עלות לחשיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עלות לחשיפה (CPI, cost per Impression) או עלות לאלף חשיפות (CPM, cost per mille) הם כינויים בענף הפרסום באינטרנט לשיטת תשלום על שבה משלם המפרסם בהתאם למספר החשיפות שהפרסומת מקבלת, לפלטפורמה האינטרנטית המציגה את הפרסומות. המונח CPI או CPM מבטא את שיטת הגבייה שבה, המחיר שמשלם המפרסם הוא תמורת חשיפה יחידה או תמורת אלף חשיפות. פרסום לפי חשיפה קיים באתרי המדיה החברתית, כגון פייסבוק וטוויטר ואחרים.

תמחור לפי מספר החשיפות דומה, יותר משיטות תמחור מקובלות אחרות במדיה הדיגיטלית (כגון תשלום לפי לחיצה ותשלום לפי פעולה), לאלה הנהוגות במדיה המסורתית (בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה וברדיו), שם בדרך כלל מבוסס מחיר הפרסום על הערכה של גודל הקהל שייחשף לפרסומת.

בעוד ש-CPI או CPM מקובלים בפרסום במודעות רגילות (עם טקסט ו/או תמונה), בפרסום באמצעות ווידאו המדד המקובל הוא CPV (מחיר לצפייה, cost per view).

הבעיות בשיטת התשלום לפי מספר חשיפות כוללות בעיות מדידה ואפשרות להונאה, וכן את השאלה כיצד מוגדרת חשיפה. בעיית ההונאה נובעת מן האפשרות שמפעילי האתרים המציגים את הפרסומות ינסו לנפח את רווחיהם על ידי הגדלה מלאכותית של מספר הפעמים שבהן נטענת פרסומת.

בעיות המדידה וההגדרה בשיטת CPI קשורות אלה באלה. הן עלולות להתעורר, למשל, במקרים שבהם משתמש מרענן את הדף שהוא צופה בו, או עובר בין דפים שבהם מוצגת אותה הפרסומת. ספירת כל טעינה של אותה הפרסומת כחשיפה נוספת עלולה להיות מצב לא רצוי למפרסם, ולכן מתעורר הצורך להגדיר אם חשיפות חוזרות ונשנות של אותו המשתמש לאותה הפרסומת ייחשבו לאותה החשיפה. אם לא, נחוצים מעקב וסינון אשר יבדילו בין חשיפות חדשות וחוזרות או בין חשיפות לעיני משתמשים שונים.

שאלות דומות מתעוררות בנוגע לפרסומות שאמנם נטענות יחד עם דף מסוים, אך בשל מצב הגלילה של הדף אינן נחשפות לעיני המשתמש. מלבד הצורך באמצעים טכניים לזיהוי המצבים האלה, גם במקרה זה נחוצה הגדרה של חשיפה. העדר הגדרות מוסכמות בכל ענף הפרסום הוא עדיין בעיה בענף הפרסום באינטרנט. גופים מובילים בענף הפרסום, כמו ה-Interactive Advertising Bureau וה-Media Rating Council, פועלים לפיתוח סטנדרטים אחידים ולקדם את קבלתם. הגדרות שהוצעו על ידי ה-Media Rating Council לחשיפה של פרסומת רגילה הוא שלפחות 50% משטחה (או 30% משטחה כשמדובר בפרסומת גדולה) יהיה חשוף לעיני המשתמש למשך לפחות שנייה אחת. לגבי פרסומות וידאו ההצעה היא שלפחות 50% משטח הפרסומת יהיה גלוי לעיני המשתמש למשך לפחות שתי שניות[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]