[9] על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן אפילו חשיפה קצרה לעישון פסיבי עלולה לגרום לנזק כלשהו לבריאות, כך שהדרך היחידה למנוע את הנזק לחלוטין הוא למנוע חשיפה לעשן לחלוטין על ידי הגדרת אזורים נטולי עישון סיגריות. מחקרים שבחנו את השפעתם של יצירת סביבה סטרילית לעישון הראו שיש לה מספר ערכים מוספים, דוגמת הגברת סיכויים בגמילה מעישון וגורם לירידה בסיכוי להתחיל לעשן.[1]

מתוך 6 מיליון בני אדם שמתים בשנה ברחבי עולם מעישון, יותר מ־600 אלף מתים כתוצאה מעישון פסיבי.[8] במדינת ישראל מתוך כ־8,000 איש שמתים מעישון מדי שנה, כ־800 מתים כתוצאה מעישון פסיבי.[10]

בטווח הקצר – העישון הכפוי גורם לגירוי בעיניים, כאב ראש, בחילה, שיעול וסחרחורת.[11][12]

הסיכונים בעישון פסיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזהרה: תמונה קשה לצפייה - תמונה של איבר מנותח
הגדלה

עישון פסיבי גורם למחלות דומות לאלו שגורם העישון הישיר, כולל מחלה קרדיווסקולרית, סרטן הריאה ומחלות נשימה.[2][3]

סרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן שנערך בשנת 2004 הגיע למסקנה כי עישון פסיבי מסרטן. סוגי הסרטן העיקריים להם הוא גורם:[13]

הסכנות בעישון. עישון פסיבי גורם למחלות זהות

פגיעה במערכת הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי מהווה סיכון למחלות לב, הפחתה בקצב הלב ואוטם שריר הלב (התקף לב).[20]

  • מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי עישון פסיבי מגביר את הסיכון לטרשת עורקים.[21]
  • עישון פסיבי קשור גם לעלייה בסיכון לשבץ מוחי.[16] הסיכון לאירוע מוחי עולה ב־20%-30%.[16]
  • מחקר שנערך ביפן הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון פסיבי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב.[16]

בעיות בריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי גורם לבעיות בריאה.

ליקוי קוגניטיבי ודמנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חשיפה לעישון פסיבי עלולה להגביר את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית ודמנציה אצל מבוגרים בני 50 ומעלה. אצל ילדים שנחשפו לעישון פסיבי מופחת אוצר המילים וכישורי הנימוק בהשוואה לילדים שאינם חשופים וכן קיימים אצלם ליקויים קוגניטיביים ואינטלקטואליים כלליים.[23]

בריאות הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עישון פסיבי מגביר את הסיכון למחלות אלרגיות בקרב ילדים ומתבגרים.[27]
  • עישון פסיבי מגביר את הסיכון לסוכרת מסוג 2.[28]
  • עישון פסיבי מגביר את הסיכון ל־Neisseria meningitidis (ניסריה מנינגיטידיס) ול־Streptococcus pneumoniae (פנאומוקוק).
  • עישון פסיבי מגביר את הסיכון לדלקת חניכיים.[29]
  • עישון פסיבי מגביר את הסיכון למוות. ההערכה היא כי עישון פסיבי הורג 53,000 לא־מעשנים בשנה, מה שמציב אותו במקום השלישי ברשימת סיבות המוות שניתנת למניעה בארצות הברית.
  • עישון פסיבי גורם לבעיות בעור: סקירה שיטתית ומטא־אנליזה משנת 2016 מצאו כי עישון פסיבי מוביל לשיעור גבוה יותר של אטופיק דרמטיטיס.[30]

טווח קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי גורם בטווח קצר לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.[16]

סיכונים לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי מסוכן במיוחד לתינוקות ולילדים, כיוון שמערכת הנשימה והריאה[31] שלהם צרה ומערכות החיסון שלהם אינה מפותחת מספיק. דרכי הנשימה הצרות גורמות להם לנשום מהר יותר, ולכן הם עלולים לשאוף הרבה יותר כימיקלים מזיקים מעשן הסיגריה.[32]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2010, כ־600 אלף בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מעישון פסיבי.[61] מדובר באחד מתוך מאה מקרי מוות ברחבי העולם. מחקר עולמי ראשון בנושא עישון פסיבי הגיע גם למסקנה כי 165,000 ילדים מתים מדי שנה כתוצאה מעישון פסיבי.

עישון פסיבי בסיגריה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשן סיגריה אקטרונית

חלק מהתרסיס שנוצר בסיגריות אלקטרוניות משוחרר לסביבה ועלול לגרום לעישון פסיבי ולעישון מיד שלישית לחומרים רעילים ומסרטנים ידועים שנמצאו באדי סיגריות אלקטרוניות.[62][63] לפי סקירת מחקרים נרחבת משנת 2016 לגבי עישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות, חשיפה פסיבית לחומרים כימיים שונים שנפלטים במהלך עישון סיגריות אלקטרוניות, עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, בהן פגיעה במערכת הנשימה והלב.[64] מחקר אחר הראה כי אדי הסיגריות האלקטרוניות גורמים נזק לתאי הגוף, גם ללא ניקוטין.[65]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לעישון פסיבי לפי גיל, גזע ורמת עוני בארצות הברית בשנת 2010

מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי אנשים שאינם מעשנים הנחשפים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון לבעיות בריאות רבות מאלו המופיעות בעישון ישיר.

בשנת 1992, סקירה העריכה כי נכון לתחילת שנות השמונים עישון פסיבי אחראי ל־35,000 עד 40,000 מקרי מוות בארצות הברית מדי שנה.[66] הגידול המוחלט בסיכון למחלות לב עמד על 2.2%, בעוד שאחוז הסיכון המיוחס (אנ') היה 23%. במטא־אנליזה משנת 1997 נמצא כי חשיפה לעישון פסיבי העלתה את הסיכון למחלות לב ברבע,[67] ושתי מטא־אנליזות משנת 1999 הגיעו למסקנות דומות.[68][69]

עדויות מראות כי עשן זרם צד (אנ'), המרכיב העיקרי של עישון פסיבי, רעיל פי 4 מעשן ישיר. עובדה זו ידועה לתעשיית הטבק מאז שנות השמונים, אולם היא שמרה על ממצאיה בסוד בכדי שלא לפגוע במכירות.[70][71][72][73] כמה מדענים סבורים כי הסיכון בעישון פסיבי, ובמיוחד הסיכון לפתח מחלת לב איסכמית, עשוי להיות גבוה באופן משמעותי.[74]

בשנת 1997, מטא־אנליזה הצביעה על קשר בין חשיפה לעישון פסיבי לסרטן ריאות. העלייה בסיכון נאמדה בכ־24% בקרב אנשים שאינם מעשנים שגרו עם מעשן.[75] בשנת 2000 דווח על עדויות להטיה בפרסום במחקרים שנכללו במטא־אנליזה זו. עוד הגיעו למסקנה כי לאחר תיקון ההטיה בפרסום, והנחה ש־40% מכלל המחקרים אינם מפורסמים, סיכון מוגבר זה ירד מ־24% ל־15%.[76] מסקנה זו נערכה על בסיס ההנחה ש־40% מכלל המחקרים לא פורסמו, מדובר בהנחה "קיצונית".[3] בשנת 2006 נותחו מחדש הנתונים ממטא־אנליזה זו כדי להסביר את הטיית הפרסום והוערך כי הסיכון היחסי לסרטן ריאות בקרב אלה שנחשפו לעישון פסיבי היה פי 1.19, מעט נמוך מהאומדן המקורי.[77] במטא־אנליזה משנת 2000 נמצא סיכון יחסי של פי 1.48 לסרטן ריאות בקרב גברים שנחשפו לעישון פסיבי, וסיכון יחסי של פי 1.16 בקרב אלה שנחשפו אליו בעבודה.[78] מטא־אנליזה נוספת אישרה את הממצא של סיכון מוגבר לסרטן ריאות בקרב נשים שנחשפו לעישון פסיבי של בני זוגם בשנה שלאחר מכן. הוא מצא סיכון יחסי לסרטן ריאות של פי 1.29 לנשים שנחשפו לעישון פסיבי מבני זוגן.[79] מטא־אנליזה משנת 2014 ציינה כי "הקשר בין חשיפה לעשן פסיבי לבין הסיכון לסרטן ריאות מבוסס היטב".[80]

מיעוט של אפידמיולוגים התקשה להבין כיצד לעשן פסיבי, המדולל יותר מעשן בשאיפה פעילה, יכולה להיות השפעה שהיא חלק כה גדול מהסיכון הנוסף למחלות לב כליליות בקרב מעשנים פעילים.[81][82] הסבר מוצע אחד טען כי עישון פסיבי אינו רק גרסה מדוללת של עשן "רגיל", אלא בעל הרכב שונה עם חומרים רעילים יותר לגרם של חלקיקים כלליים.[81] נראה כי עישון פסיבי מסוגל לעורר את באופן חריף מחלות לב וכלי דם (אטרתרומבוזיס) ועשוי גם להשפיע לרעה על חולים הסובלים מתסמונות כליליות חריפות.[83]

בשנת 2004, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי סקרה את כל הראיות המשמעותיות שפורסמו הקשורות לעישון טבק וסרטן. היא הסיקה כי קיים קשר מובהק סטטיסטי ועקבי בין הסיכון לסרטן הריאות אצל בני זוג מעשנים וחשיפה לעשן טבק יד שנייה מבן הזוג המעשן. הסיכון העודף הוא בסדר גודל של 20% לנשים ו־30% לגברים.

מטא־אנליזות שנערכו לאחר מכן אישרו את הממצאים הללו.[84][85]

המועצה הלאומית לאסתמה באוסטרליה ציטטה מחקרים המראים כי עשן פסיבי הוא כנראה המזהם הפנימי הגדול ביותר, במיוחד אצל ילדים צעירים:[86]

  • עישון של כל אחד מההורים, במיוחד של האם, מגביר את הסיכון לאסתמה אצל ילדים.
  • התחזית לאסתמה בגיל הרך פחות מדויקת במשקי בית של מעשנים.
  • ילדים עם אסתמה שנחשפים לעישון בבית בדרך כלל סובלים ממחלות קשות יותר.
  • מבוגרים רבים הסובלים מאסתמה מזהים עישון פסיבי כגורם המוביל לתסמינים שלהם.
  • אסתמה שאובחנה על ידי רופא שכיחה יותר בקרב מבוגרים שאינם מעשנים שנחשפים לעישון פסיבי מאשר אלה שלא נחשפו. בקרב אנשים הסובלים מאסתמה, חשיפה גבוהה יותר לעישון פסיבי קשורה בסיכון גבוה יותר להתקפים חמורים.

בצרפת, ההערכה היא כי עישון פסיבי גורם בין 3,000[87] ל־5,000 מקרי מוות בטרם עת בשנה, כאשר הנתון הגדול יותר ציין ראש הממשלה דומיניק דה וילפן במהלך הודעתו על החוק למניעת עישון: "זה גורם ליותר יותר מ־13 הרוגים ביום. זוהי מציאות בלתי מקובלת מבחינת בריאות הציבור".[88]

ישנן עדויות לכך שחקיקה נגד עישון מפחיתה את מספר האשפוזים במחלות לב.[89][90]

חשיפה ורמות סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי הגיעה בשנת 2004 למסקנה שיש מספיק ראיות לכך שעישון פסיבי גרם לסרטן בבני אדם.[3][91][85] עובדים בסיכון גבוה לחשיפה הם אלו המעסקים בתחום תיקון, תחזוקה, התקנה, בנייה, חילוץ ותחבורה.[92]

מחקר רב בוצע על מעשנים שנשואים לאינה מעשנת. המנתח הכללי של ארצות הברית בדו"ח משנת 2006, העריך כי מגורים או עבודה במקום בו מותר לעשן מגדילים את הסיכון לחלות במחלות לב ב־25%-30% ולסרטן הריאות ב־20%-30%.[93][94]

באופן דומה, ילדים שנחשפים לעישון פסיבי מראים מגוון של תופעות לוואי[95][96][97] וסיכון גבוה יותר להפוך למעשנים בשלב מאוחר יותר בחיים.[98] ארגון הבריאות העולמי זיהה הפחתה בחשיפה לעישון פסיבי כמרכיב מרכזי לפעולות לעידוד התפתחות ילדים בריאים.[99]

המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן עקבו אחר היקף החשיפה לעישון פסיבי ומגמותיו על ידי מדידת קוטינין (אנ') בסקרי בריאות לאומיים.[100] הימצאות עשן פסיבי בקרב אמריקאים ירדה מ־87.5% בשנת 1988 ל־25.2% בשנת 2014. עם זאת, כמעט מחצית מהשחורים והעניים נחשפו לעישון פסיבי בשנת 2014.

