עליזה בן-נון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה בן-נון
לידה המאה ה־20
טרנסילבניה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
שגריר ישראל בהונגריה
2007–2011
(כ־4 שנים)
שגרירת ישראל בצרפת ומונקו
8 בספטמבר 2015 – אוגוסט 2019
(כ־3 שנים ו־46 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עליזה בן-נון היא דיפלומטית ישראלית שכיהנה כשגרירת ישראל בצרפת ובמונקו ובהונגריה[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-נון היא בת לאב ניצול שואה מהונגריה שהוריו נרצחו באושוויץ. היא גדלה באזור נהריה ושירתה בצה"ל בחיל הים. ב-1984 סיימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וב-1986 תואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודי התואר השני החלה לעבוד במשרד החוץ וסיימה קורס צוערים. היא שימשה מזכירה שנייה בשגרירות ישראל במבבנה שבסווזילנד עד 1993. ב-1995 מונתה ליועצת בשגרירות ישראל בקופנהגן שבדנמרק. ב-1999 מונתה לסגנית מנהל מחלקת ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ, ולאחר מכן שימשה יועצת בלשכת מנכ"ל המשרד. ב-2001 מונתה למנהלת מחלקת התיאום בלשכת המנכ"ל. ב-2006 מונתה לראש החטיבה הבינלאומית במרכז למחקר מדיני.

ב-2007 מונתה לשגרירת ישראל בהונגריה וכיהנה בתפקיד עד 2011. ב-2012 מונתה לראש מטה שר החוץ, אביגדור ליברמן. ב-2015 מונתה לשגרירת ישראל בצרפת ובמונקו. בן-נון היא האישה הראשונה שמונתה לשגרירה בצרפת.[1]

בנובמבר 2020 מונתה לסמנכ"לית אגף אפריקה במשרד החוץ, ובספטמבר 2021 מונתה לסמנכ״לית אגף אירופה במשרד החוץ, ובמאי 2022 מונתה לתפקיד ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ.

בן-נון נשואה ואם לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה בן-נון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 גדעון קוץ, ‏שגרירת ישראל בצרפת: "הפיגועים הגדולים קירבו בין המדינות", באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2019
  2. ^ Prince Albert of Monaco celebrates Israel’s 70th, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)