עכרמה צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עכרמה סעיד עבדאללה צברי
عكرمة سعيد عبد الله صبري
לידה 1939 (בן 85 בערך)
קלקיליה, פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י) פלשתינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
השכלה
ekrimasabri.net
המופתי של ירושלים
19942006
(כ־12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עכרמה סעיד עבדאללה צבריערבית عكرمة سعيد عبد الله صبري; נהגה: עִיכְּרִימַה; נולד ב-1939) הוא איש דת מוסלמי שכיהן כמופתי של ירושלים בין השנים 19942006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צברי למד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, שם קיבל תואר דוקטור. ב-1994, לאחר מותו של סולימאן ג'עברי, מונה צברי על ידי יאסר ערפאת למופתי של ירושלים ושימש למעשה גם כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית. תפקידו הוגדר באופן רשמי כ"מופתי ירושלים ופלסטין". במקביל אליו מינה חוסיין, מלך ירדן את עבד אל-קאדר עאבדין לאותו תפקיד, וזאת על רקע המחלוקת בין ירדן לרשות הפלסטינית על השליטה במקומות הקדושים בירושלים. זמן קצר כיהנו שניהם במקביל, אך בהדרגה דחקו אנשיו של צברי את אנשיו של עאבדין מתפקידיהם, וב-1998, לאחר פרישתו לגמלאות של עבאדין, השתלט צברי על מוסדות הווקף באופן סופי והפך למופתי יחיד בירושלים.

ב-2006 פוטר צברי על ידי יורשו של ערפאת, מחמוד עבאס, ובמקומו מונה השייח' מוחמד אחמד חוסיין. לאחר פיטוריו שימש צברי דרשן במסגד אל-אקצא וראש המועצה המוסלמית העליונה.

עמדות אנטישמיות והסתה לאלימות וטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת האינתיפאדה השנייה הביע צברי תמיכה בפיגועי התאבדות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים[1][2] ב-2001 נחקר במשטרה בעקבות פגישתו בביירות עם מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה[3]. במסגרת תפקידו כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית אישר צברי את הוצאתם להורג של פלסטינים שהורשעו בעבירות שונות[4].

ב-2002 פרסם ספרון בשם "פלסטין - האדם והאדמה" בהוצאת "מרכז ההסברה הערבי". הספרון, שכלל מוטיבים אנטישמיים השאובים מ"הפרוטוקולים של זקני ציון", שלל את זכותם ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל ועל ירושלים וערער על הלגיטימיות לקיומה של מדינת ישראל[5]. על דברים ברוח זו חזר פעמים רבות בראיונות ובדרשות[6].

השייח' צברי הביע פעמים רבות התנגדות לפעולות שונות של ממשלת ישראל במזרח ירושלים. בין השאר פרסם פסק הלכה לפיו אסור לפלסטינים לקבל אזרחות ישראלית[7], ופעל יחד עם השייח' ראאד סלאח נגד פעולותיה של ישראל לשיפוץ שער המוגרבים, שבה ראה "התקפה על הווקף האסלאמי, על מסגד אל-אקצא, ועל המורשת והתרבות של ירושלים"[8].

בשנת 2007 נאסרה כניסתו להולנד בשל עמדותיו הרדיקליות נגד ישראל[9].

ביולי 2017, לאחר הפיגוע בהר הבית, התקינה משטרת ישראל מגנומטרים בכניסות להר הבית. צברי היה בין האוסרים על כניסת מוסלמים להר כל עוד הבידוק הביטחוני נמשך[10].

צברי נמנה עם חברי מועצת הנאמנים של קואליציית הצדקה, ארגון גג בראשותו של השייח' יוסוף אל-קרדאווי המרכז העברת תרומות מרחבי העולם לתנועת חמאס.

באפריל 2022 השתתף צברי בוועידה לרגל "יום אלקודס" האיראני לצידם של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית ודוברים נוספים בקריאה להשמדת ישראל[11]. באפריל 2023 השתתף צברי בוועידה זהה[12].