סמנים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צג מוניטור פחמן חד־חמצני בנשימה המציג ריכוז תחמוצת הפחמן של דגימת נשימה (בדקה) עם ריכוז אחוז מקביל של קרבוקסי המוגלובין המוצג להלן.

ניתן להעריך עישון פסיבי על ידי מדידה ישירה של מזהמי עשן טבק הנמצאים באוויר או באמצעות סמנים ביולוגיים. פחמן חד-חמצני המנוטר באמצעות נשימה (אנ'), ניקוטין, קוטינין (אנ'), תיוציאנטים (אנ') וחלבונים הם הסמנים הביולוגיים הספציפיים ביותר לחשיפת עשן טבק.[101][102] בדיקות ביוכימיות הן סמן ביולוגי אמין יותר לחשיפת עשן פסיבי מאשר סקרים מפני שקבוצות מסוימות של אנשים מהססות לחשוף את מצב העישון שלהם ואת החשיפה לעישון פסיבי, במיוחד נשים בהריון והורים לילדים קטנים. הסיבה לכך היא שהעישון שלהם אינו מקובל מבחינה חברתית. כמו כן, ייתכן שיהיה קשה לאנשים להיזכר בחשיפתם לעישון פסיבי.[103]

מחקר שנערך בשנת 2007 בכתב העת התנהגויות ממכרות (אנ') מצא קשר בין חשיפה לעישון פסיבי לבין ריכוזי ניקוטין או סמני ביו־ניקוטין בגוף. רמות ביולוגיות משמעותיות של ניקוטין מחשיפה לעישון פסיבי היו שקולות לרמות ניקוטין מעישון פעיל ולרמות הקשורות לשינויי התנהגות עקב צריכת ניקוטין.[104]

קוטינין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטינין (אנ'), מטבוליט הניקוטין, הוא סמן ביולוגי לחשיפה לעישון פסיבי. בדרך כלל, קוטינין נמדד בדם, ברוק ובשתן. קוטינין נבדק גם בשיער בטכניקת מדידה חדשה ולא פולשנית. קוטינין מצטבר בשיער במהלך צמיחת השיער, מה שמביא למידה של חשיפה מצטברת לטווח ארוך לעשן טבק.[105] רמות הקוטינין בשתן היוו סמן ביולוגי אמין לחשיפת טבק ושימשו אסמכתא במחקרים אפידמיולוגיים רבים.[106] עם זאת, רמות הקוטינין הנמצאות בשתן משקפות את החשיפה רק במהלך 48 השעות הקודמות. רמות הקוטינין של העור, כגון השיער והציפורניים, משקפות את חשיפת הטבק בשלושת החודשים הקודמים ומהוות סמן ביולוגי אמין יותר.[101]

פחמן חד־חמצני (CO)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחמן חד-חמצני המנוטר באמצעות נשימה (אנ') הוא סמן ביולוגי אמין לעישון פסיבי וכן לשימוש בטבק. הבדיקה מספקת דיוק מרבי, אינה פולשנית, ובעלות נמוכה. ניטור פחמן חד־חמצני בנשימה מודד את הריכוז בחלקים למיליון, וזה יכול להיות מתואם ישירות לריכוז פחמן חד־חמצני בדם (carboxyhemoglobin(אנ')).[107] שירותי חירום משתמשים במוניטור פחמן חד־חמצני לנשימה כדי לזהות חולים שחשודים כי הם סובלים מהרעלת פחמן חד־חמצני.

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון פסיבי

מחקר שנערך בשנת 2004 על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי הגיע למסקנה כי אנשים שאינם מעשנים נחשפים למסרטנים הדומים למסרטנים להם נחשפים מעשנים פעילים. עשן זרם צד (אנ') מכיל יותר מ־4,000 כימיקלים, כולל 69 מסרטנים ידועים. בין המרכזיים שבהם ניתן למנות: פחמימנים ארומטיים רב־טבעתיים, ניטרוסמין (אנ'), ואמין ארומטי (אנ'), כגון 4-אמינופיפניל (אנ'). עשן הזרם המרכזי, עשן זרם צד ועישון פסיבי מכילים במידה רבה את אותם רכיבים, אולם הריכוז משתנה בהתאם לסוג העשן.[3] מחקרים מסוימים של חברות הטבק הראו כי מספר חומרים מסרטנים מעידים על ריכוז גבוה יותר בעשן זרם צד מאשר בעשן הרגיל.[108]

הוכח כי עשן פסיבי מייצר יותר זיהום חומרים חלקיקיים מאשר מנוע דיזל בפליטות נמוכות. בניסוי שערך המכון הלאומי לסרטן האיטלקי, שלוש סיגריות נותרו דולקות זו אחר זו במוסך של 60 מ"ר, עם תחלופת אוויר מוגבלת. הסיגריות יצרו זיהום חומרים חלקיקיים העולה על האוויר שבחוץ, כמו גם ריכוז חומרים חלקיקיים פי 10 מזה של מנוע.[109]

לחשיפה לעשן טבק מיד שנייה יש השפעות מיידיות ומהותיות על הדם וכלי הדם באופן שמגדיל את הסיכון להתקף לב, במיוחד אצל אנשים שכבר נמצאים בסיכון.[110] חשיפה לעשן טבק למשך 30 דקות מפחיתה משמעותית את עתודת מהירות הזרימה הכלילית אצל לא מעשנים בריאים.[111] עישון פסיבי קשור גם בהתרחבות כלי הדם (אנ') בקרב לא מעשנים מבוגרים.[112] חשיפה לעישון פסיבי משפיעה גם על תפקוד הטסיות, אנדותל, כלי הדם ושריר הלב.[113]

בניסויים על חולדות נצפתה אמפיזמה ריאתית לאחר חשיפה חריפה לעשן טבק (30 סיגריות ליום) לאורך 45 ימים.[114] כמו כן נצפתה השפלה של תא פיטום התורמים לנזק לריאות.[115]

המונח "עשן מיד שלישית" נטבע לזיהוי זיהום של עשן הטבק שנותר לאחר כיבוי הסיגריה ועשן פסיבי גם הוא התנקה מהאוויר.[116][117][118] מחקר ראשוני הצביע על כך שתוצרי לוואי של עשן יד שלישית עלולים להוות סיכון בריאותי,[119] אם כי גודל הסיכון עדיין אינו ידוע. באוקטובר 2011 דווח כי בית החולים כריסטוס סנט פרנסס קבריני באלכסנדריה, לואיזיאנה (אנ') יאסור עשן יד שלישית החל מיולי 2012, וכי עובדים שלבגדיהם יש ריח של עשן לא יורשו לעבוד. איסור זה נחקק מכיוון שעשן יד שלישית מהווה סכנה מיוחדת לפיתוח מוחם של תינוקות וילדים קטנים.[120]

בשנת 2008 היו יותר מ־161,000 מקרי מוות מסרטן ריאות בארצות הברית. ממקרי המוות הללו, בין 10% ל־15% נגרמו על ידי גורמים אחרים מלבד עישון ממקור ראשון, שווה ערך ל־16,000 עד 24,000 מקרי מוות בשנה. מעט יותר ממחצית ממקרי המוות מסרטן הריאות הנגרמים על ידי גורמים אחרים מלבד עישון ממקור ראשון נמצאו אצל לא מעשנים. סרטן ריאות בקרב אנשים שאינם מעשנים עשוי בהחלט להיחשב לאחת התמותה השכיחות ביותר מסרטן בארצות הברית. האפידמיולוגיה הקלינית של סרטן הריאות קשרה בין הגורמים העיקריים הקשורים קשר הדוק לסרטן הריאות אצל אנשים שאינם מעשנים כחשיפה לעשן טבק יד שנייה, מסרטנים כולל ראדון ומזהמי אוויר אחרים.[121]

חוות דעת של רשויות בריאות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון בקונצרט

קיימת הסכמה מדעית רחבה כי חשיפה לעישון פסיבי מזיקה.[4] הקשר בין עישון פסיבי לסיכונים בריאותיים מקובל על כל הארגונים הרפואיים והמדעיים הגדולים, כולל:

ממשלות של 168 מדינות חתמו על "אמנת ארגון הבריאות העולמי לבקרת טבק". אמנה זו קובעת כי "הצדדים החותמים על האמנה מודים כי עדויות מדעיות אישרו מעבר לכל ספק סביר שחשיפה לעשן טבק גורמת למוות, מחלות ונכות".[134]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנא אל תגרום לי לעשן! עובדות על עישון פסיבי ועישון במהלך ההיריון", מועצת הבריאות הילידית של אלסקה, 1994

סקרים גדולים שנערכו על ידי המכון הלאומי לסרטן והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן מצאו כי קיימת מודעות ציבורית רחבה לנזק שגורם עישון פסיבי. בשני סקרים בין השנים 1992 ל־2000, יותר מ־80% מהנשאלים הסכימו כי עשן פסיבי מזיק. מחקר שנערך בשנת 2001 מצא כי 95% מהמבוגרים ידעו כי עישון פסיבי מזיק לילדים, ו־96% סבורים כי טענת תעשיית הטבק כי עישון פסיבי אינו מזיק אינה אמת.[135]

סקר שנערך על ידי גאלופ (חברה) בשנת 2007 מצא כי 56% מהנשאלים סברו כי עשן פסיבי "מזיק מאוד", מספר שנשאר יחסית יציב מאז 1997. 29% נוספים סבורים כי עישון פסיבי "מזיק במקצת". 10% השיבו "לא מזיק מדי", בעוד שרק 5% אמרו "לא מזיק כלל".[136]

פעולות תעשיית הטבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מניסיונה לעקב ולמנוע רגולציה הדוקה יותר של עישון, תעשיית הטבק מימנה מספר מחקרים מדעיים שהטילו ספק בסיכונים הכרוכים בעישון פסיבי. התעשייה מימנה גם מכוני חשיבה ליברטריאניים ושמרניים, כמו מכון קאטו בארצות הברית וצוות החשיבה Institute of Public Affairs (אנ') באוסטרליה, שמתחו ביקורת הן על המחקר המדעי בנושא עישון פסיבי והן על הצעות מדיניות להגבלת עישון.[137] ה־New Scientist וכתב העת האירופי לבריאות הציבור (אנ') זיהו פעילויות מתואמות אלה בתעשייה כאחד הביטויים הגדולים ביותר של הכחשה תאגידית (אנ'). יתר על כן, הם קובעים כי הדיסאינפורמציה שמפיצה תעשיית הטבק יצרה "תנועת הכחשת טבק", בעלת מאפיינים משותפים רבים עם צורות אחרות של הכחשה, כגון הכחשת איידס.[138][139]

מחקרים וביקורות במימון תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנסטרום וקאבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנערך על ידי ג'יימס אנסטרום (אנ') וג'פרי קאבט (אנ') בשנת 2003, ופורסם בכתב העת British Medical" Journal" (אנ'), טען כי הטענות בדבר נזקי העישון הפסיבי היו מוגזמים מדי.[140] הניתוח שלהם לא דיווח על קשר מובהק סטטיסטית בין עישון פסיבי וסרטן ריאות, מחלת לב איסכמית או מחלת ריאות חסימתית כרונית, אם כי במאמר המערכת הנלווה ציינו כי "הם עשויים להדגיש יתר על המידה את אופים השלילי של ממצאיהם".[141] מאמר זה זכה לקידום נרחב על ידי תעשיית הטבק כעדות לכך שנזקי העישון הפסיבי לא הוכחו.[142][143] החברה האמריקנית לסרטן, שמאגר הנתונים שלה אסף את הנתונים שלהם, ביקרה את העיתון וקבעה כי דעתו "לא אמינה ולא עצמאית", וכי מדענים ציינו שוב ושוב פגמים חמורים במתודולוגיה של Enstrom ו־Kabat לפני הפרסום.[144] ואמנם המחקר לא הצליח להשוות בין קבוצת האנשים שנחשפו לעישון פסיבי לקבוצת אנשים שלא נחשפו.[145]

