עליזה אורבך
 | |
| דיוקן עצמי, 2007 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1940 חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 2016 (בגיל 75) ירושלים, ישראל |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | צילום |
| צאצאים |
עדן אורבך עפרת  |
|
alizaauerbach | |
  | |
עליזה אורבך (17 באוגוסט 1940 - 29 במרץ 2016) הייתה צלמת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עליזה אורבך נולדה בשנת 1940 בחיפה[1]. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בפילוסופיה ובמקרא. לאחר לימודי התואר הראשון עסקה שנים אחדות בהוראה בבית הספר התיכון של הגימנסיה העברית בירושלים. בגיל 25 קיבלה את המצלמה הראשונה מסבתה לכבוד נסיעה מחוץ לישראל[2]. בשנת 1972 החלה לצלם באורח מקצועי, ובשנת 1974 הציגה לראשונה תערוכת יחיד בנושא "נוער ישראלי", שנדדה ברחבי העולם מטעם משרד החוץ הישראלי. בין השנים 1972–1989 עסקה בצילום לעיתונות בארץ ובעולם. תצלומיה התפרסמו בעיתונים כגון "הארץ", "ג'רוזלם פוסט", "הניו יורק טיימס", "הטיימס"[3], "די צייט" ועוד. אורבך הייתה נשואה למבקר וחוקר האמנות גדעון עפרת. בתם היא אמנית הווידאו עדן אורבך עפרת. חיה ופעלה בירושלים.
עיקר עבודתה של אורבך היה בתחום תצלומי הדיוקן והצילום התיעודי ההומני[4]. בצילומיה עסקה אורבך במספר תימות מובילות: דיוקנים - אורבך תיעדה חלוצים, יוצאי ברית המועצות, יוצאי אתיופיה וניצולי שואה. נשים - אמהות ונשים עובדות. צילומי נוף וצילומים שליוו את כתיבתה[5].
פרסמה אלבומי תצלומים שצולמו לאורך שנים, והבולטים שביניהם הם "אמהות" (1997), "ראשונים" (1990), "נשים בעבודה" (2003) ועוד. תצלומיה מאופיינים בהדגשת המבט האנושי לצד הדגשת מבטו של האמן על ידי הדפסת הפריים המלא (ללא חיתוך), על ידי שימוש בהדפסות שחור/לבן, ובנטייה לגרעיניות.
צילומיה של אורבך מצויים באוספים של מוזיאונים כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המוזיאון הפתוח לצילום, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, מוזיאון על התפר, ובאוספים פרטיים שונים כגון אוסף לוין. בשנת 2017 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיה של עליזה אורבך במשכן לאומנות עין חרוד[6].
משפחתה תרמה את ארכיונה האישי לספרייה הלאומית בשנת 2018[7].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1989 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
- 1993 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
- 1993 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית מטעם אונסקו.
- 1995 - פרס אמריקן אקספרס מטעם אונסקו.
- 1996 - מקום ראשון ומקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית סין בעיני זרים.
- 1998 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1983: צפור האבן: ירושלים בשירה העברית החדשה: אנתולוגיה בעריכת חיים באר, תצלומים מאת עליזה אורבך. שבא
- 1990: ראשונים - אלבום צילומים. הוצאת משרד הביטחון
- 1992: עולים הוצאת משרד הביטחון
- 1997: אמהות. הוצאת סטימצקי.
- 2003: נשים בעבודה. כתר
- 2007: שיר על הים
- 2009: ניצולים. הוצאת יד בן-צבי
- 2011: הטעם המופלא של תאני שיגורנסקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד
- 2015: שיר על הארץ. הוצאת הקיבוץ המאוחד
- 2016: עליזה אורבך: חיים. עין חרוד: משכן לאמנות ע"ש חיים אתר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עליזה אורבך- אתר הבית של עליזה אורבך (באנגלית)
- עליזה אורבך, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
עליזה אורבך, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- תערוכת "קוראים" של עליזה אורבך, באתר הספרייה הלאומית
- יעקב בר-און, נוף מבטחים: הצלמת הוותיקה בראיון על ספרה החדש, באתר מעריב אונליין, 21 ביוני 2015
שני ליטמן, מתה הצלמת עליזה אורבך, באתר הארץ, 29 במרץ 2016- גיא רז, "רק מה שספגה עינה", באתר ערב רב, 30 במרץ 2016
- אלכס ליבק, מהות הצילום על פי עליזה אורבך, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדן עפרת, הכחול הגדול הזה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2007
- ^ אלכס ליבק, מהות הצילום על פי עליזה אורבך, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2016
- ^ שני ליטמן, מתה הצלמת עליזה אורבך, באתר הארץ, 30 במרץ 2016
- ^ המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
- ^ המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
- ^ חיים, באתר המשכן לאמנויות, 2016-09-20
- ^ ארכיון עליזה אורבך, בספרייה הלאומית, תמר לוינסון, "להתקרב למשהו, למישהו: עליזה אורבך 1940–2016", עת-מול 285 (דצמבר 2023), עמ' 13–17.