עליזה עזיקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה עזיקרי
עליזה עזיקרי בהופעה, 1978
עליזה עזיקרי בהופעה, 1978
לידה 28 בדצמבר 1941
מרוקו מרוקומרוקו
פטירה 25 בפברואר 2009 (בגיל 67)
ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19602009 (כ־49 שנים)
שפה מועדפת עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ניסים עזיקרי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עליזה עָזיקְרי (28 בדצמבר 194125 בפברואר 2009) הייתה זמרת, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזיקרי נולדה במרוקו בשם לוסי מלול כבת יחידה להוריה. הוריה עלו עמה לישראל והתגוררו בירושלים, ובזמן עלייתה עוּברַת שמה בארץ לעליזה. אביה עזב את הבית בהיותה בת שנתיים. בהיותה בת חמש, אמה נשרפה מול עיניה כתוצאה ממגהץ פחמים שהתלקח על שמלתה, וגרם לה לכוויות קטלניות שמהן היא נפטרה לאחר מכן בבית החולים. בעקבות האסון עזיקרי הפסיקה לדבר למשך כשנה וחצי ונשלחה למוסד ליתומים,[1] ובהמשך עזיקרי גדלה בכפר הנוער קריית יערים בניהולו של ישראל כץ ובקיבוץ בית אלפא.

לאחר שהתגייסה לצה"ל סיימה קורס חובשות ושירתה במרפאה בחיל השריון. היא הוזמנה להצטרף ללהקת גייסות השריון על ידי שאול ביבר, ששימש אז כקצין החינוך של החיל, שהתרשם מקולה. בלהקה הכירה את בעלה לעתיד ומייסד הלהקה, השחקן ניסים עזיקרי.

לאחר שחרורה מהצבא נישאה לניסים עזיקרי והופיעה לראשונה בתיאטרון כמחליפה בהצגה "עושה הנפלאות מלובלין". לאחר מכן הופיעה יחד עם "להקת זרקור". במחזמר "נאסר א־דין" ב"תיאטרון העממי" של פשנל הופיעה בתפקיד הראשי עם חיים טופול ויהורם גאון. לאחר לידת הבת פאני החלה עזיקרי להופיע במועדון הלילה "עומר כיאם". היא השתתפה בתוכניות "מועדון הזמר" של הרדיו, שם שרה לראשונה את "שיר סיאמי" של נעמי שמר. לאחר מכן פגשה את נחום היימן והקליטה כמה שירים ללחניו. התקליטון הראשון שלה שיצא ב-1963 כלל ארבעה שירים: "שיר סיאמי", "ציור בצבעים", "אגדת הפרח", ו"מכתב אהבה".

בפסטיבל הזמר 1966 שרה עזיקרי את שירו של היימן "הדודאים נתנו ריחם", שזכה להצלחה רבה.

באמצע שנות השישים הופיעה עזיקרי במועדוני הים התיכון, וכששמע אותה הזמר היווני אריס סאן, הזמין אותה להופיע במועדון שלו, "זורבה". סאן כתב לה מספר שירים שהפכו ללהיטים בישראל: "נערה ממש אוצר", "בחיים הכול עובר" ועוד. בתקופה זו הוציאה את אלבומה הראשון "נערה ממש אוצר".[2] סאן ועזיקרי ניהלו רומן, שבעקבותיו נולדה להם בת בשם סאני (על שמו של סאן); הרומן הסתיים בפרידה בטרם נולדה הבת.

בשנים 1968 עד 1969 לאחר שסיימה את ההקלטות לאלבום הראשון, יצאה לסיבוב הופעות בדרום אפריקה. את בתה הבכורה שלחה לקיבוץ ואת בתה הקטנה (בגיל כחמישה חודשים) הפקידה בידי מטפלת. בתקופה זו שימש ששון רג'ואן כאמרגן שלה (מאוחר יותר היה לבן זוגה). לאחר מכן הקליטה את אלבומה השני "שירים שאהבתי", שכלל שירים ישראליים מוכרים וגם שירים חדשים נכתבו במיוחד עבורה, כמו "מי ההולך" ו"מכתב אהבה".

בשנת 1970 ייצגה את ישראל בפסטיבל הזמר הבינלאומי בברזיל עם השיר "מפרש בודד" של משה וילנסקי, ונבחרה בו לזמרת הפופולרית ביותר.