קשריה של אנסטרום לתעשיית הטבק עוררו גם הם ביקורת. במכתב משנת 1997 לפיליפ מוריס (אנ'), ביקשה אנסטרום "התחייבות תשלום משמעותית... על מנת שנוכל להתחרות ביעילות מול ההר הגדול של נתונים ודעות אפידמיולוגיות שכבר קיימות בנוגע להשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי ועישון אקטיבי".[146] במסגרת תביעת סחיטה בארצות הברית נגד חברות טבק (אנ'), העיתונים "Enstrom" ו"קבאט" צוטטו על ידי בית המשפט המחוזי בארצות הברית כ"דוגמה מצוינת לאופן שבו תשע חברות טבק עסקו במעשי פשיעה והונאה כדי להסתיר את הסכנות של עשן טבק".[147] בית המשפט מצא כי המחקר מומן ונוהל על ידי המרכז לחקר אוויר פנימי (אנ'),[148] חברת קש בתעשיית הטבק שתפקידה להכחיש מחקרים מזיקים על עישון פסיבי, וכן על ידי פיליפ מוריס שהצהיר כי עבודתה של אנסטרום היא "מכוון בבירור לליטיגציה".[149] מאמר שנערך בשנת 2005 טען כי על אף שהוא עונה על דרישות מדעיות, הוא "אינו חושף את מלוא היקף היחסים שהיו לכותבים עם תעשיית הטבק".[150]

בשנת 2006, אנסטרום וקאבט פרסמו מטא־אנליזה של מחקרים הנוגעים לעישון פסיבי ומחלות לב כליליות, בהם דיווחו על קשר קלוש בין עישון פסיבי לתמותה ממחלות לב.[151] הם הגיעו למסקנה כי חשיפה לעישון פסיבי הגדילה את הסיכון למוות כתוצאה ממחלת לב איסכמית ב־5% בלבד. ניתוח זה ספג ביקורת על כך שכלל שני מחקרים קודמים במימון תעשיית הטבק שסבלו מסיווג שגוי של חשיפה.[6]

גורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יו באטה גורי (אנ'), דובר ויועץ לתעשיית הטבק[152][153][154] ומומחה לתועלת סיכונים ומחקר מדעי, כתב במגזין רגולציה של מכון קאטו כי "מתוך 75 מחקרים שפורסמו בנושא עישון פסיבי וסרטן ריאות, כ־70% לא דיווחו על הבדלים מובהקים סטטיסטית של הסיכון. כ־17% טוענים לסיכון מוגבר ו־13% מרמזים על הפחתת הסיכון."[155]

מילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן מילוי (אנ'), פרשן מדע זבל בפוקס ניוז ויועץ לשעבר של פיליפ מוריס[156][157] טען שמתוך 19 המחקרים שנעשו על עישון פסיבי, רק 8 דיווחו על עלייה מובהקת בשכיחות מחלות לב.[158]

מילוי ביקר גם את המחקרים על הסיכון יחסי והשיטות האפידמיולוגיות במחקרים על עישון פסיבי. מילוי, בעל תואר שני מבית הספר להיגיינה ובריאות הציבור של ג'ונס הופקינס, טען שמחקרים המניבים סיכונים יחסיים של פחות מ־2 הם מדע זבל חסר משמעות. גישה זו לניתוח אפידמיולוגי ספגה ביקורת בכתב העת האמריקאי לבריאות הציבור.

לבואה ולייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, לבואיס ולייד, שני יועצים לתעשיית הטבק, פרסמו שני ניתוחים בכתב העת Regulatory Toxicology and Pharmacology (אנ') בנוגע לקשר בין חשיפה לעשן פסיבי ומחלות לב. שני המאמרים הללו לא דיווחו על קשר ביניהם.[159][160] על ניתוחים אלו נמתחה ביקורת, לפיה הם לא מבחינים בין מעשנים בהווה למעשנים לשעבר, למרות העובדה שמעשנים לשעבר, בניגוד למעשנים עכשוויים, אינם נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב.[6][161]

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן שבארגון הבריאות העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנערך על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן משנת 1998 על עישון פסיבי מצא עדות חלשה לקשר מינון־תגובה (אנ') בין הסיכון לסרטן ריאות לבין חשיפה לעישון פסיבי.[162]

במרץ 1998, לפני פרסום המחקר, הופיעו דיווחים בתקשורת שטענו כי הסוכנות וארגון הבריאות העולמי מנעו פרסום דו"ח שכביכול לא הוכיח קשר בין עישון פסיבי למספר מחלות אחרות (סרטן ריאות בפרט).[163][164][165][166][167] בתגובה, ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה לעיתונות לפיה תוצאות המחקר "יוצגו בצורה מוטעית לחלוטין" בעיתונות הפופולרית ולמעשה תואמות מאוד מחקרים דומים שהראו את נזקי העישון הפסיבי.[168] המחקר פורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute באוקטובר של אותה שנה, ומסקנתו כי המחברים לא מצאו "קשר בין חשיפה לילדים ל־ETS לבין הסיכון לסרטן הריאות" אך "מצא עדויות חלשות לקשר בין מינון לתגובה בין הסיכון לחלות בסרטן ריאות וחשיפה לבני זוג ולמקום העבודה."[162]

עם פרסום מסמכי תעשיית הטבק שסווגו בעבר באמצעות הסכם ההתיישבות הראשי של הטבק(אנ'), נמצא (על ידי אליסה אונג וסטנטון גלנץ) כי המחלוקת בנוגע להסתרת הנתונים לכאורה של ארגון הבריאות העולמי, תוכננה על ידי פיליפ מוריס, בריטיש אמריקן טבק(אנ') ועוד. חברות טבק במאמץ להכפיש ממצאים מדעיים אשר יפגעו באינטרסים העסקיים שלהן.[169] תחקיר של ארגון הבריאות העולמי, שנערך לאחר פרסום מסמכי תעשיית הטבק, מצא כי מחלוקת זו נוצרה על ידי תעשיית הטבק כחלק מהקמפיין הגדול שלה לקצץ בתקציב ארגון הבריאות העולמי, לעוות את תוצאות המחקרים המדעיים בנושא עישון פסיבי ולהכפיש את ארגון הבריאות העולמי כמוסד. קמפיין זה בוצע באמצעות רשת של ארגוני חזית עצמאיים לכאורה ומומחים בינלאומיים ומדעיים בעלי קשרים פיננסיים נסתרים לתעשייה.[170]

תביעת הסוכנות להגנת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית דו"ח המעריך כי 3,000 מקרי מוות הקשורים לסרטן ריאות בארצות הברית נגרמו מעישון פסיבי מדי שנה.[171]

בית המשפט המחוזי של מחוז ארצות הברית במחוז התיכון בצפון קרוליינה(אנ') פסק לטובת תעשיית הטבק בשנת 1998, וקבע כי הסוכנות להגנת הסביבה לא פעלה לפי שיטות מדעיות ואפידמיולוגיות נאותות וקיבל ראיות "דובדבן" לתמיכה במסקנות שהן התחייבו להן. מראש. [172] בית המשפט קבע באופן חלקי, "הסוכנות להגנת הסביבה התחייבה בפומבי למסקנה לפני תחילת המחקר ... התאימו את הנוהל והנורמות המדעיות כדי לאמת את מסקנת הציבור של הסוכנות. . . בביצוע הערכת הסיכונים של ETS, התעלם מידע ומיצג ממצאים על מידע סלקטיבי; לא הפיץ מידע אפידמיולוגי משמעותי; סטה מהנחיות הערכת הסיכונים שלה; לא הצליח לחשוף ממצאים והנמקות חשובות ..."

בשנת 2002, הסוכנות להגנת הסביבה ערערה בהצלחה על החלטה זו לבית המשפט לערעורים בארצות הברית למעגל הרביעי(אנ'). הערעור של הסוכנות להגנת הסביבה התקבל מהטעם הראשוני שלדוח שלהם אין משקל רגולטורי, והממצא הקודם התבטל.[173]

בשנת 1998, משרד הבריאות האמריקאי ושירותי אנוש, באמצעות פרסום התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה של הדו"ח ה־9 על חומרים מסרטנים, רשם עשן טבק סביבתי בין החומרים המסרטנים הידועים, תוך התייחסות להערכת הסוכנות להגנת הסביבה כי "המחקרים הבודדים סוכמו בקפידה ו העריך."[174]

מימון תעשיית הטבק למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה של תעשיית הטבק במימון מחקר מדעי בנושא עשן פסיבי שנוי במחלוקת.[175] סקירת מחקרים שפורסמו מצאה כי השתייכות לתעשיית הטבק הייתה במתאם חזק עם ממצאים המפטרים עשן פסיבי; חוקרים המזוהים עם תעשיית הטבק היו בסיכון גבוה פי 88 מאשר חוקרים עצמאיים להסיק כי עישון פסיבי אינו מזיק.[176] בדוגמה ספציפית שהתפרסמה עם פרסום מסמכים מתעשיית הטבק, מנהלי פיליפ מוריס עודדו בהצלחה מחבר לשנות את מאמר הביקורת שלו במימון התעשייה כדי להקטין את תפקידו של עשן פסיבי בתסמונת מוות בעריסה.[177]

פיליפ מוריס דיווח כי הוא משקיע "כמויות עצומות של מימון לפרויקטים אלה ... בניסיון לתאם ולשלם למדענים רבים כל כך על בסיס בינלאומי כדי לשמור על מחלוקת ה־ETS".[178]

תגובת תעשיית הטבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעים להתמודדות עם עשן פסיבי מהווים איום כלכלי חמור על תעשיית הטבק, לאחר שהרחיב את הגדרת העישון מעבר להרגל אישי למשהו בעל השפעה חברתית. בדו"ח סודי מ־1978, תעשיית הטבק הגדילה את הדאגה הציבורית הגוברת מעישון פסיבי כ"התפתחות המסוכנת ביותר לכדאיות תעשיית הטבק שעדיין התרחשה ". [179] בארצות הברית של אמריקה נ. פיליפ מוריס ואח '., בית המשפט המחוזי במחוז קולומביה מצא כי תעשיית הטבק "... הכירה מאמצע שנות השבעים ואילך כי ההשפעות הבריאותיות של עישון פסיבי מהוות איום עמוק על כדאיות התעשייה ורווחי הסיגריות", וכי התעשייה הגיבה עם "מאמצים לערער ולהכפיש את הקונצנזוס המדעי כי ETS גורם למחלות".[4]

בהתאם לכך, תעשיית הטבק פיתחה מספר אסטרטגיות למזער את ההשפעה על העסק שלהן:

  • התעשייה ביקשה למקם את הדיון בנושא עישון פסיבי כעיקרו בעיקר על חירויות אזרחיות וזכויות מעשנים(אנ') ולא על בריאות, על ידי קבוצות מימון כגון FOREST(אנ')[180].
  • מימון הטיה(אנ') במחקר;[181] בכל סקירות ההשפעות של עשן פסיבי על הבריאות שפורסמו בין 1980 ל־1995, הגורם היחיד הקשור למסקנה כי עשן פסיבי אינו מזיק היה האם מחבר קשור לתעשיית הטבק.[176] עם זאת, לא כל המחקרים שלא מצאו עדויות לפגיעה היו על ידי מחברים המזוהים עם התעשייה.
  • עיכוב וביטוי של מחקר לגיטימי (ראו[181] דוגמה לאופן שבו ניסתה התעשייה להכפיש את המחקר הציוני של טקשי הירייאמה(אנ')[182] לדוגמה כיצד היא ניסתה לעכב ולהכפיש דיווח אוסטרלי גדול בנושא עישון פסיבי).
  • קידום "אפידמיולוגיה טובה" ותקיפת מה שמכונה "מדע זבל" (מונח שזכה לפופולריות של הלוביסט בתעשייה סטיבן מילוי (אנ')): תקיפת המתודולוגיה העומדת מאחורי מחקרים המראים כי סיכוני בריאות הם פגומים וניסיון לקדם מדע זב. Ong & Glantz (2001) מציינים תזכיר פנימי של פיליפ מוריס המעיד על כך כמדיניות החברה.[183]
  • יצירת שקעים למחקר נוח. בשנת 1989, תעשיית הטבק הקימה את החברה הבינלאומית לסביבה הבנויה, שפרסמה את כתב(אנ') העת Indoors and Built Built . כתב עת זה לא דרש מחבריו גילוי ניגוד עניינים. עם מסמכים שהועמדו לרשות ההסדר הראשי (אנ'), נמצא כי הוועד המנהל של החברה ומערכת העיתון נשלטו על ידי יועצים בתעשיית הטבק בתשלום. כתב העת פרסם כמות גדולה של חומרים בנושא עישון פסיבי, שרובם היו "חיוביים בתעשייה". [184]

