עכשובאים

עכשובאים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	עכבישניים
סדרה:	עכשובאים
שם מדעי
	Solifugae; ‏סונדוואל, 1833

עכשובאים^[1] (שם מדעי: Solifugae; בלטינית: שמש - sol, בורח fugae) היא סדרה של פרוקי-רגליים במחלקת העכבישנים. יש המכנים אותם בשם העממי "עַקְרָבּוּת". שגיאה זו נובעת ככל הנראה, משיבוש של המילה הערבית "עַנְכָּבּוּת" (عنكبوت), שפירושה "עכביש". קרוי גם "עכביש גמל". בישראל 58 מינים בשש משפחות שונות.^[2]

העכשובאים מרתיעים בני אדם בעיקר בגלל גודלם, מהירותם, התנהגותם התזזיתית והעובדה שכאשר הם חשים מאוימים, הם זוקפים את פלג גופם הקדמי, מרימים את בחניניהם למעלה ומשמיעים קול חריקה באמצעות חיכוך לסתותיהם זו בזו. נשיכה מעכשוב עלולה לצבוט ובמידה והעכשוב גדול אף לנקב את העור אך אינה מסוגלת לגרום לנזק המצריך טיפול רפואי. הם אינם ארסיים ואינם נחשבים מסוכנים לבני אדם. העכשובאים הם טורפים ולסתותיהם (כליצרות) משוננות וחזקות. הם מועילים לאדם מכיוון שהם מחסלים מזיקים כגון עקרבים, עכברים וחרקים. הגדולים שבהם אף מסוגלים לטרוף זוחלים, ציפורים ומכרסמים קטנים.

העכשובאים הם יצורים שעירים המתאפיינים בצבע חום צהבהב ובחלק מהאזורים גם בצבע שחור, בטנם מוארכת ורגליהם האחוריות ארוכות משאר הרגליים. בישראל, הגדולים שבהם מגיעים לגודל של כ-7 ס"מ. זיהוי המשפחות מתבסס בעיקר על פיסת הרגל.

משפחות העכשובאים

חמש המשפחות האחרונות מצויות בישראל:

Ammotrechidae
Ceromidae
Eremobatidae
Gylippidae
Hexisopodidae
Melanoblossidae
Mummuciidae
חופרניים (Rhagodidae)
מבעיתניים (Galeodidae)
פסבחניניים (Daesiidae)
חרפניתיים (Karschiidae)
אפרידריים (Solpugidae)

העכשובאים נפוצים באזורים חמים וממוזגים על פני כדור הארץ, להוציא את אוסטרליה, אגן קונגו באפריקה ואגן האמזונאס באמריקה. לסדרה זו כמה מינים הנפוצים בכל ישראל, כשהמינים המוכרים והגדולים יותר נפוצים בעיקר בדרום (באזור הנגב המרכזי דוגמת עקרבות יהודה).