בשנת 1971 השתתפה בקומדיה המוזיקלית "במזל דגים" שנכתבה בידי הזוג חנה בן ארי ואברהם ניניו. באותה שנה עזבה עזיקרי את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית.

עליזה עזיקרי באולפן רדיו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
עליזה עזיקרי באולפן רדיו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

בשנת 1972 הגיעה לביקור בארץ, וביצעה בפסטיבל שירי הילדים את השיר "יקניטון כחול" שזכה במקום ה-11.

בשנת 1973 הגיעה לביקור בארץ, והשתתפה בסרט "קזבלן" בתפקיד הזמרת שרלוטה, והיא ביצעה בסרט את השיר "יפו", וכן גם את הבית האחרון בשיר "רוזה" שביצע יהורם גאון.

בשנת 1977 הגיעה לביקור בארץ, והשתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי וביצעה עם נסים גרמה את השיר "כי רב להושיע" שזכה במקום השני.

עזיקרי שבה להתגורר בארץ בשנת 1984 והתגוררה באילת. באותה שנה ייצגה עזיקרי את ישראל בפסטיבל הבינלאומי ביוון.

בשנת 1985 שרה קולות רקע בתקליט של יהודה פוליקר, "עיניים שלי". באותה שנה נפצעה עזיקרי בתאונת דרכים וחדלה להופיע למשך מספר שנים.

בשנת 1988 שרה במופע "דרור - חגיגת זמר ים תיכונית" את השיר "כעת חיה", שנכתב על סיפור חייה ואת מנגינתו היא הלחינה בעצמה. בשנת 1994 הקליטה יחד עם הזמר אורי פיינמן אלבום שירים שחלקם חידוש של כמה מלהיטיו של אריס סאן.

לכבוד יום העצמאות 1995, הקליטה עזיקרי עבור תחנת הרדיו רשת ג' את השיר "באור התכלת", למילים של יורם טהרלב וללחן של יוני רועה. השיר יצא על גבי תקליט שדרים, אך לא זכה להצלחה.

בשנת 1998 יצאו שני האלבומים שהקליטה עזיקרי בסוף שנות ה-60 ושירים נוספים באלבום האוסף הכפול "נערה ממש אוצר".

בשנת 2008 העלה הזמר ניסים אלחנטי עם להקתו "החוויה היוונית" מופע לזכרו ולכבודו של אריס סאן ששמו "נערה ממש אוצר" על שם הלהיט שהלחין סאן לעזיקרי (את המילים חיבר יהודה אופן) וכלל את מיטב הלהיטים של סאן שחלקם בוצעו במקור על ידי עזיקרי במופע אף השתתפה ביתם של סאן ועזיקרי סאני עזיקרי כרמל, אלחנטי וסאני הוציאו במסגרת המופע את הסינגל "סיגל" בעיבוד חדש של גדי גולדמן כשסאני מוקלטת לראשונה בחייה.

עזיקרי נפטרה ב-25 בפברואר 2009 בגיל 67, כתוצאה מגידול ממאיר בריאות אחרי שנים של עישון כבד. היא הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון.

בשנת 2011 העלה תיאטרון הבימה את המחזמר "סיגל" שביים צדי צרפתי בהשראת סיפור האהבה בין עזיקרי לאריס סאן.

בתה סאני עזיקרי-כרמל היא מנהלת "הסטודיו של סאני" ומומחית בפילאטיס.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1968 – "נערה ממש אוצר", סי בי אס.
  • 1968 – "שירים שאהבתי", סי בי אס.
  • 1970 – "ערב טוב", קוליפון.
  • 1970 – "לא לוקחת ללב", קוליפון.
  • 1970 – "לו הייתי...", סי בי אס.
  • 1997 – "שירים שאהבתי", אן אם סי, הדפסה מחודשת.
  • 1998 – "נערה ממש אוצר" - אלבום אוסף כפול.
  • 2005 – "לא לוקחת ללב", קוליפון, הדפסה מחודשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה עזיקרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עליזה עזיקרי, אני מצפצפת על כולם!, "העולם הזה", גיליון 1574 מ-1 בנובמבר 1967, עמוד 18
  2. ^ אף שעל עטיפת התקליט כתוב "עם אריס סאן ותזמורתו" ולא "נערה ממש אוצר".