בדוגמת ייצור תעשיית הטבק של מחקר מוטה ומאמץ לערער ממצאים מדעיים, דוח המנתח הכללי האמריקאי משנת 2006 הגיע למסקנה כי התעשייה "ניסתה לקיים מחלוקת גם כשהקהילה המדעית הגיעה להסכמה... מסמכי התעשייה מעידים כי תעשיית הטבק עסקה בפעילויות נרחבות ... שחרגו מגבולות הפרקטיקה המדעית המקובלת".[185] בית המשפט המחוזי בארצות הברית, בארצות הברית נ. פיליפ מוריס ואח '., מצאו כי "... למרות ההכרה הפנימית שלהם בסכנות של עשן פסיבי, הנאשמים הכחישו במרמה ש־ETS גורם למחלות".[186]

תביעת סחיטה בארצות הברית נגד חברות טבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־22 בספטמבר 1999 הגישה מחלקת המשפטים של ארצות הברית תביעת סחיטה(אנ') נגד פיליפ מוריס ויצרני סיגריות גדולים אחרים.[187] כמעט 7 שנים מאוחר יותר, ב־17 באוגוסט 2006, שופטת בית המשפט המחוזי בארצות הברית, גלדיס קסלר, גילתה כי הממשלה הוכיחה את טענתה וכי נאשמי חברת הטבק הפרו את חוק ארגוני השחיתות המשפיעים על מחסנים (RICO) .[4] במיוחד מצא השופט קסלר כי לראש הממשלה ולחברות טבק אחרות יש:

  • קשרו קשר למזער, לעוות ולבלבל את הציבור בנוגע לסכנות הבריאותיות של עישון;
  • הכחיש בפומבי, תוך הכרה פנימית, כי עשן טבק יד שנייה מזיק למעשנים
  • מסמכים שהושמדו הרלוונטיים להתדיינות משפטית.

הפסיקה מצאה כי חברות הטבק התחייבו למאמץ משותף לערער את הקונצנזוס המדעי לפיו עישון פסיבי גורם למחלות, בעיקר על ידי שליטה בממצאי מחקר באמצעות יועצים בתשלום. פסק הדין גם הסיק כי חברות הטבק ממשיכות להכחיש במרמה את ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ל־ETS.[4]

ב־22 במאי 2009, הרכב של שלושה שופטים של בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה אישר פה אחד את פסיקת בית המשפט משנת 2006.[188] [189][190]

חוקים בעולם לאיסור עישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהסיכונים הבריאותיים הנלווים לעישון פסיבי, עברו במדינות רבות חוקים נגד עישון במקומות ציבוריים כגון מסעדות, בתי קפה ומועדוני לילה וכן בחלק מהשטחים הפתוחים בחוץ. אירלנד הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה חוק מקיף לאיסור עישון בכל מקומות העבודה הפנימיים ב־29 במרץ 2004.[16] מדינות רבות הלכו בעקבותיה. על המדינות שאשררו את אמנת ארגון הבריאות העולמי לבקרת טבק (אנ') מוטלת חובה חוקית ליישם "חקיקה יעילה להגנה מפני חשיפה לעשן טבק במקומות עבודה פנימיים, תחבורה ציבורית, מקומות ציבוריים פנימיים, ובהתאם, במקומות ציבוריים אחרים" (סעיף 8 ל־FCTC[191] ) הצדדים אימצו עוד "הנחיות להגנה מפני חשיפה לעישון פסיבי" הקובעות כי "אמצעים יעילים למתן הגנה מפני חשיפה לעשן טבק ... מחייבים חיסול מוחלט של עישון. ועשן טבק בחלל או בסביבה מסוימת על מנת ליצור סביבה ללא עשן במאה אחוז".[192]

סקרי דעת קהל הראו תמיכה ניכרת בחוקים לאיסור עישון. ביוני 2007, סקר שנערך בקרב 15 מדינות מצא כי 80% מהאנשים תומכים בחוקים אלו. [193] סקר שנערך בצרפת, מדינה בה אחוז המעשנים גבוה, הראה כי 70% תומים בחוק.[88]

גם בישראל חוקק החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. בדיון בכנסת בנושא איסור עישון במקומות עבודה תקף השר לנושאים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, את ההצעה וטען כי מדבר ב"טירוף" וכי מעשנים הפכו ישראל ל"מיעוט נרדף".[194]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינת עישון במאלמה

איסורי עישון על ידי ממשלות גורמים לירידה בנזק מעישון פסיבי, כולל פחות אשפוזים כתוצאה מתסמונת כלילית חריפה.[195] ב־18 החודשים הראשונים לאחר שהעיירה פואבלו (קולורדו) חוקקה חוק נגד עישון בשנת 2003, ירדו בכ־27% מאשפוזים מהתקפי לב.[196] איסור עישון שנכנס לתוקף בשנת 2004 במקומות העבודה במסצ'וסטס הפחית את החשיפה לעישון פסיבי של עובדים מ־8% מהעובדים בשנת 2003 ל-5.4% מהעובדים בשנת 2010.[92] סקירה שנערכה בשנת 2016 גילתה כי איסורים ושינויי מדיניות במקומות ספציפיים כגון בתי חולים או אוניברסיטאות יכולים להוביל להפחתת שיעורי העישון.[197]

בשנת 2001, סקירה שיטתית של המדריך לשירותי מניעה קהילתיים הכירה בראיות ליעילותן של חוקים ומגבלות נגד עישון בהפחתת החשיפה לעישון פסיבי. המשך סקירה זו זיהה את הראיות שעליהן אפקטיביות איסורי העישון הפחיתה את שכיחות השימוש בטבק. מאמרים שפורסמו עד 2005 נבדקו כדי לתמוך עוד בראיות אלה. המחקרים שנבדקו סיפקו עדויות מספיקות לכך שמדיניות ללא עשן מפחיתה את השימוש בטבק בקרב עובדים כאשר היא מיושמת באתרי עבודה או על ידי קהילות.[198]

אף על פי שמספר מחקרים שממומנו על ידי תעשיית הטבק טענו להשפעה כלכלית שלילית מחוקים ללא עשן, אף מחקר במימון עצמאי לא הראה השפעה כזו. סקירה שנערכה בשנת 2003 דיווחה כי מחקר הממומן באופן עצמאי, מתודולוגי, לא מצא כל השפעה כלכלית או השפעה חיובית מחוקים לאיסור עישון.[199]

רמות ניקוטין אוויר נמדדו בברים ובמסעדות בגואטמלה לפני ואחרי שהוחל חוק ללא עישון בשנת 2009. ריכוזי הניקוטין ירדו באופן משמעותי הן בברים והן במסעדות שנמדדו. כמו כן, התמיכה של העובדים במקום עבודה ללא עישון עלתה משמעותית בסקר שלאחר היישום בהשוואה לסקר לפני ההטמעה. התוצאה של חוק זה ללא עשן מספקת סביבת עבודה בריאה בהרבה עבור הצוות.[200]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסקרים שנעשו על ידי החברה למחקר ניקוטין וטבק (אנ') נראה כי רוב מוחלט של הציבור תומך בחוקים נגד עישון. לתמיכה היו מספר סיבות, צמצום פסולת, צמצום הלחץ על בני-נוער לעשן והימנעות מחשיפה לעישון פסיבי.[201]

צורות חלופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור מסומן לעישון בהולנד

חלופות לחוקים לאיסור עישון הוצעו גם כאמצעי להפחתת נזקים(אנ'), במיוחד בברים ובמסעדות. לדוגמה, מבקרי חוקים ללא עשן מצטטים מחקרים המציעים אוורור כאמצעי להפחתת מזהמי עשן טבק ולשיפור איכות האוויר.[202] תעשיית הטבק אף קידמה במידה רבה את האוורור כחלופה לאיסורים מוחלטים, באמצעות רשת של מומחים עצמאיים לכאורה בעלי קשרים חשופים לתעשייה לעיתים קרובות.[203] עם זאת, לא לכל המבקרים יש קשרים לתעשייה.

האגודה האמריקאית למהנדסי חימום, קירור ומיזוג אוויר (ASHRAE(אנ')) אמרה בשנת 2005 כי אמנם חדרי עישון מבודדים לחלוטין מבטלים את הסיכון לאזורים ללא עישון סמוכים, אך איסור עישון הוא האמצעי היחיד לביטול מוחלט של סיכונים בריאותיים הקשורים בפנים חשיפה. עוד הגיעו למסקנה כי אף מערכת של דילול או ניקוי אינה יעילה בסילוק הסיכונים.[204] המנתח הכללי(אנ') של ארצות הברית והמרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית (אנ') הגיעו למסקנות דומות.[185][205] הנחיות ההטמעה של אמנת מסגרת ארגון הבריאות העולמי לבקרת טבק (אנ') קובעות כי גישות הנדסיות, כגון אוורור, אינן יעילות ואינן מגינות מפני חשיפה לעישון פסיבי.[192] עם זאת, זה לא בהכרח אומר כי צעדים כאלה הם חסרי תועלת בהפחתת נזק, רק כי הם נופלים מן המטרה של צמצום החשיפה לחלוטין לאפס.

אחרים הציעו מערכת לנתינת היתרי זיהום עישון (אנ'), בדומה למערכות נתינת אישורי זיהום מכסה וסחר (אנ') ששימשה את הסוכנות להגנת הסביבה בעשורים האחרונים כדי לרסן זיהומם אחרים.[206] זה יבטיח שחלק מהברים והמסעדות בתחום השיפוט יהיו ללא עישון, תוך השארת ההחלטה לאנשים לאן ללכת.

עישון פסיבי אצל בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערכו מחקרים רבים לאיתור נזקי עישון פסיבי אצל בעלי חיים.

בכדי לדמות עישון פסיבי, מדענים חשפו בעלי חיים לעשן זרם צד, עשן הבוקע מהחרוט הבוער של הסיגריה ומהנייר שלה, וכמו כן חשפו אותם לשילוב של עשן ישיר עם עשן זרם צד.[3] עכברים עם חשיפה ממושכת לעישון פסיבי, כלומר 6 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, למשך חמישה חודשים עם הפסקה של 4 חודשים לאחר מכן לפני הנתיחה, נמצאו עם ריבוי גידולים ריאתיים בהשוואה לקבוצות ביקורת.