באוקטובר 2022 ערך ביקור בביתו של פתחי חזאם, אביו של המחבל מהפיגוע בדיזנגוף, בו שיבח את האב על הגיבוי שנתן לבנו השהיד[13]. לאחר זמן קצר ערך ביקור תנחומים נוסף בביתו של עודאי תמימי המחבל שביצע את הפיגוע במחסום שועפאט ואת ניסיון הפיגוע בכניסה למעלה אדומים. בביקור זה הוסיף צברי להלל את מעלתו של השהיד ואמר שאילו אנשים היו יודעים את מעלתו היו פונים גם הם לדרך זו. בעקבות דברים אלו פנו מספר ארגוני ימין ובהם ארגון לביא בדרישה לפתוח בחקירה להסתה לטרור כנגד צברי[14].

בעקבות דברי ההסתה הוציאה מדינת ישראל לצברי מספר פעמים צווי איסור יציאה מהארץ[15][16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עכרמה צברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל סובלמן, המופתי של ירושלים: פיגועי ההתאבדות לגיטימיים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2001
  2. ^ שאול קמחי ושמואל אבן, מי הם מתאבדי הטרור הפלסטיני, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, עמ 25
  3. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, המופתי של ירושלים נעצר בחשד להסתה, באתר ynet, 14 בספטמבר 2001
  4. ^ גורמי ביטחון: הפלסטינים שהוצאו להורג - רוצחים ואנסים, באתר וואלה!‏, 12 ביוני 2005, פורסם בהארץ
  5. ^ דה לגיטימציה של ישראל בשילוב מסרים אנטישמיים בספרון שחיבר השיח' עכרמה צברי, המופתי של ירושלים והסמכות ההלכתית הבכירה ב"רשות הפלסטינית" , באתר המרכז למורשת המודיעין, נובמבר 2003
  6. ^ מופתי הרש"פ: יהודי גרמניה צריכים לחזור אליה, באתר ממרי, 22 בינואר 2001
    ליהודים אין זכות על הכותל המערבי, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 23 ביוני 2009
    'Western Wall was never part of temple', ג'רוזלם פוסט, 25 אוקטובר 2007
    המופתי של ארץ הקודש: אין זכר לנוכחות יהודית בירושלים מאז ומעולם, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 29 באוקטובר 2010
  7. ^ עלי ואקד, הפלסטינים רוצים אזרחות - המופתי מאיים: "אסור", באתר ynet
  8. ^ איתמר ענברי, "נאחד רובים כדי להגן על מסגד אל-אקצה", באתר nrg‏, 3 בפברואר 2007
  9. ^ Muslim cleric still not welcome here‏, 21 באפריל 2008
  10. ^ יורי ילון, ח"כים מהרשימה המשותפת נפגשו עם המופתי, באתר ישראל היום, ‏20.07.2017
  11. ^ הרשת סוערת: המופתי של ירושלים לשעבר לצד נסראללה והנייה, באתר ערוץ 14, ‏27/4/2022
  12. ^ ספיר ליפקין, ‏שיח׳ ירושלמי בכיר השתתף בכנס עם נסראללה והניה, באתר ‏מאקו‏, ‏13 באפריל 2023
  13. ^ אלחנן גרונר, צפו: המופתי סברי בבית המחבלים בג'נין: "השאהידים - לפיד המאיר לנו את הדרך", באתר הקול היהודי, ‏11/10/2022
  14. ^ אלחנן גרונר, תלונה נוספת נגד המופתי שמאותרג בידי הפרקליטות, באתר הקול היהודי, ‏16/11/2022
  15. ^ הלל ביטון רוזן, אחרי שהסית לטרור: צו יציאה מהארץ למטיף הבכיר מהר הבית, באתר ערוץ 14, ‏22/12/2021
  16. ^ ציוץ של יוני בן מנחם yoni ben menachem ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 במאי 2022