לדלג לתוכן

עליזה אורבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה אורבך
דיוקן עצמי, 2007
דיוקן עצמי, 2007
לידה 17 באוגוסט 1940
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 29 במרץ 2016 (בגיל 75)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום
ילדים עדן אורבך עפרת עריכת הנתון בוויקינתונים
alizaauerbach.com

עליזה אורבך (17 באוגוסט 1940 - 29 במרץ 2016) הייתה צלמת ישראלית.

עליזה אורבך נולדה בשנת 1940 בחיפה[1]. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בפילוסופיה ובמקרא. לאחר לימודי התואר הראשון עסקה שנים אחדות בהוראה בבית הספר התיכון של הגימנסיה העברית בירושלים. בגיל 25 קיבלה את המצלמה הראשונה מסבתה לכבוד נסיעה מחוץ לישראל[2]. בשנת 1972 החלה לצלם באורח מקצועי, ובשנת 1974 הציגה לראשונה תערוכת יחיד בנושא "נוער ישראלי", שנדדה ברחבי העולם מטעם משרד החוץ הישראלי. בין השנים 1972–1989 עסקה בצילום לעיתונות בארץ ובעולם. תצלומיה התפרסמו בעיתונים כגון "הארץ", "ג'רוזלם פוסט", "הניו יורק טיימס", "הטיימס"[3], "די צייט" ועוד. אורבך הייתה נשואה למבקר וחוקר האמנות גדעון עפרת. בתם היא אמנית הווידאו עדן אורבך עפרת. חיה ופעלה בשכונת אבו תור בירושלים.

עיקר עבודתה של אורבך היה בתחום תצלומי הדיוקן והצילום התיעודי ההומני[4]. בצילומיה עסקה אורבך במספר תימות מובילות: דיוקנים - אורבך תיעדה חלוצים, יוצאי ברית המועצות, יוצאי אתיופיה וניצולי שואה. נשים - אמהות ונשים עובדות. צילומי נוף וצילומים שליוו את כתיבתה[5].

פרסמה אלבומי תצלומים שצולמו לאורך שנים, והבולטים שביניהם הם "אמהות" (1997), "ראשונים" (1990), "נשים בעבודה" (2003) ועוד. תצלומיה מאופיינים בהדגשת המבט האנושי לצד הדגשת מבטו של האמן על ידי הדפסת הפריים המלא (ללא חיתוך), על ידי שימוש בהדפסות שחור/לבן, ובנטייה לגרעיניות. עסקה גם באוצרות כאוצרת הגלריה לצילום בבית גבריאל, שפת ים כנרת.

צילומיה של אורבך מצויים באוספים של מוזיאונים כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המוזיאון הפתוח לצילום, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, מוזיאון על התפר, ובאוספים פרטיים שונים כגון אוסף לוין. בשנת 2017 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיה של עליזה אורבך במשכן לאומנות עין חרוד[6].

משפחתה תרמה את ארכיונה האישי לספרייה הלאומית בשנת 2018[7].

  • 1989 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
  • 1993 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
  • 1993 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית מטעם אונסק"ו.
  • 1995 - פרס אמריקן אקספרס, התחרות הבינלאומית לצילום מטעם אונס"קו.
  • 1996 - מקום ראשון ומקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית "סין בעיני זרים".
  • 1998 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1983: צפור האבן: ירושלים בשירה העברית החדשה, אנתולוגיה בעריכת חיים באר, תצלומים מאת עליזה אורבך, הוצאת שבא
  • 1987: שירי ירושלים / יהודה עמיחי ; תצלומים מאת עליזה אורבך, הוצאת שוקן
  • 1990: ראשונים - אלבום צילומים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור
  • 1992: עולים משרד הביטחון – ההוצאה לאור
  • 1997: אמהות, הוצאת סטימצק
  • 2003: נשים בעבודה, הוצאת כתר
  • 2007: שיר על הים, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • 2009: ניצולים, יד יצחק בן-צבי
  • 2011: הטעם המופלא של תאני שיגורנסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • 2013: קוראים, הוצאת הספרייה הלאומית
  • 2015: שיר על הארץ. הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • 2016: עליזה אורבך: חיים, עין חרוד: משכן לאמנות ע"ש חיים אתר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה אורבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. עדן עפרת, הכחול הגדול הזה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2007
  2. אתר למנויים בלבד אלכס ליבק, מהות הצילום על פי עליזה אורבך, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2016
  3. אתר למנויים בלבד שני ליטמן, מתה הצלמת עליזה אורבך, באתר הארץ, 30 במרץ 2016
  4. המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
  5. המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
  6. חיים, באתר המשכן לאמנויות, 2016-09-20
  7. ארכיון עליזה אורבך, בספרייה הלאומית, תמר לוינסון, "להתקרב למשהו, למישהו: עליזה אורבך 1940–2016", עת-מול 285 (דצמבר 2023), עמ' 13–17.