מונוגרפיות ה־IARC הגיעו למסקנה שלעשן זרם צד השפעה מסרטנת גבוהה יותר באופן משמעותי על עכברים בהשוואה לעשן רגיל.[3]

תוצאות מחקרים אצל בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשן פסיבי מוכר כגורם סיכון לסרטן אצל חיות מחמד.[207] מחקר שנערך על ידי בית הספר לרפואה וטרינרית מאוניברסיטת טאפטס ואוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט קשר את הופעת סרטן הפה אצל חתולים לחשיפה לעישון פסיבי באמצעות ביטוי יתר(אנ') של הגן p53[208] מחקר אחר שנערך באותן אוניברסיטאות הגיע למסקנה כי לחתולים החיים עם מעשן יש סיכוי גבוה יותר לקבל לימפומה בחתולים (אנ'). הסיכון גדל עם משך החשיפה לעישון פסיבי ומספר המעשנים במשק הבית.[209] מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת המדינה של קולורדו, שבדק מקרים של סרטן ריאות אצל כלבים, לא היה חד משמעי, אם כי המחברים דיווחו על יחס חלש של סרטן ריאות בכלבים שנחשפו לעשן טבק סביבתי. למספר המעשנים בבית, למספר החבילות המעושנות בבית ליום, ולמשך הזמן שהכלב בילה בבית לא הייתה השפעה על הסיכון של הכלב לחלות בסרטן ריאות.[210]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עובדות על עישון פסיבי, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן
  2. ^ 1 2 3 "The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General". Surgeon General of the United States. 27 ביוני 2006. אורכב מ-המקור ב-2019-02-26. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2012. Secondhand smoke causes premature death and disease in children and in adults who do not smoke 
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 IARC 2004 "There is sufficient evidence that involuntary smoking (exposure to secondhand or 'environmental' tobacco smoke) causes lung cancer in humans"
  4. ^ 1 2 3 4 5 Kessler 2006
  5. ^ Samet JM (2008). "Secondhand smoke: facts and lies". Salud Pública de México 50 (5): 428–34. PMID 18852940. doi:10.1590/S0036-36342008000500016free 
  6. ^ 1 2 3 Tong, Elisa K.; Glantz, Stanton A. (16 באוקטובר 2007). "Tobacco Industry Efforts Undermining Evidence Linking Secondhand Smoke With Cardiovascular Disease". Circulation 116 (16): 1845–1854. PMID 17938301. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.107.715888free 
  7. ^ "CDC - Fact Sheet - Smoke-Free Policies Reduce Smoking - Smoking & Tobacco Use". Smoking and Tobacco Use. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2015. 
  8. ^ 1 2 עישון והמספרים המפחידים, www.clalit.co.il
  9. ^ שאלות ותשובות על העישון, האגודה למלחמה בסרטן
  10. ^ מערכת דוקטורס אונלי, כ-8,000 איש מתים מעישון בישראל מדי שנה, כ-800 כתוצאה מעישון פסיבי, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
  11. ^ שאלות ותשובות על העישון, האגודה למלחמה בסרטן
  12. ^ עישון כפוי - מסוכן, כללית
  13. ^ דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן המראה כי עישון פסיבי מסרטן
  14. ^ Bhatnagar, A; Whitsel, LP; Ribisl, KM; Bullen, C; Chaloupka, F; Piano, MR; Robertson, RM; McAuley, T; Goff, D; Benowitz, N; ((American Heart Association Advocacy Coordinating Committee, Council on Cardiovascular and Stroke Nursing, Council on Clinical Cardiology, and Council on Quality of Care and Outcomes)), Research (14 באוקטובר 2014). "Electronic cigarettes: a policy statement from the American Heart Association". Circulation 130 (16): 1418–36. PMC 7643636 Check |pmc= value (עזרה). PMID 25156991. doi:10.1161/CIR.0000000000000107.  Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  15. ^ "Health Effects of Secondhand Smoke". 24 בנובמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2015. 
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 עישון כפוי (פאסיבי), האגודה למלחמה בסרטן
  17. ^ The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General | SurgeonGeneral.gov, web.archive.org, ‏2012-04-21
  18. ^ Manal M. Hassan, James L. Abbruzzese, Melissa L. Bondy, Robert A. Wolff, Passive Smoking and the Use of Noncigarette Tobacco Products in Association With Risk for Pancreatic Cancer, Cancer 109, 2007-06-15, עמ' 2547–2556 doi: 10.1002/cncr.22724
  19. ^ Lee, Chien-Chang; Middaugh, Nicole A.; Howie, Stephen R. C.; Ezzati, Majid (7 בדצמבר 2010). "Association of Secondhand Smoke Exposure with Pediatric Invasive Bacterial Disease and Bacterial Carriage: A Systematic Review and Meta-analysis". PLOS Medicine 7 (12): e1000374. Bibcode:2015PLoSO..1039907C. PMC 4595077. PMID 21151890. doi:10.1371/journal.pmed.1000374. 
  20. ^ עישון כפוי (פאסיבי), האגודה למלחמה בסרטן
  21. ^ Zou, N; Hong, J; Dai, QY (20 בפברואר 2009). "Passive cigarette smoking induces inflammatory injury in human arterial walls". Chinese Medical Journal 122 (4): 444–448. PMID 19302752. doi:10.3760/cma.j.issn.0366-6999.2009.04.0016 (לא פעיל 31 May 2021). 
  22. ^ Bentayeb, Malek; Simoni, Marzia; Norback, Dan; Baldacci, Sandra; Maio, Sara; Viegi, Giovanni; Annesi-Maesano, Isabella (6 בדצמבר 2013). "Indoor air pollution and respiratory health in the elderly". Journal of Environmental Science and Health, Part A 48 (14): 1783–1789. PMID 24007433. doi:10.1080/10934529.2013.826052.  Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  23. ^ David J Llewellyn, Iain A Lang, Kenneth M Langa, Felix Naughton, Exposure to secondhand smoke and cognitive impairment in non-smokers: national cross sectional study with cotinine measurement, The BMJ 338, 2009-02-12, עמ' b462 doi: 10.1136/bmj.b462
  24. ^ Zeng, Yan-Ni; Li, Ya-Min (10 בדצמבר 2015). "Secondhand smoke exposure and mental health in adults: a meta-analysis of cross-sectional studies". Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology 51 (9): 1339–48. PMID 26661619. doi:10.1007/s00127-015-1164-5.  Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  25. ^ 1 2 לא מעשן? גם עישון פאסיבי עלול להרוג אותך, www.meuactive.co.il
  26. ^ "Environmental tobacco smoke exposure and perinatal outcomes: a systematic review and meta-analyses". Acta Obstet Gynecol Scand 89 (4): 423–41. 2010. PMID 20085532. doi:10.3109/00016340903505748.  Unknown parameter |vauthors= ignored (עזרה); Unknown parameter |doi-access= ignored (עזרה); Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  27. ^ Saulyte, Jurgita; Regueira, Carlos; Montes-Martínez, Agustín; Khudyakov, Polyna; Takkouche, Bahi; Novotny, Thomas E. (11 במרץ 2014). "Active or Passive Exposure to Tobacco Smoking and Allergic Rhinitis, Allergic Dermatitis, and Food Allergy in Adults and Children: A Systematic Review and Meta-Analysis". PLOS Medicine 11 (3): e1001611. PMC 3949681. PMID 24618794. doi:10.1371/journal.pmed.1001611. 
  28. ^ Sun, K; Liu, D; Wang, C; Ren, M; Yang, C; Yan, L (נובמבר 2014). "Passive smoke exposure and risk of diabetes: a meta-analysis of prospective studies". Endocrine 47 (2): 421–7. PMID 24532101. doi:10.1007/s12020-014-0194-1.  Unknown parameter |s2cid= ignored (עזרה)
  29. ^ עישון פסיבי למחלת חניכיים | האם עישון פוגע בשיניים ובחנייכים
  30. ^ Kantor, R; Kim, A; Thyssen, JP; Silverberg, JI (דצמבר 2016). "Association of atopic dermatitis with smoking: A systematic review and meta-analysis". Journal of the American Academy of Dermatology 75 (6): 1119–1125.e1. PMC 5216172. PMID 27542586. doi:10.1016/j.jaad.2016.07.017. 
  31. ^ 1 2 עישון כפוי - מסוכן, כללית
  32. ^ עישון פסיבי וילדכם, איך גדלת, ‏2021-01-02
  33. ^ Anderson, HR; Cook, DG (נובמבר 1997). "Passive smoking and sudden infant death syndrome: review of the epidemiological evidence". Thorax 52 (11): 1003–9. PMC 1758452. PMID 9487351. doi:10.1136/thx.52.11.1003. 
  34. ^ 1 2 "Secondhand Smoke and Children Fact Sheet", American Lung Association August 2006.
  35. ^ Kathleen L. Vork, Rachel L. Broadwin, Robert J. Blaisdell, Developing Asthma in Childhood from Exposure to Secondhand Tobacco Smoke: Insights from a Meta-Regression, Environmental Health Perspectives 115, 2007-10, עמ' 1394–1400 doi: 10.1289/ehp.10155
  36. ^ "Cough • 2: Chronic cough in children". Thorax 58 (11): 998–1003. 2003. PMC 1746521. PMID 14586058. doi:10.1136/thorax.58.11.998. 
  37. ^ "Passive smoking, sudden infant death syndrome (SIDS) and childhood infections". Hum Exp Toxicol 18 (4): 202–5. 1999. PMID 10333302. doi:10.1191/096032799678839914. 
  38. ^ 1 2 3 "Prenatal and postnatal environmental tobacco smoke exposure and children's health". Pediatrics 113 (4 Suppl): 1007–15. 2004. PMID 15060193. doi:10.1542/peds.113.4.S1.1007 (לא פעיל 31 May 2021). 
  39. ^ 1 2 Chatzimichael, A; Tsalkidis, A; Cassimos, D; Gardikis, S; Tripsianis, G; Deftereos, S; Ktenidou-Kartali, S; Tsanakas, I (יוני 2007). "The role of breastfeeding and passive smoking on the development of severe bronchiolitis in infants". Minerva Pediatrica 59 (3): 199–206. PMID 17519864. 
  40. ^ Jafta, N; Jeena, PM; Barregard, L; Naidoo, RN (מאי 2015). "Childhood tuberculosis and exposure to indoor air pollution: a systematic review and meta-analysis". The International Journal of Tuberculosis and Lung Disease 19 (5): 596–602. PMID 25868030. doi:10.5588/ijtld.14.0686. 
  41. ^ Feleszko, W; Ruszczyński, M; Jaworska, J; Strzelak, A; Zalewski, BM; Kulus, M (נובמבר 2014). "Environmental tobacco smoke exposure and risk of allergic sensitisation in children: a systematic review and meta-analysis". Archives of Disease in Childhood 99 (11): 985–92. PMID 24958794. doi:10.1136/archdischild-2013-305444. 
  42. ^ Sabbagh, HJ; Hassan, MH; Innes, NP; Elkodary, HM; Little, J; Mossey, PA (2015). "Passive smoking in the etiology of non-syndromic orofacial clefts: a systematic review and meta-analysis". PLOS ONE 10 (3): e0116963. Bibcode:2015PLoSO..1016963S. PMC 4356514. PMID 25760440. doi:10.1371/journal.pone.0116963. 
  43. ^ Jones, DT; Osterman, MT; Bewtra, M; Lewis, JD (ספטמבר 2008). "Passive smoking and inflammatory bowel disease: a meta-analysis". The American Journal of Gastroenterology 103 (9): 2382–93. PMC 2714986. PMID 18844625. 
  44. ^ Pagani, Linda S. (יולי 2014). "Environmental tobacco smoke exposure and brain development: The case of attention deficit/hyperactivity disorder". Neuroscience & Biobehavioral Reviews 44: 195–205. PMID 23545330. doi:10.1016/j.neubiorev.2013.03.008. 
  45. ^ "Scientific Consensus Statement on Environmental Agents Associated with Neurodevelopmental Disorders". The Collaborative on Health and the Environment's Learning and Developmental Disabilities Initiative. 1 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-2009-03-27. 
  46. ^ Chen, Ruoling; Clifford, Angela; Lang, Linda; Anstey, Kaarin J. (אוקטובר 2013). "Is exposure to secondhand smoke associated with cognitive parameters of children and adolescents?—a systematic literature review". Annals of Epidemiology 23 (10): 652–661. PMID 23969303. doi:10.1016/j.annepidem.2013.07.001free 
  47. ^ Avşar, A.; Darka, Ö.; Topaloğlu, B.; Bek, Y. (אוקטובר 2008). "Association of passive smoking with caries and related salivary biomarkers in young children". Archives of Oral Biology 53 (10): 969–974. PMID 18672230. doi:10.1016/j.archoralbio.2008.05.007. 
  48. ^ Surgeon General 2006, pp. 293–309
