עליזה בנציוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה בנציוני
Aliza Benzioni.jpg
לידה 8 בספטמבר 1936 (בת 85)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיולוגיה של הצמח
מנחה לדוקטורט פרופסור יואש ועדיה וד"ר הרמן ליפס
מוסדות אוניברסיטת בן גוריון
תרומות עיקריות
ביצעה את המחקר עליו נשען גידול החוחובה בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עליזה בנציוני (נולדה ב-8 בספטמבר 1936) היא מדענית ישראלית ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרת בתחום פיזיולוגיה של הצמח. פרופסור בנציוני תרמה תרומה מכרעת לגידול החוחובה בארץ.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה נולדה להילדה והנס ריטר, בשנת 1936, בתל אביב. הוריה הגיעו לארץ שנה לפני כן, מברלין, גרמניה. אמה קראה את החיבור "מיין קאמפף" של היטלר והחליטה שהמצב המסתמן מחייב עליה ארצה. בעלה הצטרף אליה, כצפוי. עד עלית הנאצים הוא היה שופט, אך בעקבות " חוקי נירנברג" איבד את משרתו. הם היו חלק מהעלייה החמישית, הידועה גם בכינוי "עליית היקים", בתקופה של עליה ליגלית, עם "סרטיפיקט". בארץ האב לא חזר לעיסוקו הקודם ומצא את פרנסתו בהנהלת חשבונות.

עליזה בנציוני (אז עדיין ריטר) למדה בבית הספר תיכון חדש בתל אביב, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר והתגייסה לנח"ל יחד עם חבריה לתנועה. עליזה הייתה חלק מהיאחזות ניר עוז ומהשלמת קיבוץ מגן בנגב. ב-1958 נישאה ליואל בנציוני והם הורים ל4 בנות: סיגל, התאומות ורד ונורית והצעירה, הדס.

פרופסור בנציוני מתגוררת כעת בתל אביב.

המסלול האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה בנציוני לסיימה לימודי תואר ראשון ב-1961 ולימודי לתואר מוסמך ב-1965, שניהם באוניברסיטת תל אביב, במחלקה לביולוגיה. במקביל, בשנת 1958 הצטרפה למכון לחקר הנגב, שהיה מכון מחקר ממשלתי וצורף לאוניברסיטת בן-גוריון עם היווסדה.

היא המשיכה את לימודיה לדוקטורט באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופסור יואש ועדיה ודוקטור הרמן ליפס. את תואר דוקטור לפילוסופיה קיבלה בשנת 1972. במסגרת עבודת הדוקטורט גילתה מסלול מטבולי הנקרא על שמה.[1] עליזה בנציוני המשיכה את עבודתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהוראה וכן כחוקרת במכון לחקר הנגב, אשר הפך ל"מכונים למחקר שימושי", במסגרת האוניברסיטה. בשנת 1998 הוענק לה תואר פרופסור.

במסגרת עבודתה הייתה חברה בהתאגדות מגדלי החוחובה, חברה בוועדת השיפוט של קרן ישראל ארצות הברית (BARD), וכן חוקרת ראשית במיזם החוחובה של משרד החקלאות. בנוסף, הייתה פרופסור בנציוני יועצת בפיתוח גידולים תעשייתיים כמו חוחובה וגואיולה (אנ') במדינות שונות (מצריים, הודו, צ'ילה, אוסטרליה וסין).

בנציוני פרשה כפרופסור אמריטוס בשנת 2015.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השפעת הורמונים כמו קינטין וחומצה אבסיסית על צמחים במצבי עקה
  • חקר המסלול המטבולי (הנקרא על שמה),הקושר בין חיזור ניטרט בנוף לקליטת אשלגן ניטרט בשורש[1]
  • השפעת עקות מלח ויובש על סינתזת חלבונים[2]
  • השפעות עקות חום קצרות טווח וארוכות טווח על תהליכים מטבוליים בצמחים ובעיקר על שלמות קרום התא[3]
  • אינטרודוקציה של גידולים חדשים כולל קיוונו, קרלה, לופה אקטונגולה וגואיולה

תחום מחקר עיקרי: חקר צמח החוחובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רעילות וספיגה של שעוות החוחובה (מחקר בעכברים)
  • מהלך התפתחות הפרי וצבירת השעווה[4]
  • משק המים וצריכת הדשן במהלך גידול הצמח
  • השפעת המליחות על גידול והנבה[5]
  • אפיון עשרות זנים לשם בחירת זנים עתירי יבול ומתאימים לתנאי קרקע ואקלים נתונים

תרומה לכלכלה ולשימור הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה של פרופסור בנציוני היוו בסיס לשיטות הגידול הנהוגות במטעי החוחובה,[6] הנטועים היום על פני שטח של 24000 דונם ברחבי הנגב, רובם בעיבוד "חוחובה ישראל" מקיבוץ חצרים. רוב הגידולים הם זנים שנלמדו ואופיינו ידי פרופסור בנציוני. 

השעווה המופקת מהזרעים מיוצאת ומהווה כיום כשליש מהצריכה של שמן החוחובה בשוק העולמי בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה. שמן החוחובה דומה מאוד לשמן המופק מלוויתן הזרע[7] ושימוש בה מקטין את ציד הלווייתנים עצמם. בנוסף, גידול החוחובה חסכוני במים ומונע בזבוז משאב זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Benzioni, A. et al., Nitrate uptake by roots as regulated by nitrate reduction products of the shoot, Physiol. Plant. 24, 1971, עמ' 288-290
  2. ^ Benzioni, A., Water and salt stress, kinetin and protein synthesis in tobacco leaves, Plant Physiol. 42, 1967, עמ' 361-365
  3. ^ Benzioni, A. and Heimer, Y.M, Temperature effect on nitrate reductase activity in vivo, Plant Science Letters 9, 1977, עמ' 225-231
  4. ^ Benzioni, A., Fruit development and wax biosynthesis in jojoba, New Phytol. 81, 1978, עמ' 105-109
  5. ^ Nerd, A. and Benzioni, A., Effect of water deficit on vegetative growth and fruit development in jojoba., J. Am. Hort. Sci. 113, 1988, עמ' 440-444.
  6. ^ Benzioni, A., Jojoba research as basis for domestication of jojoba in Israel, Isr. J. Plant Sci 54, 2006, עמ' 157-167
  7. ^ Gisser,H.et al., Jojoba oil as a sperm oil substitute, Wear 34, 1975, עמ' 53-63