על"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על"ן, ראשי תיבות של המונח המשטרתי עבריין לא נודע, מהווה את אחת העילות לסגירת תיק פלילי.

נוהל אגף החקירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נוהל אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל[1] תיק חקירה ייסגר בעילת על"ן כאשר אין יודעים מי ביצע את העבירה או כאשר אין יותר מחשד סתמי לגבי זהות המבצע.

עם זאת, סגירת תיק פלילי על"ן אינה מהווה סגירת התיק באופן סופי, אלא השהיית החקירה עד לשלב בו יהיה מידע או ראיה שיאפשרו את המשכה.

הנוהל מציין את המצבים שבהם תיק ייסגר על"ן גם כאשר ישנו חשד מסוים נגד אדם מסוים:

  1. המתלונן הצביע על חשוד משוער, אך ללא ביסוס החשד בעובדות כי אם בהשערות בלבד ובהיעדר ראיה כלשהי.
  2. חשוד נבדק בפוליגרף ונקבע כי תגובותיו מצביעות על אמירת שקר, אך אין מידע אחר או ראיות אחרות הקושרות את החשוד לביצוע העבירה.
  3. החשוד העלה טענת אליבי שהופרכה, אולם אין ראיות אחרות מעבר לכך.
  4. ישנו מידע מודיעיני כלשהו הקושר את החשוד לעבירה, אבל בחומר החקירה אין שום ראיות כלשהן המאששות את המידע המודיעיני.

ביקורת מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדוח ביקורת 69ב (מאי 2019) של מבקר המדינה[2] מותח המבקר ביקורת על אופן השימוש שעושה המשטרה בעילת העל"ן לסגירת תיקי חקירה:

מרבית תיקי החקירות של עבירות רכוש נסגרים בעילת עבריין לא נודע (להלן - על"ן) בתוך שבוע ימים מיום פתיחתם - כשליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד. מדובר בתוצאה המחייבת פעולות הערכה ותיקון ממשיות שיבטיחו מיצוי של כל מערכי החקירה העומדים לרשות המשטרה.

עמוד 510

ומסכם המבקר:

משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגברת האיסוף של ידיעות וחומר מודיעיני תסייע לה לצמצם את מספר תיקי החקירות של עבירות הרכוש שנסגרים בעילת על"ן. לפיכך על המשטרה לבחון את הדרכים שיאפשרו לה להגדיל את היקף החשיפה המודיעינית הקשורה לעבירות הרכוש, כדי לשפר את סיכוייה למצות את החקירה ולהביא את העבריינים לדין.

עמוד 539

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]