  49. ^ Jones, Laura L.; Hassanien, A; Cook, DG; Britton, J; Leonardi-Bee, J (1 בינואר 2012). "Parental Smoking and the Risk of Middle Ear Disease in Children: A Systematic Review and Meta-analysis". Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine 166 (1): 18–27. PMID 21893640. doi:10.1001/archpediatrics.2011.158free 
  50. ^ Lee, Chien-Chang; Middaugh, Nicole A.; Howie, Stephen R. C.; Ezzati, Majid (7 בדצמבר 2010). "Association of Secondhand Smoke Exposure with Pediatric Invasive Bacterial Disease and Bacterial Carriage: A Systematic Review and Meta-analysis". PLOS Medicine 7 (12): e1000374. Bibcode:2015PLoSO..1039907C. PMC 4595077. PMID 21151890. doi:10.1371/journal.pmed.1000374. 
  51. ^ Lee, Chien-Chang; Middaugh, Nicole A.; Howie, Stephen R. C.; Ezzati, Majid; Lanphear, Bruce P. (7 בדצמבר 2010). "Association of Secondhand Smoke Exposure with Pediatric Invasive Bacterial Disease and Bacterial Carriage: A Systematic Review and Meta-analysis". PLOS Medicine 7 (12): e1000374. PMC 2998445. PMID 21151890. doi:10.1371/journal.pmed.1000374. 
  52. ^ Wang, Meng; Wang, Zhi-Ping; Zhang, Meng; Zhao, Zhong-Tang (13 באוגוסט 2013). "Maternal passive smoking during pregnancy and neural tube defects in offspring: a meta-analysis". Archives of Gynecology and Obstetrics 289 (3): 513–521. PMID 23942772. doi:10.1007/s00404-013-2997-3. 
  53. ^ Pineles, B. L.; Park, E.; Samet, J. M. (10 בפברואר 2014). "Systematic Review and Meta-Analysis of Miscarriage and Maternal Exposure to Tobacco Smoke During Pregnancy". American Journal of Epidemiology 179 (7): 807–823. PMC 3969532. PMID 24518810. doi:10.1093/aje/kwt334. 
  54. ^ Chiswell, C; Akram, Y (פברואר 2017). "Impact of environmental tobacco smoke exposure on anaesthetic and surgical outcomes in children: a systematic review and meta-analysis". Archives of Disease in Childhood 102 (2): 123–130. PMC 5284464. PMID 27417307. doi:10.1136/archdischild-2016-310687. 
  55. ^ Jara, SM; Benke, JR; Lin, SY; Ishman, SL (ינואר 2015). "The association between secondhand smoke and sleep-disordered breathing in children: a systematic review". The Laryngoscope 125 (1): 241–7. PMID 25130300. doi:10.1002/lary.24833. 
  56. ^ Raghuveer, Geetha; White, David A.; Hayman, Laura L.; Woo, Jessica G.; Villafane, Juan; Celermajer, David; Ward, Kenneth D.; de Ferranti, Sarah D.; Zachariah, Justin (18 באוקטובר 2016). "Cardiovascular Consequences of Childhood Secondhand Tobacco Smoke Exposure: Prevailing Evidence, Burden, and Racial and Socioeconomic Disparities: A Scientific Statement From the American Heart Association". Circulation 134 (16): e336–59. PMC 5207215. PMID 27619923. doi:10.1161/CIR.0000000000000443. 
  57. ^ עישון כפוי (פאסיבי), האגודה למלחמה בסרטן
  58. ^ עישון סיגריות, סיגריות אלקטרוניות ונרגילה בקרב בני נוער, האגודה למלחמה בסרטן
  59. ^ חיים ללא עישון, מכבי שירותי בריאות
  60. ^ דלקת אוזניים, איך גדלת, ‏2021-01-02
  61. ^ סמוחה, שחר (24 בדצמבר 2016). "חברות הטבק משקיעות מיליארדים בניסיון לפתח את סיגריית העתיד". Globes. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2021. 
  62. ^ נייר עמדה בנושא סיגריות אלקטרוניות, האגודה למלחמה בסרטן
  63. ^ Richard Miech, Lloyd Johnston, Patrick M. O’Malley, Jerald G. Bachman, Adolescent Vaping and Nicotine Use in 2017–2018 — U.S. National Estimates, New England Journal of Medicine 380, 2019-01-10, עמ' 192–193 doi: 10.1056/NEJMc1814130
  64. ^ Isabel Mr Hess, Kishen Lachireddy, Adam Capon, A systematic review of the health risks from passive exposure to electronic cigarette vapour, Public Health Research & Practice 26, 2016-04-15, עמ' 2621617 doi: 10.17061/phrp2621617
  65. ^ Vicky Yu, Mehran Rahimy, Avinaash Korrapati, Yinan Xuan, Electronic cigarettes induce DNA strand breaks and cell death independently of nicotine in cell lines, Oral Oncology 52, 2016-01, עמ' 58–65 doi: 10.1016/j.oraloncology.2015.10.018
  66. ^ Steenland, K. (1 בינואר 1992). "Passive smoking and the risk of heart disease". JAMA 267 (1): 94–99. PMID 1727204. doi:10.1001/jama.267.1.94. 
  67. ^ Law, M R; Morris, J K; Wald, N J (18 באוקטובר 1997). "Environmental tobacco smoke exposure and ischaemic heart disease: an evaluation of the evidence". BMJ 315 (7114): 973–980. PMC 2127675. PMID 9365294. doi:10.1136/bmj.315.7114.973. 
  68. ^ Thun, M; Henley, J; Apicella, L (דצמבר 1999). "Epidemiologic studies of fatal and nonfatal cardiovascular disease and ETS exposure from spousal smoking". Environmental Health Perspectives 107 (suppl 6): 841–846. JSTOR 3434563. PMC 1566204. PMID 10592140. doi:10.1289/ehp.99107s6841. 
  69. ^ He, Jiang; Vupputuri, Suma; Allen, Krista; Prerost, Monica R.; Hughes, Janet; Whelton, Paul K. (25 במרץ 1999). "Passive Smoking and the Risk of Coronary Heart Disease — A Meta-Analysis of Epidemiologic Studies". New England Journal of Medicine 340 (12): 920–926. PMID 10089185. doi:10.1056/NEJM199903253401204. 
  70. ^ "The whole truth and nothing but the truth? The research that Philip Morris did not want you to see". Lancet 366 (9479): 86–92. 2005. PMID 15993237. doi:10.1016/S0140-6736(05)66474-4. 
  71. ^ "Philip Morris toxicological experiments with fresh sidestream smoke: more toxic than mainstream smoke". Tobacco Control 14 (6): 396–404. 2005. PMC 1748121. PMID 16319363. doi:10.1136/tc.2005.011288. 
  72. ^ "Sidestream cigarette smoke toxicity increases with aging and exposure duration". Tobacco Control 15 (6): 424–9. 2006. PMC 2563675. PMID 17130369. doi:10.1136/tc.2006.016162. 
  73. ^ Schick, S. F.; Glantz, S. (1 באוגוסט 2007). "Concentrations of the Carcinogen 4-(Methylnitrosamino)-1-(3-Pyridyl)-1-Butanone in Sidestream Cigarette Smoke Increase after Release into Indoor Air: Results from Unpublished Tobacco Industry Research". Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention 16 (8): 1547–1553. PMID 17684127. doi:10.1158/1055-9965.EPI-07-0210free 
  74. ^ Whincup, Peter H; Gilg, Julie A; Emberson, Jonathan R; Jarvis, Martin J; Feyerabend, Colin; Bryant, Andrew; Walker, Mary; Cook, Derek G (24 ביולי 2004). "Passive smoking and risk of coronary heart disease and stroke: prospective study with cotinine measurement". BMJ 329 (7459): 200–205. PMC 487731. PMID 15229131. doi:10.1136/bmj.38146.427188.55. Lay summary. 
  75. ^ Hackshaw, A K; Law, M R; Wald, N J (18 באוקטובר 1997). "The accumulated evidence on lung cancer and environmental tobacco smoke". BMJ 315 (7114): 980–988. PMC 2127653. PMID 9365295. doi:10.1136/bmj.315.7114.980. 
  76. ^ Copas, J B; Shi, JQ (12 בפברואר 2000). "Reanalysis of epidemiological evidence on lung cancer and passive smoking". BMJ 320 (7232): 417–418. PMC 27286. PMID 10669446. doi:10.1136/bmj.320.7232.417. 
  77. ^ Takagi, Hisato; Sekino, Seishiro; Kato, Takayoshi; Matsuno, Yukihiro; Umemoto, Takuya (פברואר 2006). "Revisiting evidence on lung cancer and passive smoking: Adjustment for publication bias by means of "trim and fill" algorithm". Lung Cancer 51 (2): 245–246. PMID 16386820. doi:10.1016/j.lungcan.2005.11.004. 
  78. ^ Zhong, Lijie; Goldberg, Mark S; Parent, Marie-Élise; Hanley, James A (ינואר 2000). "Exposure to environmental tobacco smoke and the risk of lung cancer: a meta-analysis". Lung Cancer 27 (1): 3–18. PMID 10672779. doi:10.1016/s0169-5002(99)00093-8. 
  79. ^ Taylor, Richard; Gumming, Robert; Woodward, Alistair; Black, Megan (יוני 2001). "Passive smoking and lung cancer: a cumulative meta-analysis". Australian and New Zealand Journal of Public Health 25 (3): 203–211. PMID 11494987. doi:10.1111/j.1467-842x.2001.tb00564.xfree 
  80. ^ Kim, Claire H.; Lee, Yuan-Chin Amy; Hung, Rayjean J.; McNallan, Sheila R.; Cote, Michele L.; Lim, Wei-Yen; Chang, Shen-Chih; Kim, Jin Hee; Ugolini, Donatella (15 באוקטובר 2014). "Exposure to secondhand tobacco smoke and lung cancer by histological type: A pooled analysis of the International Lung Cancer Consortium (ILCCO): Secondhand tobacco smoke and lung cancer". International Journal of Cancer 135 (8): 1918–1930. PMC 4126868. PMID 24615328. doi:10.1002/ijc.28835. 
  81. ^ 1 2 Novak K (2007). "Passive smoking: out from the haze". Nature 447 (7148): 1049–51. Bibcode:2007Natur.447.1049N. PMID 17597735. doi:10.1038/4471049a. 
  82. ^ Bailar, John C. (25 במרץ 1999). "Passive Smoking, Coronary Heart Disease, and Meta-Analysis". New England Journal of Medicine 340 (12): 958–959. PMID 10089192. doi:10.1056/NEJM199903253401211. 
  83. ^ Raupach, Tobias; Schäfer, Katrin; Konstantinides, Stavros; Andreas, Stefan (1 בפברואר 2006). "Secondhand smoke as an acute threat for the cardiovascular system: a change in paradigm". European Heart Journal 27 (4): 386–392. PMID 16230308. doi:10.1093/eurheartj/ehi601free 
  84. ^ Taylor, R.; Najafi, F.; Dobson, A. (1 באוקטובר 2007). "Meta-analysis of studies of passive smoking and lung cancer: effects of study type and continent". International Journal of Epidemiology 36 (5): 1048–1059. PMID 17690135. doi:10.1093/ije/dym158free 
  85. ^ 1 2 Stayner, Leslie; Bena, James; Sasco, Annie J.; Smith, Randall; Steenland, Kyle; Kreuzer, Michaela; Straif, Kurt (מרץ 2007). "Lung Cancer Risk and Workplace Exposure to Environmental Tobacco Smoke". American Journal of Public Health 97 (3): 545–551. PMC 1805004. PMID 17267733. doi:10.2105/AJPH.2004.061275. 
  86. ^ "Health effects of indoor air pollution". אורכב מ-המקור ב-2006-08-05. בדיקה אחרונה ב-26 ביולי 2006. 
  87. ^ Wirth, N.; Abou-Hamdan, K.; Spinosa, A.; Bohadana, A.; Martinet, Y. (מרץ 2005). "Le tabagisme passif" [Passive smoking]. Revue de Pneumologie Clinique (בצרפתית) 61 (1): 7–15. PMID 15772574. doi:10.1016/s0761-8417(05)84776-5. 
  88. ^ 1 2 "France to ban smoking in public". BBC. 8 באוקטובר 2006. בדיקה אחרונה ב-9 באוקטובר 2006. 
  89. ^ Meyers, David G.; Neuberger, John S.; He, Jianghua (ספטמבר 2009). "Cardiovascular Effect of Bans on Smoking in Public Places". Journal of the American College of Cardiology 54 (14): 1249–1255. PMID 19778665. doi:10.1016/j.jacc.2009.07.022free 
  90. ^ Lin, Hualiang; Wang, Hongchun; Wu, Wei; Lang, Lingling; Wang, Qinzhou; Tian, Linwei (דצמבר 2013). "The effects of smoke-free legislation on acute myocardial infarction: a systematic review and meta-analysis". BMC Public Health 13 (1): 529. PMC 3671962. PMID 23721370. doi:10.1186/1471-2458-13-529. 
  91. ^ Wells, A J (יולי 1998). "Lung cancer from passive smoking at work". American Journal of Public Health 88 (7): 1025–1029. PMC 1508269. PMID 9663148. doi:10.2105/ajph.88.7.1025. 
  92. ^ 1 2 Fitzsimmons, Kathleen (21 בנובמבר 2013). "Reducing Worker Exposure to ETS". National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH). בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2015. 
  93. ^ Office on Smoking Health (US) (2006). The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General. Publications and Reports of the Surgeon General. Centers for Disease Control and Prevention (US). PMID 20669524. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2015. 
  94. ^ Staddon, John (2013/2014 US) Unlucky Strike: Private Health and the Science, Law and Politics of Smoking. Buckingham, UK: University of Buckingham Press.
  95. ^ Pugmire, Juliana; Sweeting, Helen; Moore, Laurence (פברואר 2017). "Environmental tobacco smoke exposure among infants, children and young people: now is no time to relax". Archives of Disease in Childhood 102 (2): 117–118. PMID 28100555. doi:10.1136/archdischild-2016-311652free 
  96. ^ Strachan, D P; Cook, D G (אוקטובר 1997). "Health effects of passive smoking. 1. Parental smoking and lower respiratory illness in infancy and early childhood". Thorax 52 (10): 905–914. PMC 1758431. PMID 9404380. doi:10.1136/thx.52.10.905. 
  97. ^ Strachan, D. P.; Cook, D. G. (1 בינואר 1998). "Health effects of passive smoking. 4. Parental smoking, middle ear disease and adenotonsillectomy in children". Thorax 53 (1): 50–56. PMC 1758689. PMID 9577522. doi:10.1136/thx.53.1.50. 
  98. ^ Song, Anna V.; Glantz, Stanton A.; Halpern-Felsher, Bonnie L. (דצמבר 2009). "Perceptions of Second-hand Smoke Risks Predict Future Adolescent Smoking Initiation". Journal of Adolescent Health 45 (6): 618–625. PMC 2814413. PMID 19931835. doi:10.1016/j.jadohealth.2009.04.022. 
  99. ^ [WHO Framework Convention on Tobacco Control "WHO Framework Convention on Tobacco Control"] Check |url= scheme (עזרה). The World Health Organization. WHO. 2013. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  100. ^ Tsai, James; Homa, David M.; Gentzke, Andrea S.; Mahoney, Margaret; Sharapova, Saida R.; Sosnoff, Connie S.; Caron, Kevin T.; Wang, Lanqing; Melstrom, Paul C. (7 בדצמבר 2018). "Exposure to Secondhand Smoke Among Nonsmokers — United States, 1988–2014". MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 67 (48): 1342–1346. PMC 6329485 Check |pmc= value (עזרה). PMID 30521502 Check |pmid= value (עזרה). doi:10.15585/mmwr.mm6748a3. 
  101. ^ 1 2 "[Markers of environmental tobacco smoke (ETS) exposure]". Rev Mal Respir (בצרפתית) 22 (1 Pt 1): 81–92. פברואר 2005. PMID 15968761. doi:10.1016/S0761-8425(05)85439-7. 
  102. ^ McClure JB (אפריל 2002). "Are biomarkers useful treatment aids for promoting health behavior change? An empirical review". Am J Prev Med 22 (3): 200–7. PMID 11897465. doi:10.1016/S0749-3797(01)00425-1. 
  103. ^ "Are self-reports of smoking rate biased? Evidence from the Second National Health and Nutrition Examination Survey". J Clin Epidemiol 48 (10): 1225–33. אוקטובר 1995. PMID 7561984. doi:10.1016/0895-4356(95)00020-5. 
  104. ^ "Secondhand smoke and nicotine exposure: a brief review". Addict Behav 32 (10): 1977–88. אוקטובר 2007. PMID 17270359. doi:10.1016/j.addbeh.2006.12.024. 
  105. ^ "Methods for quantification of exposure to cigarette smoking and environmental tobacco smoke: focus on developmental toxicology". Ther Drug Monit 31 (1): 14–30. פברואר 2009. PMC 3644554. PMID 19125149. doi:10.1097/FTD.0b013e3181957a3b. 
  106. ^ Behbod, Behrooz; Sharma, Mohit; Baxi, Ruchi; Roseby, Robert; Webster, Premila (31 בינואר 2018). "Family and carer smoking control programmes for reducing children's exposure to environmental tobacco smoke". Cochrane Database of Systematic Reviews 1: CD001746. PMC 6491082 Check |pmc= value (עזרה). PMID 29383710. doi:10.1002/14651858.CD001746.pub4. 
  107. ^ "Evaluation of a portable measure of expired-air carbon monoxide". Prev Med 17 (1): 109–15. ינואר 1988. PMID 3362796. doi:10.1016/0091-7435(88)90076-X. 
  108. ^ "Philip Morris toxicological experiments with fresh sidestream smoke: more toxic than mainstream smoke". Tob. Control 14 (6): 396–404. 2005. PMC 1748121. PMID 16319363. doi:10.1136/tc.2005.011288. 
  109. ^ "Particulate matter from tobacco versus diesel car exhaust: an educational perspective". Tob Control 13 (3): 219–21. 2004. PMC 1747905. PMID 15333875. doi:10.1136/tc.2003.005975. 
  110. ^ "Cardiovascular effects of secondhand smoke: nearly as large as smoking". Circulation 111 (20): 2684–98. 2005. PMID 15911719. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.104.492215free 
  111. ^ "Acute effects of passive smoking on the coronary circulation in healthy young adults". JAMA 286 (4): 436–41. 2001. PMID 11466122. doi:10.1001/jama.286.4.436free 
  112. ^ Celermajer, David S.; Adams, Mark R.; Clarkson, Peter; Robinson, Jacqui; McCredie, Robyn; Donald, Ann; Deanfield, John E. (18 בינואר 1996). "Passive Smoking and Impaired Endothelium-Dependent Arterial Dilatation in Healthy Young Adults". New England Journal of Medicine 334 (3): 150–155. PMID 8531969. doi:10.1056/NEJM199601183340303. 
  113. ^ Howard, G; Thun, MJ (דצמבר 1999). "Why is environmental tobacco smoke more strongly associated with coronary heart disease than expected? A review of potential biases and experimental data". Environmental Health Perspectives. 107 Suppl 6: 853–8. JSTOR 3434565. PMC 1566209. PMID 10592142. doi:10.2307/3434565. 
  114. ^ Cendon, S.P.; Battlehner, C.; Lorenzi-Filho, G.; Dohlnikoff, M.; Pereira, P.M.; Conceição, G.M.S.; Beppu, O.S.; Saldiva, P.H.N. (אוקטובר 1997). "Pulmonary emphysema induced by passive smoking: an experimental study in rats". Brazilian Journal of Medical and Biological Research 30 (10): 1241–1247. PMID 9496445. doi:10.1590/s0100-879x1997001000017free 
  115. ^ Eren, U.; Kum, S.; Sandikci, M.; Kara, E. (2006). "Effects of long-term passive smoking on the mast cells in rat lungs". Revue de Médecine Vétérinaire 6: 319–322. 
  116. ^ "Households contaminated by environmental tobacco smoke: sources of infant exposures". Tob Control 13 (1): 29–37. מרץ 2004. PMC 1747815. PMID 14985592. doi:10.1136/tc.2003.003889. 
  117. ^ "Beliefs about the health effects of "thirdhand" smoke and home smoking bans". Pediatrics 123 (1): e74–9. ינואר 2009. PMC 3784302. PMID 19117850. doi:10.1542/peds.2008-2184. 
  118. ^ Rabin, Roni Caryn (2 בינואר 2009). "A New Cigarette Hazard: 'Third-Hand Smoke'". New York Times. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2009. 
  119. ^ Sleiman, M.; Gundel, L. A.; Pankow, J. F.; Jacob, P.; Singer, B. C.; Destaillats, H. (13 באפריל 2010). "Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards". Proceedings of the National Academy of Sciences 107 (15): 6576–6581. PMC 2872399. PMID 20142504. doi:10.1073/pnas.0912820107. 
  120. ^ Louisiana Hospital to Ban Odor of Smoke on Workers' Clothes, Fox News, October 3, 2011
  121. ^ Samet, J. M.; Avila-Tang, E.; Boffetta, P.; Hannan, L. M.; Olivo-Marston, S.; Thun, M. J.; Rudin, C. M. (15 בספטמבר 2009). "Lung Cancer in Never Smokers: Clinical Epidemiology and Environmental Risk Factors". Clinical Cancer Research 15 (18): 5626–5645. PMC 3170525. PMID 19755391. doi:10.1158/1078-0432.CCR-09-0376. 
  122. ^ "Environmental Tobacco Smoke". 11th Report on Carcinogens. U.S. National Institutes of Health. אורכב מ-המקור ב-2008-07-16. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2007. 
  123. ^ "Secondhand Smoke Fact Sheet". U.S. Centers for Disease Control and Prevention. 21 בפברואר 2017. 
  124. ^ "Health Effects of Exposure to Environmental Tobacco Smoke". U.S. National Cancer Institute. אורכב מ-המקור ב-2007-09-05. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2007. 
  125. ^ "Health Effects of Exposure to Secondhand Smoke". United States Environmental Protection Agency. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2007. 
  126. ^ הסוכנות להגנת הסביבה של קליפורניה, השפעות בריאותיות של חשיפה לעשן טבק סביבתי: דוח סופי
  127. ^ "The Truth about Secondhand Smoke". American Heart Association. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2007. 
  128. ^ "Secondhand Smoke Fact Sheet". American Lung Association. אורכב מ-המקור ב-2007-09-18. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2007. 
  129. ^ "Secondhand Smoke". American Cancer Society. אורכב מ-המקור ב-2007-09-14. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2007. 
  130. ^ "AMA: Surgeon General's secondhand smoke report a wake-up call to lawmakers" (הודעה לעיתונות). American Medical Association. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2007. 
  131. ^ "Tobacco's Toll: Implications for the Pediatrician". American Academy of Pediatrics. אורכב מ-המקור ב-2007-10-15. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2007. 
  132. ^ "National Response to Passive Smoking in Enclosed Public Places and Workplaces". Australian National Public Health Partnership. נובמבר 2000. אורכב מ-המקור ב-2014-02-12. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2007. 
  133. ^ Two relevant reports have been published by the Scientific Committee:
  134. ^ אמנת ארגון הבריאו העולמי לבקרת טבק, ארגון הביאות העולמי
  135. ^ Surgeon General 2006, p. 588 Ch. 10
  136. ^ Saad, Lydia (25 ביולי 2007). "More Smokers Feeling Harassed by Smoking Bans". Gallup. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2015. 
  137. ^ Cato Institute - SourceWatch, www.sourcewatch.org
  138. ^ Shermer, Michael (מאי 2010). "I am a sceptic, but I'm not a denier". New Scientist 206 (2760): 36–37. Bibcode:2010NewSc.206R..36S. doi:10.1016/S0262-4079(10)61210-9. 
  139. ^ Diethelm, P.; McKee, M. (16 באוקטובר 2008). "Denialism: what is it and how should scientists respond?". The European Journal of Public Health 19 (1): 2–4. PMID 19158101. doi:10.1093/eurpub/ckn139free 
  140. ^ "Environmental tobacco smoke and tobacco related mortality in a prospective study of Californians, 1960-98". BMJ 326 (7398): 1057. 2003. PMC 155687. PMID 12750205. doi:10.1136/bmj.326.7398.1057. 
  141. ^ Davey Smith G (2003). "Effect of passive smoking on health: More information is available, but the controversy still persists". BMJ 326 (7398): 1048–9. PMC 1125974. PMID 12750182. doi:10.1136/bmj.326.7398.1048. 
  142. ^ Kessler 2006, p. 1383
  143. ^ "Tobacco industry efforts undermining evidence linking secondhand smoke with cardiovascular disease". Circulation 116 (16): 1845–54. 2007. PMID 17938301. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.107.715888free 
  144. ^ "American Cancer Society Condemns Tobacco Industry Study for Inaccurate Use of Data" (הודעה לעיתונות). American Cancer Society. 13 במאי 2003. בדיקה אחרונה ב-29 באוגוסט 2007. 
  145. ^ Thun, Michael J (4 באוקטובר 2003). "More misleading science from the tobacco industry". BMJ 327 (7418): E237–E238. doi:10.1136/bmjusa.03070002. 
  146. ^ "Proposed Research on the relationship of Low Levels of Active Smoking to Mortality: Letter from James Enstrom to Philip Morris Scientific Affairs office". 1 בינואר 1997.  Missing or empty |url= (עזרה); |accessdate= requires |url= (עזרה)
  147. ^ Dalton R (מרץ 2007). "Passive-smoking study faces review". Nature 446 (7133): 242. Bibcode:2007Natur.446..242D. PMID 17361147. doi:10.1038/446242afree 
  148. ^ Kessler 2006, p. 1380
  149. ^ Kessler 2006, pp. 1380–3
  150. ^ Bero, LA; Glantz, S; Hong, MK (אפריל 2005). "The limits of competing interest disclosures". Tobacco Control 14 (2): 118–26. PMC 1748015. PMID 15791022. 
  151. ^ Enstrom, JE; Kabat, GC (מרץ 2006). "Environmental tobacco smoke and coronary heart disease mortality in the United States--a meta-analysis and critique". Inhalation Toxicology 18 (3): 199–210. PMID 16399662. doi:10.1080/08958370500434255. 
  152. ^ Kessler 2006, p. 162
  153. ^ United States of America v. Philip Morris et al., United States Factual Memorandum Pursuant to Order No. 470, Section V, United States District Court for the District of Columbia. p. 44
  154. ^ ETS / IAQ SCIENTIFIC CONSULTANTS, from the Legacy Tobacco Documents Archive. Retrieved July 19, 2007.
  155. ^ Gori, Gio Batta (Spring 2007). "Stoking the Rigged Terror of Secondhand Smoke". Regulation 30 (1): 14–7. 
  156. ^ [ Smoked Out: Pundit for Hire], by Paul D. Thacker. Published in The New Republic on January 26, 2006. Retrieved August 22, 2007.
  157. ^ Philip Morris budget for "Strategy and Social Responsibility", listing Milloy as a paid consultant. Retrieved August 22, 2007.
  158. ^ "Secondhand Joking", by Steven Milloy. Retrieved May 31, 2013.
  159. ^ Layard, M.W. (פברואר 1995). "Ischemic Heart Disease and Spousal Smoking in the National Mortality Followback Survey". Regulatory Toxicology and Pharmacology 21 (1): 180–183. PMID 7784629. doi:10.1006/rtph.1995.1022. 
  160. ^ Levois, M.E.; Layard, M.W. (פברואר 1995). "Publication Bias in the Environmental Tobacco Smoke/Coronary Heart Disease Epidemiologic Literature". Regulatory Toxicology and Pharmacology 21 (1): 184–191. PMID 7784630. doi:10.1006/rtph.1995.1023. 
  161. ^ Law, Malcolm R; Wald, Nicholas J (יולי 2003). "Environmental tobacco smoke and ischemic heart disease". Progress in Cardiovascular Diseases 46 (1): 31–38. PMID 12920699. doi:10.1016/s0033-0620(03)00078-1. 
  162. ^ 1 2 Boffetta, Paolo; Agudo, Antonio; Ahrens, Wolfgang; Benhamou, Ellen; Benhamou, Simone; Darby, Sarah C.; Ferro, Gilles; Fortes, Cristina; Gonzalez, Carlos A. (7 באוקטובר 1998). "Multicenter Case-Control Study of Exposure to Environmental Tobacco Smoke and Lung Cancer in Europe". JNCI: Journal of the National Cancer Institute 90 (19): 1440–1450. PMID 9776409. doi:10.1093/jnci/90.19.1440free 
  163. ^ "Passive Smoking Doesn't Cause Cancer —Official". אורכב מ-המקור ב-2007-10-13. 
  164. ^ Empty citation (עזרה) 
  165. ^ Le Grand C. Anti-smokers blown away by study. Australian 1998, March 10.
  166. ^ WHO Rejects smoking link with lung cancer. Zimbabwe Independent 1998, Oct 23.
  167. ^ No Link Between Passive Smoking and Lung Cancer. The Times 1998, March 9.
  168. ^ "Passive smoking does cause lung cancer, do not let them fool you". The Ceylon Medical Journal 43 (2): 98. יוני 1998. PMID 9704550. 
  169. ^ "Tobacco industry efforts subverting International Agency for Research on Cancer's second-hand smoke study". Lancet 355 (9211): 1253–9. 2000. PMID 10770318. doi:10.1016/S0140-6736(00)02098-5. 
  170. ^ "Tobacco Companies Strategies to Undermine Tobacco Control Activities at the World Health Organization". בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2008. 
  171. ^ US Environmental Protection Agency. "Respiratory health effects of passive smoking: Lung cancer and other disorders". 
  172. ^ "The Osteen Decision". אורכב מ-המקור ב-2000-08-15. 
  173. ^ "Flue-Cured Tobacco Cooperative vs. EPA". אורכב מ-המקור ב-2008-10-09. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2008. 
  174. ^ U.S. Department of Health; Human Services; National Toxicology Program, eds. (December 2–3, 1998). "Final Report on Carcinogens – Background Document for Environmental Tobacco Smoke". Meeting of the NTP Board of Scientific Counselors – Report on Carcinogens Subcommittee. Research Triangle Park, North Carolina. עמ' 24. אורכב מ-המקור ב-2007-11-29. 
  175. ^ Thun MJ (2003). "Passive smoking: Tobacco industry publishes disinformation". BMJ 327 (7413): 502–3; author reply 504–5. PMC 188400. PMID 12946979. doi:10.1136/bmj.327.7413.502-c. 
  176. ^ 1 2 "Why review articles on the health effects of passive smoking reach different conclusions". JAMA 279 (19): 1566–70. 1998. PMID 9605902. doi:10.1001/jama.279.19.1566. 
  177. ^ "Changing conclusions on secondhand smoke in a sudden infant death syndrome review funded by the tobacco industry". Pediatrics 115 (3): e356–66. 2005. PMID 15741361. doi:10.1542/peds.2004-1922free 
  178. ^ "Minutes of a meeting of Philip Morris with British tobacco companies to discuss tobacco-industry strategy on passive smoking". אורכב מ-המקור ב-2007-10-13. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2007. 
  179. ^ [ A Study of Public Attitudes toward Cigarette Smoking and the Tobacco Industry in 1978], produced for the Tobacco Institute and released under the terms of the Tobacco Master Settlement Agreement.
  180. ^ Smith, E. A.; Malone, R. E. (5 בינואר 2007). "'We will speak as the smoker': the tobacco industry's smokers' rights groups". The European Journal of Public Health 17 (3): 306–313. PMC 2794244. PMID 17065174. doi:10.1093/eurpub/ckl244. 
  181. ^ 1 2 Diethelm, Pascal; McKee, Martin (2006). Lifting the smokescreen: tobacco industry strategy to defeat smoke free policies and legislation. עמ' 5. ISBN 978-1-904097-57-0. OCLC 891398524. The industry quickly realised that, if it wanted to continue to prosper, it became vital that research did not demonstrate that tobacco smoke was a dangerous community air pollutant. This requirement has been the central pillar of its passive smoking policy from the early 1970s to the present day 
  182. ^ ""Conclusions about exposure to ETS and health that will be unhelpful to us"*: How the tobacco industry attempted to delay and discredit the 1997 Australian National Health and Medical Research Council report on passive smoking". Tob Control 12 (Suppl 3:iii): 102–6. 2003. PMC 1766130. PMID 14645955. doi:10.1136/tc.12.suppl_3.iii102. 
  183. ^ "Constructing "Sound Science" and "Good Epidemiology": Tobacco, Lawyers, and Public Relations Firms". Am J Public Health 91 (11): 1749–57. 2001. PMC 1446868. PMID 11684593. doi:10.2105/AJPH.91.11.1749. 
  184. ^ "Environmental tobacco smoke research published in the journal Indoor and Built Environment and associations with the tobacco industry". Lancet 365 (9461): 804–9. 2005. PMID 15733724. doi:10.1016/S0140-6736(05)17990-2. 
  185. ^ 1 2 "The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke". Executive Summary. Surgeon General of the United States. 2006. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2009. 
  186. ^ Kessler 2006, p. 1523
  187. ^ Litigation Against Tobacco Companies U.S. Department of Justice
  188. ^ Appeal Ruling, U.S. Court of Appeals for the District of Columbia Circuit, 22 May 2009
  189. ^ Altria, Cigarette Makers Lose 'Lights' Ruling Appeal Bloomberg news, 22 May 2009
  190. ^ U.S. appeals court agrees tobacco companies lied Reuters, 22 May 2009
  191. ^ "WHO Framework Convention on Tobacco Control". World Health Organization. 27 בפברואר 2005. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2009. Parties recognize that scientific evidence has unequivocally established that exposure to tobacco causes death, disease and disability 
  192. ^ 1 2 "Guidelines on the Protection from Exposure to Secondhand Smoke". Framework Convention for Tobacco Control. World Health Organization. 2007. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2009. 
  193. ^ Market Research World
  194. ^ הכנסת, הישיבה המאה-ותשעים-ושתיים של הכנסת השבע-עשרה - קריאה שנייה וקריאה שלישית, ‏יום שלישי, א' בשבט התשס"ח (8 בינואר 2008)
  195. ^ Frazer, Kate; Callinan, Joanne E; McHugh, Jack; van Baarsel, Susan; Clarke, Anna; Doherty, Kirsten; Kelleher, Cecily (4 בפברואר 2016). "Legislative smoking bans for reducing harms from secondhand smoke exposure, smoking prevalence and tobacco consumption". Cochrane Database of Systematic Reviews 2: CD005992. PMC 6486282 Check |pmc= value (עזרה). PMID 26842828. doi:10.1002/14651858.CD005992.pub3. 
  196. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (ינואר 2009). "Reduced hospitalizations for acute myocardial infarction after implementation of a smoke-free ordinance—City of Pueblo, Colorado, 2002–2006". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 57 (51): 1373–7. PMID 19116606. 
  197. ^ Frazer, Kate; McHugh, Jack; Callinan, Joanne E; Kelleher, Cecily (27 במאי 2016). "Impact of institutional smoking bans on reducing harms and secondhand smoke exposure". Cochrane Database of Systematic Reviews (5): CD011856. PMID 27230795. doi:10.1002/14651858.CD011856.pub2. 
  198. ^ "Smokefree policies to reduce tobacco use. A systematic review". Am J Prev Med 38 (2 Suppl): S275–89. 2010. PMID 20117612. doi:10.1016/j.amepre.2009.10.029. 
  199. ^ "Review of the quality of studies on the economic effects of smoke-free policies on the hospitality industry". Tobacco Control 12 (1): 13–20. מרץ 2003. PMC 1759095. PMID 12612356. doi:10.1136/tc.12.1.13. 
  200. ^ "Secondhand smoke exposure in bars and restaurants in Guatemala City: before and after smoking ban evaluation". Cancer Causes Control 22 (1): 151–6. נובמבר 2010. PMID 21046446. doi:10.1007/s10552-010-9673-8. 
  201. ^ Thomson, George; Wilson, Nick; Edwards, Richard (יוני 2009). "At the frontier of tobacco control: A brief review of public attitudes toward smoke-free outdoor places". Nicotine & Tobacco Research 11 (6): 584–590. PMID 19359392. doi:10.1093/ntr/ntp046free 
  202. ^ "No ifs or butts". Building. 7 במרץ 2005. 
  203. ^ "Tobacco industry efforts to present ventilation as an alternative to smoke-free environments in North America". Tob Control 13 (Suppl 1): i41–7. מרץ 2004. PMC 1766145. PMID 14985616. doi:10.1136/tc.2003.004101. The industry developed a network of ventilation 'experts' to promote its position that smoke-free environments were not necessary, often without disclosing the financial relationship between these experts and the industry. 
  204. ^ "ASHRAE Position Document on Environmental Tobacco Smoke". American Society of Heating, Refrigerating and Air-Conditioning Engineers. יולי 2020.  Missing or empty |url= (עזרה)
  205. ^ "Institute for Health and Consumer Protection Activity Report 2003". European Commission Joint Research Centre. 2003.  Missing or empty |url= (עזרה); |accessdate= requires |url= (עזרה)
  206. ^ Haveman, Robert; John Mullahy (25 בספטמבר 2005). "Let Bars Buy, Sell Smoking Permits". Wisconsin State Journal. עמ' B2.  |accessdate= requires |url= (עזרה)
  207. ^ Thompson, Andrea (31 באוגוסט 2007). "Secondhand Smoke Causes Cancer in Pets". LiveScience. בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2007. 
  208. ^ "p53 expression and environmental tobacco smoke exposure in feline oral squamous cell carcinoma". Vet Pathol 41 (3): 209–14. 2004. PMID 15133168. doi:10.1354/vp.41-3-209free 
  209. ^ "Environmental Tobacco Smoke and Risk of Malignant Lymphoma in Pet Cats". American Journal of Epidemiology 156 (3): 268–273. 2002. PMID 12142262. doi:10.1093/aje/kwf044free 
  210. ^ "Passive smoking and canine lung cancer risk". Am J Epidemiol 135 (3): 234–9. 1992. PMID 1546698. doi:10.1093/oxfordjournals.aje.a116276. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.